פרופ צבי אקשטיין
צילום: אלדד רפאלי; Bizportal
TV

"אנחנו כפול אנשים שעוסקים בהיי-טק מכל מדינה מערבית אחרת"

אז איך נראית כלכלת ישראל ביום העצמאות ה-73? ביקשנו מפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, לפרט מה פה עובד יותר טוב ומה דורש טיפול, עד כמה הממשלה בכלל משפיעה על המשק והאם הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק
עדי ברזילי | (10)

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, מנתח לעומק את החוזקות והחולשות של הכלכלה הישראלית ערב יום העצמאות. באיזה תחומים אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, ואיזה דברים כדאי שנחזק כדי להגביר את הצמיחה. אקשטיין גם מפרט עד כמה הממשלה משפיעה על המשק ועד כמה הוא מתקיים עצמאית ומה להערכתו יהיה הכיוון של השקל. צפו בראיון המלא - 

"אין עדיין תכנית מוכנה, אין חוק הסדרים שנותן דחיפה למשק" אקשטיין מתחיל במכשול הראשון של הכלכלה המקומית. "מצד שני יש תנאים מאקרו כלכליים טובים. כי בעצם המשק יוצא מהקורונה, הפעילות הכלכלית גדלה. בסך הכל המשק חוזר לפעילות של 95-98 אחוז. אבל חסרה מדיניות כוללת מאורגנת עם שר וקבינט שדוחפים למדיניות תומכת תעסוקה ויש גם צורך בתשתיות. תחבורה ציבורית זה צורך אימים במשק הישראלי".

אקשטיין מעריך שיש כרגע הזדמנות טובה להשקעה כזאת "הריבית הנמוכה בישראל, החוזק המאקרו כלכלי, העודף במאזן התשלומים, דורש שנייבא יותר חומרי גלם ונשקיע במשק. זה יתן את הדחיפה למשק להיות הרבה יותר יעיל. וזה מנוע הצמיחה האמיתי של המשק". אקשטיין מעריך שאם נחזק את התעסוקה, כולל בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית במקביל להשקעה בתשתיות, נראה גידול בתוצר ובפריון ובחזרה לשיעורי תעסוקה שהיו לנו טרום המשבר.

"אני יודע שבאגף תקציבים עובדים על רפורמה אדירה בתחום הבירוקרטיה בישראל. הבירוקרטיה בישראל מונעת מהסקטור העסקי להשקיע בישראל. כמות ההון לשעת עבודה היא נמוכה ב-30-40 אחוז ממדינות באירופה ובארה"ב. הבירוקרטיה היא מס על יוזמה פרטית. במיוחד על עסקים קטנים. כשיוצאים ממשבר צריך להבין שעסקים קטנים הם המנוע המרכזי וצריך לחזק אותם" אקשטיין מציע על "הורדת בירוקרטיה והורדת הרגולציה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים."

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רון 18/04/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מדינה סוציאלית על בסיס קומוניסטי, אין מקום לרווח של צרכנים פרטיים ... הכול של המדינה
  • 8.
    ציון 17/04/2021 13:10
    הגב לתגובה זו
    כל יום שהשמש זורחת ועוד פקיד ממשיך לקבל כסף מההסתדרות ועושה שביתה איטלקית בנמלי הים זה בכי לדורות. בלי ההסתדרות היינו המדינה הקפיטליסטית החזקה בתבל, המוח היהודי. אוכלי החינם טפילים.
  • 7.
    גם עו"ד, גם אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. (ל"ת)
    פועלת 16/04/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דגן 15/04/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    .
  • 5.
    חוסר יעילות של הבנים כולל בנק ישראל. (ל"ת)
    יצחק 15/04/2021 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 15/04/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    המפולת הגדולה בהסטוריה בדרך . ...זה יהיה מרחץ דמים . זהירות .
  • 3.
    נו אז מה 15/04/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    ניצול אזרחים לתשלום מיסים ולעשות צבא 3 שנים כשחלק פטור. מה זה עוזר ההיטק ולמי . עובדי ההיטק מחפשים לעבוד בחו"ל רבים על רילוקשיין באינטל וכשחוזרים לפה הם בוכים. מדינה שמבריחה מדענים ומשכילים ומטפחת לומדי תנך אז זה לא ממש עוזר לאף אחד כי הכסף הולך לשותפים הטבעיים של ביבי
  • בני 17/04/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    הוא ילך לתוכניות קומוניסטיות גרנדיוזיות, נשים שבוחרות לחיות לבד ולהביא ילד כי המדינה מפוצצת אותן בכסף, מדיניות רווחה מגעילה שתיקר את יוקר המחיה, תעניק לאנשים כסף על חשבון אחרים, מענקים סוציאליסטים, שינויי מין על חשבון הקופות, ייבוא ילדים גויים מחו"ל משווקי סחר בבני אדם רק כדי שללהטבים יהיה צעצוע אנושי. מבחינת מי ששונא את השותפים הטבעיים הכל יהיה ורוד. אין חדש תחת השמש הקומוניסטית, בכל יום היא זורחת מחדש ועוד פראייר שלא הולך לעבוד מאמין לשטויות. לא עושה צבא, מעדיף שכולם יעשנו סמים בבית וירכשו ילדים חיים ממדינות עולם שלישי כי הם לא בטוחים במיניות שלהם.
  • 2.
    וכל זה למרות הפוליטקאים המושחתים והרקבון (ל"ת)
    יואב 15/04/2021 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 15/04/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    באוצר אולי עובדים על רפורמות אדירות אבל בפועל אין מצב פוליטי שיתבצעו..
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר

תמיר חכמוף |

עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.

הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.  


רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -1.58%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.