פרופ צבי אקשטיין
צילום: אלדד רפאלי; Bizportal
TV

"אנחנו כפול אנשים שעוסקים בהיי-טק מכל מדינה מערבית אחרת"

אז איך נראית כלכלת ישראל ביום העצמאות ה-73? ביקשנו מפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, לפרט מה פה עובד יותר טוב ומה דורש טיפול, עד כמה הממשלה בכלל משפיעה על המשק והאם הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק
עדי ברזילי | (10)

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, מנתח לעומק את החוזקות והחולשות של הכלכלה הישראלית ערב יום העצמאות. באיזה תחומים אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, ואיזה דברים כדאי שנחזק כדי להגביר את הצמיחה. אקשטיין גם מפרט עד כמה הממשלה משפיעה על המשק ועד כמה הוא מתקיים עצמאית ומה להערכתו יהיה הכיוון של השקל. צפו בראיון המלא - 

"אין עדיין תכנית מוכנה, אין חוק הסדרים שנותן דחיפה למשק" אקשטיין מתחיל במכשול הראשון של הכלכלה המקומית. "מצד שני יש תנאים מאקרו כלכליים טובים. כי בעצם המשק יוצא מהקורונה, הפעילות הכלכלית גדלה. בסך הכל המשק חוזר לפעילות של 95-98 אחוז. אבל חסרה מדיניות כוללת מאורגנת עם שר וקבינט שדוחפים למדיניות תומכת תעסוקה ויש גם צורך בתשתיות. תחבורה ציבורית זה צורך אימים במשק הישראלי".

אקשטיין מעריך שיש כרגע הזדמנות טובה להשקעה כזאת "הריבית הנמוכה בישראל, החוזק המאקרו כלכלי, העודף במאזן התשלומים, דורש שנייבא יותר חומרי גלם ונשקיע במשק. זה יתן את הדחיפה למשק להיות הרבה יותר יעיל. וזה מנוע הצמיחה האמיתי של המשק". אקשטיין מעריך שאם נחזק את התעסוקה, כולל בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית במקביל להשקעה בתשתיות, נראה גידול בתוצר ובפריון ובחזרה לשיעורי תעסוקה שהיו לנו טרום המשבר.

"אני יודע שבאגף תקציבים עובדים על רפורמה אדירה בתחום הבירוקרטיה בישראל. הבירוקרטיה בישראל מונעת מהסקטור העסקי להשקיע בישראל. כמות ההון לשעת עבודה היא נמוכה ב-30-40 אחוז ממדינות באירופה ובארה"ב. הבירוקרטיה היא מס על יוזמה פרטית. במיוחד על עסקים קטנים. כשיוצאים ממשבר צריך להבין שעסקים קטנים הם המנוע המרכזי וצריך לחזק אותם" אקשטיין מציע על "הורדת בירוקרטיה והורדת הרגולציה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים."

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רון 18/04/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מדינה סוציאלית על בסיס קומוניסטי, אין מקום לרווח של צרכנים פרטיים ... הכול של המדינה
  • 8.
    ציון 17/04/2021 13:10
    הגב לתגובה זו
    כל יום שהשמש זורחת ועוד פקיד ממשיך לקבל כסף מההסתדרות ועושה שביתה איטלקית בנמלי הים זה בכי לדורות. בלי ההסתדרות היינו המדינה הקפיטליסטית החזקה בתבל, המוח היהודי. אוכלי החינם טפילים.
  • 7.
    גם עו"ד, גם אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. (ל"ת)
    פועלת 16/04/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דגן 15/04/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    .
  • 5.
    חוסר יעילות של הבנים כולל בנק ישראל. (ל"ת)
    יצחק 15/04/2021 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 15/04/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    המפולת הגדולה בהסטוריה בדרך . ...זה יהיה מרחץ דמים . זהירות .
  • 3.
    נו אז מה 15/04/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    ניצול אזרחים לתשלום מיסים ולעשות צבא 3 שנים כשחלק פטור. מה זה עוזר ההיטק ולמי . עובדי ההיטק מחפשים לעבוד בחו"ל רבים על רילוקשיין באינטל וכשחוזרים לפה הם בוכים. מדינה שמבריחה מדענים ומשכילים ומטפחת לומדי תנך אז זה לא ממש עוזר לאף אחד כי הכסף הולך לשותפים הטבעיים של ביבי
  • בני 17/04/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    הוא ילך לתוכניות קומוניסטיות גרנדיוזיות, נשים שבוחרות לחיות לבד ולהביא ילד כי המדינה מפוצצת אותן בכסף, מדיניות רווחה מגעילה שתיקר את יוקר המחיה, תעניק לאנשים כסף על חשבון אחרים, מענקים סוציאליסטים, שינויי מין על חשבון הקופות, ייבוא ילדים גויים מחו"ל משווקי סחר בבני אדם רק כדי שללהטבים יהיה צעצוע אנושי. מבחינת מי ששונא את השותפים הטבעיים הכל יהיה ורוד. אין חדש תחת השמש הקומוניסטית, בכל יום היא זורחת מחדש ועוד פראייר שלא הולך לעבוד מאמין לשטויות. לא עושה צבא, מעדיף שכולם יעשנו סמים בבית וירכשו ילדים חיים ממדינות עולם שלישי כי הם לא בטוחים במיניות שלהם.
  • 2.
    וכל זה למרות הפוליטקאים המושחתים והרקבון (ל"ת)
    יואב 15/04/2021 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 15/04/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    באוצר אולי עובדים על רפורמות אדירות אבל בפועל אין מצב פוליטי שיתבצעו..
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

