מחיר הנפט לא עוצר, אבל גם הלחץ על ענקיות האנרגיה הוותיקות
כולם מדברים על האינפלציה, בשל כניסה מסיבית של כסף מזומן למערכות, מה שמביא לפיחות בערכו. אבל כנראה שהדבר שהכי משפיע כרגע על עליית המחירים בעולם, זו הנסיקה במחירי הנפט, שנמצא בשיא של 3 שנים והגיע למחיר לחבית WTI של 74 דולר, כשחבית מסוג ברנט הגיעה לקצת צפונה מ-76 דולר לחבית.
למרות הדיבורים על מציאת מקורות אנרגיה חלופיים ותקציבי הענק שמופנים למו"פ למציאת אותם תחליפים, הנפט הוא עדיין סם החיים של הכלכלה העולמית והוא זה שמניע את מרבית הרכבים, הספינות והמטוסים בעולם – אבל גם המנוע של מרבית התעשיות הכבדות. מתחילת השנה הנפט עלה ביותר מ-50%.
עלייה במחיר הנפט, שבבנק אוף אמריקה (BAC) טוענים שיכול להגיע גם צפונה ל-100 דולר לחבית בשל עלייה בביקושים עקב פתיחתן של הכלכלות הגדולות, מול היצע נמוך בשל הקיצוצים שהונהגו מאז אשתקד, משפיעה על ההוצאות וההכנסות לאורכם ורוחבם של מרבית הסקטורים. היצרנים, המשלחים והתעשיות מתמחרים את זה לחישובים שלהם, ובעקבות זאת ישנה גם השפעה ישירה על המחיר אותו הצרכנים הסופיים משלמים, כלומר אנחנו.
במייפלקרופט אומרים שהתעשייה בפני גל תביעות
לא מעט ענקיות גלובליות כמו בריטיש פטרוליום (BP) ורויאל דאץ' של (RDS-A), עושות מהלכים כדי לצמצם את שאיבת הנפט ולעבור לפורטפוליו המבוסס יותר ויותר על אנרגיה מתחדשת. רק בחודש שעבר בית הדין העליון באירופה הורה ל-RDS להציב יעדים יותר שאפתניים להגעה לפליטות 0%.
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש כאלה שסבורים שההחלטה שם תיתן לגיטימציה לארגוני אזרחיים ומדינות לתבוע את ענקיות הנפט, בדומה לתביעות שהוגשו נגד חברות הטבק בעשורים האחרונים, שנתבעו במספר תביעות ייצוגיות וב-1998 הגיעו להסדר שבו שילמו למעלה מ-365 מיליארד דולר, בשל העובדה כי ידעו שהסיגריות גורמות למחלות כבר משנות ה-50 של המאה הקודמת, אך בחרו להסתיר זאת ואף לפרסם מידע מטעה בנושא.
במחקר של חברת הייעוץ ווריסק מייפלקרופט, העריכו כי בדיוק לשם פני הדברים מועדים, אבל לא רק בנפט, אלא גם בתחום הפחם, גז ושירותי חשמל מזהמים. במחקר אומרים כי מאז תחילת המאה, למעלה מ-2,000 תביעות הוגשו נגד חברות מזהמות, כש-90% מהתביעות הוגשו בארה"ב ובאירופה. רק השנה הוגשו יותר מ-70 תביעות בעולם, שהן יותר מהתביעות שהוגשו במחצית הראשונה של 2020.
"נראה שההכרעה במקרה של RDS יהווה תקדים להוסיף עוד לחץ על חברות בסקטור ומספרי התביעות, גם מחוץ לארה"ב ואירופה צומחות בצורה אקספוננציאלית וימשיכו כך בשנים הקרובות", אמרה אליזבת' הייפס ממייפלקרופט לתקשורת האמריקאית והוסיפה ש"ההשלכות של תביעות על חברות הטבק היו משמעותיות, שגרם להפסד של מיליארדים, פגע בשורה התחתונה שלהן וגרם לשינויים רגולטורים – כך שזה מקרה בוחן טוב לסקטור הנפט".
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
באקסון מובייל אין כל כוונה לצמצם את התפוקה
מי שכנראה לא שמעה על כל זה היא אקסון מובייל (XOM), חברת הנפט בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, שמתקרב ל-274 מיליארד דולר. בחמישי האחרון, למרות לחץ מצד בעלי מניות להפחית את כמויות פליטות הפחמן, סמנכ"ל הכספים של החברה, פייר ברבר (Breber), אמר שאין לחברה כוונה לצמצם את פעילות הנפט והגז שלה ולעבור לחלופות נקיות.
- 1.ולמה חברות הגז בארץ שוות כמו רמי לוי??? (ל"ת)משה ראשל"צ 28/06/2021 07:46הגב לתגובה זו

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".