"בפסגות אמרו לי 'בשלושה חודשים עשית עבודה של שנתיים'"
רני צים, בעל השליטה ב וואליו קפיטל ו רני צים -1.83% מרכזים מסחריים, הפך השנה למוסדי שמנהל כספי ציבור. הוא רכש את פעילות קרנות הנאמנות והגידור, ניהול התיקים וחבר הבורסה של בית ההשקעות פסגות - במכפיל רווח של 10 - ועל כן בפרויקט אנשי השנה של ביזפורטל ל-2021 הוא בחירת מערכת האתר תחת התואר המהלך האמיץ של השנה.
>> לכל נבחרי השנה של מערכת ביזפורטל ל-2021
>> אתם הצבעתם: אלה נבחרי גולשי האתר
"זורקים לי לפעמים 'אתה טייקון'", הוא אומר בראיון מיוחד, "אני לא אני בעל שליטה שקם כל בוקר, בקיא בפרטים הכי קטנים, ויספרו לך שאני עובד הכי קשה בקבוצה. אנחנו לא חיים על יאכטות ומטוסים, אנחנו אנשי עבודה שיורדים לפרטים ולא מסתנוורים מהכסף - זו בעיני ההצלחה". צפו בראיון המלא:
- 10.רונן 05/01/2022 10:15הגב לתגובה זוכולם דיברו גבוהה... נשארו מעטים נקווה שהוא יעשה אחרת
- 9.חגי בדש 04/01/2022 19:39הגב לתגובה זוברור שזה תוכן ממומן… קנה שאריות של בית השקעות שמישהו לעס והקיא וזה מהלך השנה ? דיי כמה נמוך ביזז יכול לרדת
- 8.yeadim 04/01/2022 13:41הגב לתגובה זוישר כח רני, אין עליך
- 7.משולם 04/01/2022 11:18הגב לתגובה זומה יש להאמין הרי זה בית משוגעים ואף אחד לא בודק מה עושים מכספו אז איש רולטה כמוך זה הזמן שלו לעשות קופה ולברוח
- 6.אבי 03/01/2022 21:00הגב לתגובה זוממש ההעתק הדבק ראו את הכתבה על שיקר והדילת , אותם מילים
- 5.אבנר 03/01/2022 20:37הגב לתגובה זורני כול הכבוד המשך להצליח
- 4.כלכלן 03/01/2022 18:01הגב לתגובה זועושה כסף על חשבון הציבור וחושב שהוא אלוהים. איפה הממשלה?
- 3.צבי 03/01/2022 17:44הגב לתגובה זוקצת הגזמתם בתואר " הנועז" ועוד כותרות.
- 2.אבי 03/01/2022 16:36הגב לתגובה זוכמה מתאים ליזם ישראלי. ניפגש בהסדר החוב.
- 1.סופשנה וואליו מעל 300 (ל"ת)יריבי 03/01/2022 16:35הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
