מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2019 ירד ב-0.4%
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר 2019 בשיעור של 0.4%, כך על פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.2%, הנעלה עם ירידה של 2.1%, תחבורה עם ירידה של 1.1% ומחירי ריהוט וציוד לבית ירדו ב-0.9%.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% ובשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%.
מחירי הדירות עלו ב-0.6%
במקביל פורסמו נתוני שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן). מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.6% ובכך השלימו עלייה של 2.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (ספטמבר – אוקטובר 2018).
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת החודשים אוגוסט – ספטמבר 2019, נמצאו עליות מחירים במחוזות: תל אביב 1.2%, צפון 0.7%, מרכז 0.5%, דרום 0.3% וירושלים 0.1%; לעומתם ירידת מחיר של 0.4% נרשמה במחוז חיפה.
המחירים בתל אביב עלו ב-3.4% תוך שנה
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת ספטמבר – אוקטובר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 3.4%, צפון 2.8%, ירושלים 2.1% ודרום 2.0%.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%
במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן ירדו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת אוגוסט – ספטמבר 2019 ב-0.6%. אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 52.5% בהשוואה ל-50.2% בתקופה הקודמת (אוגוסט – ספטמבר 2019).
- 11.סוסי 16/12/2019 09:53הגב לתגובה זו.
- 10.בוזי 16/12/2019 09:34הגב לתגובה זולמכור כמה שיותר מהר את האחזקות באגרות חוב צמודות, אפילו השקליות עד 10 שנים ובמיוחד מלווה קצר מועד כי השוק הזה הבועה שתתםוצץ בוודאות. התשואות לפידיון נכון להיום שליליות. לכן כסף חדש לא ייכנס כי המשמעות הינה הפסד וודאי, אם יש לכם שם כבר כסף תצאו בהדרגה אבל בכל מקרה לא להכניס כסף חדש כי תפסידו פעמיים ,גם בגלל התשואה לפידיון השלילית וגם בגלל היצעים שיגיעו במוקדם או במאוחר. כדאי לשקול הגדלה רכיב מטבע חוץ או אגרות חוב ארהב. הריבית של הדולר גבוהה כמעט פי 10 מהריבית על השקל והגרעון כמעט פי 3 משנה שעברה. תקציב אולי יהיה בסוף 2020 רק.
- 9.תות שדה 30 שקל קילו- חחח- לעשירים בלבד (ל"ת)יוסי 16/12/2019 06:25הגב לתגובה זו
- 8.יורי 15/12/2019 23:22הגב לתגובה זוישראל היום :"מדד מתחת לציפיות: ירידה של 0.4% מדד המחירים לצרכן לא מצליח להדביק את הגבול התחתון של יעד בנק ישראל - 1%..... כעת גוברות ההערכות שבנק ישראל ייאלץ להפחית את הריבית ל־0.1% - לעומת 0.25% כיום. "
- 7.ישראל 15/12/2019 21:25הגב לתגובה זומשלם. בשני למרץ 2020 אל תהיו מטומטמים.
- 6.עלה, ירד, שכחתם לציין על כמה נקודות עומד המדד....... (ל"ת)סימפל 15/12/2019 20:32הגב לתגובה זו
- 5.ששון 15/12/2019 20:31הגב לתגובה זוהמשק חייב קצת אינפלציה ,זה לא בריא המצב הזה.
- 4.שאול 15/12/2019 20:18הגב לתגובה זושיחת טלפון בין הלמ"ס ובין הנגיד ביום פרסום המדד. הלמ"ס: הלו, מר ירון, מדברים מהלמ"ס. אנחנו לקראת פרסום המדד היום אחה"צ, ורצינו לשאול אותך באיזה מדד היית מעוניין החודש? הנגיד: כן, חשבתי על זה אתמול בלילה. בגלל הגרעון הענק ובגלל המיליארדים שיישפכו על מערכת הבחירות השלישית השנה, אין לנו אפשרות לשלם תוספת יוקר לשכירים בשנה הקרובה. אם נוריד את המדד ב 0.6% האם זה ייראה סביר בעיני הציבור? הלמ"ס: 0.6% זו ירידה גדולה מדי. מר ירון, האם אתה קורא לפעמים טוקבקים באתרים הכלכליים באינטרנט? הנגיד: לא! זה כל כך נורא מה שכתוב שם? הלמ"ס: מר ירון, לדעתנו הציבור המטומטם מתחיל להבין שאנחנו עובדים עליו. הנגיד: או.קיי. אז בואו נוריד את המדד ב 0.5%. הלמ"ס: זה יותר מדי וזה לא יעבור חלק. הנגיד: אתם מתווכחים איתי על המדד כמו שמתווכחים על מחיר של קילו עגבניות בשוק הכרמל. עליכם לזכור שבסופו של דבר מי שקובע את גובה המדד זה אני ולא אתם. הלמ"ס: מר ירון, בוא נסגור על ירידה של 0.4%. הנגיד: הייתי רוצה ירידה גדולה יותר. טוב. 0.4% וזה סופי! הלמ"ס: כן אדוני הנגיד. ברור. 0.4%. העניין סגור.
- 3.מבין 15/12/2019 19:30הגב לתגובה זוכבר פערחסר תקדים של 1% מהגבול התחתון של היעד , הוא עשוי לפעול חזק ולהעלות את שער הדולר על מנת להביא לאינפלציה
- 2.כלכלן 15/12/2019 19:29הגב לתגובה זוהירידה במדד גם היכתה את התחזית כך שגם אגרות החוב הממשלתיות הצמודות ירדו חזק ותהיה תגובה כפולה לביקושים למטבע חוץ.
- כלכלן 15/12/2019 20:44הגב לתגובה זוזה בדיוק הזמן להגדיל את מטבע החוץ, צפוייה חצי שנה קשה של אי וודאות במשק.
- 1.יצחק 15/12/2019 18:45הגב לתגובה זולא ברור כל המדד המעוקר כאשר כל המוצרים עולים במשך שנה כמעט 50% כך זה נמשך שנים הכל ישראבלוף
- צריכים לצאת לרחובות ,כולם עובדים עלינו . (ל"ת)בבה בובה 16/12/2019 18:37הגב לתגובה זו
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
תכנון פיננסי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
כרטיס פייטר (כאל)פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?
כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.
בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.
מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.
עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.
- לחסוך מאות שקלים בהמרות מט"ח - ככה מוזילים את הטיול בחו"ל
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי - היתרונות והחסרונות, כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.
