הבנק המרכזי האירופי מזהיר כי תקרת מחיר הגז באיחוד האירופי מסכנת את היציבות הפיננסית
הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) מודאג מהסיכונים הפוטנציאליים לשווקים הפיננסיים כתוצאה ממכסה שהטיל האיחוד האירופי על מחירי הגז הטבעי. הגוש נמצא בדיונים אינטנסיביים כבר כמה שבועות כיצד להטיל מגבלה על מחירי הדלק. הצעד - שנועד למנוע עלויות גבוהות עבור הצרכנים - מתברר כשנוי במחלוקת באירופה עצמה על רקע משבר אנרגיה חריף בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הציעה בנובמבר שתקרת המחיר תעמוד על 275 אירו (290.33 דולר) למגה וואט שעה. עם זאת, כמה מדינות חברות טענו שהמהלך לא הלך מספיק רחוק וסביר להניח שגם לא יופעל. ה-TTF ההולנדי, אמת המידה העיקרית של אירופה למחירי גז טבעי, נסחרה היום בסביבות 135.5 אירו למגה וואט שעה.
הדיונים על תקרת המחיר נמשכים בין 27 המדינות החברות באיחוד האירופי לקראת פגישת שרים ביום שלישי - מכיוון שה-ECB מזהיר כי המכסה עשויה להיות בעלת השלכות על השווקים הפיננסיים. "ה-ECB מכיר בכך שמנגנונים שמטרתם למתן רמות מחיר קיצוניות ותנודתיות בשווקי הגז הסיטונאי עשויים, באופן עקרוני, להקל על מספר סיכונים ליציבות הפיננסית, לרבות הסיכונים שנחשפו בתקופות של מחירי גז גבוהים ותנודתיים ב-2022", אמר אתמול הבנק. "עם זאת, ה-ECB סבור כי העיצוב הנוכחי של מנגנון תיקון השוק המוצע עלול, בנסיבות מסוימות, לסכן את היציבות הפיננסית באזור האירו", הוסיף.
הערות הבנק עולות בקנה אחד עם החששות שהעלו מדינות כמו גרמניה והולנד, שביקשו ערבויות חזקות יותר לכך שהמכסה לא תפריע לשווקים. תומכי תקרת המחיר טענו שהכלי יהיה במעקב קבוע וניתן יהיה לעצור אותו אם הרגולטורים, כולל הבנק המרכזי האירופי, יזהו מצוקה פיננסית כלשהי. חלקם מקווים שניתן להגיע להחלטה על תקרת המחיר בפגישת שרי האנרגיה של האיחוד האירופי בבריסל. "אנחנו מקווים שזה ייסגר בפגישת השרים בשבוע הבא. אבל עדיין יש דיונים", מסר גורם המעורה בדבר.
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבוי הסתום על המדד מדגיש עד כמה הוא רגיש - וטכני. ואכן, כמה שרי אנרגיה תיארו את ההצעה הראשונית להגביל את המחירים ל-275 יורו למגה וואט שעה כ"בדיחה". מדינות רבות, כמו פולין, יוון, ספרד ופורטוגל, מעוניינות ליישם את תקרת המחיר. מדינות אלו פחות מסוגלות להפחית את השפעת משבר האנרגיה על הצרכנים, ודחפו לפתרונות של כלל האיחוד האירופי כתוצאה מכך. קוסטאס סקרקאס, שר הסביבה והאנרגיה של יוון, אמר בחודש שעבר כי התקרה צריכה להיות מתחת ל-200 יורו למגה וואט שעה. ″תקרת מחיר ב-275 אירו אינה תקרת מחיר. אף אחד לא יכול לסבול לקנות דלק במחיר היקר הזה במשך זמן רב. אנו בוודאי מאמינים כי תקרת המחיר מתחת ל-200 יורו, בין 150 ל-200 יורו, תהיה מציאותית יותר", אמר.
שני פקידים אירופאים אישרו כי ההצעה הנוכחית הנידונה היא תקרה של 220 יורו למגה וואט שעה. עם זאת, זה עשוי להשתנות שוב לפני שהשרים ייפגשו ביום שלישי. לפי אותה הצעה, המכסה תופעל רק כאשר המחירים גבוהים ב-58 אירו ממחיר הייחוס של ה-LNG (גז טבעי נוזלי) במשך 10 ימי מסחר רצופים, ומחירי הגז האירופיים יעברו את תקרת המחיר למשך שבועיים.
- 1.הם משוגעים (ל"ת)מישו 11/12/2022 09:51הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
