הפקקים זו עובדה מוגמרת, לפחות נכון להיום. הציבור בישראל לא מאמין שיש בכלל אפשרות לצאת מהפקקים, הוא מיואש ומתוסכל ובצדק. אי אפשר כבר להתעלם מזה – את הבעיה צריכים לפתור ומהר, זה בדיוק תפקידה של ממשלה, או יותר נכון של ממשלות ישראל לדורותיהן שפשוט נרדמו בשמירה. ההוצאה של בני ישראל מהפקק היא לשם הרווחה והכלכלה. זמן הנסיעה המוגזם הוא לא רק פגיעה באיכות חיי הנהגים, זה בזבוז של זמן וזמן שווה כסף. פתרון בעיית הפקקים או הקלה על בעיית הפקקים משמעה שיפור הכלכלה, מניעת אובדן ימי עבודה, שיפור איכות החיים, ריסון זיהום האוויר והיריעה קצרה מלהכיל את היתרונות הנוספים.

אגרת גודש עשויה לעזור, אבל היא לא תיושם בקרוב. הח"כים אישרו את אגרות הגודש שתיכנסנה לתוקפן ב-2025. אגרות גודש הן כלי "אלים" על מנת לרסן את עומסי התנועה אך ידועות כיעילות. הציבור חושב שמדובר בכלי שגורם לאי שוויון - העשירים ימשיכו לנסות במכונית ואילו העניים ומעמד הביניים יסעו בתחבורה ציבורית. אבל רגע - זו בדיוק המטרה של אגרות גודש: לווסת את התנועה. מי שרוצה לשלם כסף כדי לנסוע ברכב (למרות שהוא תופס מקום במשאב הציבורי של כולם - הכביש - ישלם כסף, ומי שלא רוצה לשלם ביוקר ייסע באוטובוסים. כולם היום נוסעים לבד או כמעט לבד, ברכב שלהם לעבודה - אבל כפי שהוכח בשבדיה, בסינגפור ובאנגליה, בזכות אגרות גודש מספיק ש-20% מהציבור יעבור לנסוע בתחבורה ציבורית ולא יהיו פקקים! זה גם אומר שהאוטובוסים ייסעו בלי לעמוד בפקקים - כך שהם יסעו מהר יותר. וכל הציבור ירוויח. כלומר, ייתכן מאוד שאגרות הגודש אכן תצלחנה למנוע מאנשים להשתמש ברכב הפרטי שלהם ובזכות כך הפקקים יירדו בצורה משמעותית ואולי יימחקו. אז נכון, עשירים יסכימו לשלם את אגרת הגודש, שכבות הביניים, ייסעו באוטובוס, אבל אין ברירה אחרת. 

ובכל זאת, חלקים גדולים מציבור מתנגדים לאגרת גודש. הסיבה העיקרית היא הכסף. למה אנחנו צריכים לשלם על נסיעה בכביש שעד היום היה בחינם, אומרים האנשים, ושוכחים שעד היום הם לא באמת נסעו ב'חינם' אלא שילמו ביוקר: באמצעות העמידה בפקקים.

חוץ מזה, טענה נכונה היא שחלק גדול מהרכבים על הכביש הם רכבי חברה. במצב כזה, החברה תממן את האגרה, כך שאותם "פריבילגים" עם רכב חברה ייהנו. אבל גם הטיעון הזה לא מחזיק. מישהו משלם את האגרה. אתם סבורים שהחברות ירוצו לממן את אגרת הגודש לעובדים? לא בטוח. זה יצור תמריץ שלילי לנתינת רכבים לעובדים, בסופו של דבר זה יתגלגל לפחות חלקית לעובד בחזרה. סיכוי טוב שבתהליך הזה, החברות ייצאו פתרונות נוספים וידחפו לצמצום מצבות כלי הרכב. תלוי כמובן בגודל האגרה. 

• אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
• מס גודש - מה זה והאם הוא יוטל? המלחמות בין האוצר למשרד התחבורה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכל מקרה, הממשלה לא באמת העזה להחיל את אגרות הגודש מחר בבוקר, אלא אישרה את זה רק ב'שוטף פלוס 5 שנים'. למה לחכות כל כך הרבה? המתנגדים אומרים ש'אי אפשר להטיל מס מבלי לתת פתרון'. אוקי, מצוין, אז צריך למצוא פתרונות ואז להטיל את האגרה וזה נכון כמובן, כי אם אין תחבורה ציבורית, אז מה יעשו אנשים - יש להם אגרה לשלם כדי להגיע למקום העבודה, אבל אין להם אלטרנטיבה.

אגרת גודש היא כלי אחד מארגז כלים מלא שצריכים לפעול יחדיו ובהרמוניה. ולכן, שימוש בכלי אחד ויחיד לא אמור להביא יותר מדי לשינוי פני הדברים בשטח, ועל אחת כמה וכמה אם גם מדובר בכלי הגורר עמו מס. האם ככה הממשלה רוצה להיפטר מהפקקים? להאשים את האזרחים?

היסטוריה ארוכה ורעה של הזנחת התחבורה הציבורית - מה אפשר לעשות בינתיים?

אז הסיפור לא מתחיל בממשלה הנוכחית שהחליטה להטיל את המס. התחבורה הציבורית בישראל קיבלה הרבה פחות תקציבים לאורך השנים מאשר התחבורה הפרטית - נבנו מחלפים רבים, התווספו אלפי קילומטרים של כבישים בישראל בשנים האחרונות. אל הפקקים לא נפתרו. אז אולי הגיע הזמן להבין שלהוסיף עוד ועוד כבישים זה לא הפתרון המלא? זה לא יפתור את הבעיה. בשנים האחרונות המצב משתפר, משקיעים יותר בתחבורה הציבורית אבל עד היום היא הייתה מורעבת במשך שנים רבות לטובת התחבורה הפרטית בה השקיעו ממשלות ישראל מיליארדי שקלים. ועכשיו – כאשר יש מודעות לחשיבות התחבורה הציבורית, הם זו באמת הדרך שהפוליטיקאים רוצים לגרום לנו לעבור לאוטובוסים?

• מקסוס eDeliver 5 Combi - מסחרית חשמלית דו שימושית
• טסלה תחת בדיקה: האם ידיות החירום במודל 3 מסוכנות בשעת משבר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רכב אספנות- המיוחדות של 1996 שניתן לייבא החל מ 2026

כל עוד התחבורה הציבורית לא תעבור מתיחת פנים אגרסיבית עם השקעה של מאות מיליארדי שקלים על פני שנים רבות – הפקקים ימשיכו להיות נחלת יומנו. אי העברת חוק המטרו הוא בבחינת בגידה של נבחרי העם בעם ובמדינה ובדורות הבאים ושני הצדדים אשמים בכך, לא רק צד אחד. צריך לזכור, גם אם החוק היה עובר, הקו הראשון של המטרו היה נוסע במקרה הטוב בעוד עשור, וכל רשת הקווים הייתה עובדת בעוד 20 שנה.

מעבר לתחבורה ציבורית דורש הוספת מסופי אוטובוסים, ייעול הקווים, שילוש כמות הנהגים, צל בתחנות, פעילות (גם אם בתדירות נמוכה) גם בשעות הלילה וגם בסופי שבוע ובראש ובראשונה ביטול היכולת של כל רשות מקומית להערים קשיים בדרך – כפי שחוק המטרו היה אמור לבצע.