רייזור מזנקת 40% אקסון ויז'ן 12%; הביטוח יורד 1.8% - הירידות במדדים התמתנו

מי שהרימו את הבורסה לאורך 2025 הן אלו שלוחצות עליה ביום המסחר האחרון - מגזר הפיננסים והשבבים נסחרים בירידות ומושכים את הבורסה למטה - האם המגמה תיחלש או תתחזק והאם ת"א 35 ישמור על תשואה של 50% לשנה האחרונה? מנורה יורדת אחרי פשיטת המשטרה בהקשר לפרשת השחיתות בהסתדרות; נקסט ויז'ן עם הזמנה של 9.5 מיליון דולר ובשבוע הבא נקבל יעדים חדשים ל-2026; דוראל עושה עוד צעד לקראת ההנפקה בוול סטריט

מערכת ביזפורטל |

יום המסחר האחרון של השנה מתנהל בירידות, מי שלוחץ על הבורסה ביומה האחרון הם בדיוק אלו שתמכו והרימו אותה לאורך השנה - מניות השבבים והביטוח. ת"א 35 יורד כ-1%, הוא עדיין מעל התשואה הפנונמלית של 50% כשהוא כעת עומד על כ-51% מתחילת השנה, בשבוע הנוכחי מדד הדגל איבד כ-1.3%. יש עוד פער משמעותי כדי שתשואה כזאת תיפגע ואין לכאורה טריגר שיגרום לבורסה לאבד קרוב ל-2% היום, אך עדיין זה משאיר קצת "טעם מר" לנעול כזאת שנה ביום שלילי.


מניית מנורה נופלת היום. מנורה מב החז -3.56%   דיווחה אתמול לבורסה כי חוקרי המשטרה הגיעו למשרדיה במסגרת חקירת פרשת "יד לוחצת יד". לפי הודעת החברה, החוקרים ביקשו מסמכים ומידע בהתאם לצו שהוצג. במקביל, נמסר מדוברות המשטרה כי במסגרת החקירה זומנו ונחקרו באזהרה שלושה מבכירי החברה, בחשד לעבירות שממוסגרות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית. לאחר סיום החקירה שוחררו השלושה בתנאים מגבילים.


הפיננסים יורדים היום אחרי שנה של גאות, וזה זמן טוב לדבר על הבנקים. השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא יכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית - השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?


בית ההשקעות אופנהיימר בסקירה שנתית על הבורסה - איפה הבורסה באחוזת בית עומדת ביחס לעולם? איזו בורסה נתנה את התשואה הטובה ביותר ומי הסקטורים שעיצבו את מפת ההשקעות העולמית? - אחרי טיסה של 70%, מה המכפיל החזוי של ת״א-125?


אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

אנשי השנה - 30 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו. 

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה, וכן זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל, הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה, היא פרנסה טוב הרבה מאוד ספקים שלה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מפק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים. בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .