צילום: אלדד רפאלי; Bizportal

"אנחנו כפול אנשים שעוסקים בהיי-טק מכל מדינה מערבית אחרת"

אז איך נראית כלכלת ישראל ביום העצמאות ה-73? ביקשנו מפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, לפרט מה פה עובד יותר טוב ומה דורש טיפול, עד כמה הממשלה בכלל משפיעה על המשק והאם הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק

עדי ברזילי | 15/04/2021 14:09 (10)

נושאים בכתבה כלכלת ישראל מאקרו צבי אקשטיין שער הדולר

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, מנתח לעומק את החוזקות והחולשות של הכלכלה הישראלית ערב יום העצמאות. באיזה תחומים אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, ואיזה דברים כדאי שנחזק כדי להגביר את הצמיחה. אקשטיין גם מפרט עד כמה הממשלה משפיעה על המשק ועד כמה הוא מתקיים עצמאית ומה להערכתו יהיה הכיוון של השקל. צפו בראיון המלא -

"אין עדיין תכנית מוכנה, אין חוק הסדרים שנותן דחיפה למשק" אקשטיין מתחיל במכשול הראשון של הכלכלה המקומית. "מצד שני יש תנאים מאקרו כלכליים טובים. כי בעצם המשק יוצא מהקורונה, הפעילות הכלכלית גדלה. בסך הכל המשק חוזר לפעילות של 95-98 אחוז. אבל חסרה מדיניות כוללת מאורגנת עם שר וקבינט שדוחפים למדיניות תומכת תעסוקה ויש גם צורך בתשתיות. תחבורה ציבורית זה צורך אימים במשק הישראלי".

אקשטיין מעריך שיש כרגע הזדמנות טובה להשקעה כזאת "הריבית הנמוכה בישראל, החוזק המאקרו כלכלי, העודף במאזן התשלומים, דורש שנייבא יותר חומרי גלם ונשקיע במשק. זה יתן את הדחיפה למשק להיות הרבה יותר יעיל. וזה מנוע הצמיחה האמיתי של המשק". אקשטיין מעריך שאם נחזק את התעסוקה, כולל בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית במקביל להשקעה בתשתיות, נראה גידול בתוצר ובפריון ובחזרה לשיעורי תעסוקה שהיו לנו טרום המשבר.

"אני יודע שבאגף תקציבים עובדים על רפורמה אדירה בתחום הבירוקרטיה בישראל. הבירוקרטיה בישראל מונעת מהסקטור העסקי להשקיע בישראל. כמות ההון לשעת עבודה היא נמוכה ב-30-40 אחוז ממדינות באירופה ובארה"ב. הבירוקרטיה היא מס על יוזמה פרטית. במיוחד על עסקים קטנים. כשיוצאים ממשבר צריך להבין שעסקים קטנים הם המנוע המרכזי וצריך לחזק אותם" אקשטיין מציע על "הורדת בירוקרטיה והורדת הרגולציה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים."

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

9.
רון 18/04/2021 07:54
הגב לתגובה זו
אנחנו מדינה סוציאלית על בסיס קומוניסטי, אין מקום לרווח של צרכנים פרטיים ... הכול של המדינה
8.
ציון 17/04/2021 13:10
הגב לתגובה זו
כל יום שהשמש זורחת ועוד פקיד ממשיך לקבל כסף מההסתדרות ועושה שביתה איטלקית בנמלי הים זה בכי לדורות. בלי ההסתדרות היינו המדינה הקפיטליסטית החזקה בתבל, המוח היהודי. אוכלי החינם טפילים.
7.
גם עו"ד, גם אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. (ל"ת)
פועלת 16/04/2021 15:23
הגב לתגובה זו
6.
דגן 15/04/2021 21:06
הגב לתגובה זו
.
5.
חוסר יעילות של הבנים כולל בנק ישראל. (ל"ת)
יצחק 15/04/2021 20:31
הגב לתגובה זו
4.
משה 15/04/2021 15:59
הגב לתגובה זו
המפולת הגדולה בהסטוריה בדרך . ...זה יהיה מרחץ דמים . זהירות .
3.
נו אז מה 15/04/2021 15:44
הגב לתגובה זו
ניצול אזרחים לתשלום מיסים ולעשות צבא 3 שנים כשחלק פטור. מה זה עוזר ההיטק ולמי . עובדי ההיטק מחפשים לעבוד בחו"ל רבים על רילוקשיין באינטל וכשחוזרים לפה הם בוכים. מדינה שמבריחה מדענים ומשכילים ומטפחת לומדי תנך אז זה לא ממש עוזר לאף אחד כי הכסף הולך לשותפים הטבעיים של ביבי
בני 17/04/2021 13:07
הגב לתגובה זו
הוא ילך לתוכניות קומוניסטיות גרנדיוזיות, נשים שבוחרות לחיות לבד ולהביא ילד כי המדינה מפוצצת אותן בכסף, מדיניות רווחה מגעילה שתיקר את יוקר המחיה, תעניק לאנשים כסף על חשבון אחרים, מענקים סוציאליסטים, שינויי מין על חשבון הקופות, ייבוא ילדים גויים מחו"ל משווקי סחר בבני אדם רק כדי שללהטבים יהיה צעצוע אנושי. מבחינת מי ששונא את השותפים הטבעיים הכל יהיה ורוד. אין חדש תחת השמש הקומוניסטית, בכל יום היא זורחת מחדש ועוד פראייר שלא הולך לעבוד מאמין לשטויות. לא עושה צבא, מעדיף שכולם יעשנו סמים בבית וירכשו ילדים חיים ממדינות עולם שלישי כי הם לא בטוחים במיניות שלהם.
2.
וכל זה למרות הפוליטקאים המושחתים והרקבון (ל"ת)
יואב 15/04/2021 15:04
הגב לתגובה זו
1.
סמי 15/04/2021 14:23
הגב לתגובה זו
באוצר אולי עובדים על רפורמות אדירות אבל בפועל אין מצב פוליטי שיתבצעו..

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן