שנגחאי נכנסת לסגר, ומחיר חבית נפט יורד שוב מתחת ל-110 ד'
שוק האנרגיה נסחר בתנודתיות גבוהה מאז פרוץ הקרבות באוקראינה. עם תחילת המלחמה זינק מחיר הנפט למחיר שלא נראה כבר שנים רבות כשמחיר חבית נפט מסוג ברנט נגע ב-140 דולר. לאחר מכן הגיעה צניחה של עשרות אחוזים כשהמחיר נפל שוב מתחת ל-100 דולר לחבית, אך שב לעלות רק בשבוע שעבר ונסחר שוב במחיר הקרוב ל-120 דולר.
כעת מסתמן שינוי כיוון נוסף, שוב כלפי מטה, וזאת על רקע הסגר שהוכרז בשנחאי עקב התפרצות הקורונה. סין עדיין מנסה לנקוט במדיניות ה"אפס קורונה" למרות הרמה הגבוהה במיוחד של הדבקה של וויראנט האימיקרון, שבינתיים מצליח להתגבר על כל ההגבלות. מחיר חבית מסוג ברנט יורד במעל 7 דולרים, וחבית נסחרת כעת תמורת 109.7 דולר. מחיר נפט מסוג WTI מאבד אף הוא מעל 7 דולר כהשמחיר עומד על 106.2 דולר.
שבוע שעבר עלה מחיר הנפט בסיכום שבועי לראשונה לאחר שלושה שבועות של ירידות. מחיר חבית נפט מסוג WTI עלה ב-8.8%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ב-11.8% בסיכום שבועי. בין השאר השפיעה על עליית המחירים בשבוע שעבר התקפת הטילים על סעודיה מצד המורדים החות'ים בתימן, וכן סרוב מדינות אופק+ להאיץ את קצב גידול הייצור מהכמות המוסכמת מראש של 400 אלף חביות ביום בכל חודש.
עוד פוגע בצד ההיצע העולמי חוסר היכולת של רוסיה למצוא קונים לנפט שהיא מייצרת. סין והודו עדיין קונות נפט מרוסיה, כשגם אינדונזיה, אחת המדינות המאוכלסות בעולם, הודיעה לאחרונה כי היא שוקלת קניית נפט רוסי, אך עדיין הערכות הן לאיבוד מאסיבי של נפט רוסי בחודש הקרוב: "הציפיות הן שכ-2.5 מיליון חביות נפט רוסי ליום יאבדו באפריל" לפי בנק SEB.
- עד 74 מיליארד דולר למדינה - תחזית ההכנסות מהיטלי הגז והנפט עודכנה ללמעלה
- איתקה מגדילה החזקה ל-85% בשדה הגז Cygnus במדף הבריטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת להקל על קשיי האספקה ארצות הברית שוקלת שחרור מאגרי רזרבה אסטרטגית. בפעם שעברה שנקטה בצעד זה, בנובמבר שנת 2021, הייתה לו השפעה מוגבלת על השווקים. בנוסף, ארצות הברית מוגבלת בכמות הנפט שהיא יכולה לשחרר עקב מלאים שגם כך נמוכים מהנורמה.
בסין ממשיכים במדיניות האפס קורונה. העיר שנחאי על 26 מיליון תושביה שמהווה את מרכז העסקים הגדול במדינה, נכנסה לסגר בין שני שלבים על מנת לבלום את התפשטות הזן המדבק, והחשש הוא שאזורים עסקיים נוספים יכנסו לסגר דומה. במסגרת הסגר על שנחאי יסגרו דרכי תחבורה והעיר תחולק לשני אזורים, משני עברי נהר ההונגפו במשך 9 ימים, וייערך מבצע בזק בו יבדקו כל תושבי העיר.

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
