פרופ צבי אקשטיין
צילום: אלדד רפאלי; Bizportal
TV

"אנחנו כפול אנשים שעוסקים בהיי-טק מכל מדינה מערבית אחרת"

אז איך נראית כלכלת ישראל ביום העצמאות ה-73? ביקשנו מפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, לפרט מה פה עובד יותר טוב ומה דורש טיפול, עד כמה הממשלה בכלל משפיעה על המשק והאם הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק
עדי ברזילי | (10)

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, מנתח לעומק את החוזקות והחולשות של הכלכלה הישראלית ערב יום העצמאות. באיזה תחומים אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, ואיזה דברים כדאי שנחזק כדי להגביר את הצמיחה. אקשטיין גם מפרט עד כמה הממשלה משפיעה על המשק ועד כמה הוא מתקיים עצמאית ומה להערכתו יהיה הכיוון של השקל. צפו בראיון המלא - 

"אין עדיין תכנית מוכנה, אין חוק הסדרים שנותן דחיפה למשק" אקשטיין מתחיל במכשול הראשון של הכלכלה המקומית. "מצד שני יש תנאים מאקרו כלכליים טובים. כי בעצם המשק יוצא מהקורונה, הפעילות הכלכלית גדלה. בסך הכל המשק חוזר לפעילות של 95-98 אחוז. אבל חסרה מדיניות כוללת מאורגנת עם שר וקבינט שדוחפים למדיניות תומכת תעסוקה ויש גם צורך בתשתיות. תחבורה ציבורית זה צורך אימים במשק הישראלי".

אקשטיין מעריך שיש כרגע הזדמנות טובה להשקעה כזאת "הריבית הנמוכה בישראל, החוזק המאקרו כלכלי, העודף במאזן התשלומים, דורש שנייבא יותר חומרי גלם ונשקיע במשק. זה יתן את הדחיפה למשק להיות הרבה יותר יעיל. וזה מנוע הצמיחה האמיתי של המשק". אקשטיין מעריך שאם נחזק את התעסוקה, כולל בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית במקביל להשקעה בתשתיות, נראה גידול בתוצר ובפריון ובחזרה לשיעורי תעסוקה שהיו לנו טרום המשבר.

"אני יודע שבאגף תקציבים עובדים על רפורמה אדירה בתחום הבירוקרטיה בישראל. הבירוקרטיה בישראל מונעת מהסקטור העסקי להשקיע בישראל. כמות ההון לשעת עבודה היא נמוכה ב-30-40 אחוז ממדינות באירופה ובארה"ב. הבירוקרטיה היא מס על יוזמה פרטית. במיוחד על עסקים קטנים. כשיוצאים ממשבר צריך להבין שעסקים קטנים הם המנוע המרכזי וצריך לחזק אותם" אקשטיין מציע על "הורדת בירוקרטיה והורדת הרגולציה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים."

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רון 18/04/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מדינה סוציאלית על בסיס קומוניסטי, אין מקום לרווח של צרכנים פרטיים ... הכול של המדינה
  • 8.
    ציון 17/04/2021 13:10
    הגב לתגובה זו
    כל יום שהשמש זורחת ועוד פקיד ממשיך לקבל כסף מההסתדרות ועושה שביתה איטלקית בנמלי הים זה בכי לדורות. בלי ההסתדרות היינו המדינה הקפיטליסטית החזקה בתבל, המוח היהודי. אוכלי החינם טפילים.
  • 7.
    גם עו"ד, גם אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. (ל"ת)
    פועלת 16/04/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דגן 15/04/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    .
  • 5.
    חוסר יעילות של הבנים כולל בנק ישראל. (ל"ת)
    יצחק 15/04/2021 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 15/04/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    המפולת הגדולה בהסטוריה בדרך . ...זה יהיה מרחץ דמים . זהירות .
  • 3.
    נו אז מה 15/04/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    ניצול אזרחים לתשלום מיסים ולעשות צבא 3 שנים כשחלק פטור. מה זה עוזר ההיטק ולמי . עובדי ההיטק מחפשים לעבוד בחו"ל רבים על רילוקשיין באינטל וכשחוזרים לפה הם בוכים. מדינה שמבריחה מדענים ומשכילים ומטפחת לומדי תנך אז זה לא ממש עוזר לאף אחד כי הכסף הולך לשותפים הטבעיים של ביבי
  • בני 17/04/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    הוא ילך לתוכניות קומוניסטיות גרנדיוזיות, נשים שבוחרות לחיות לבד ולהביא ילד כי המדינה מפוצצת אותן בכסף, מדיניות רווחה מגעילה שתיקר את יוקר המחיה, תעניק לאנשים כסף על חשבון אחרים, מענקים סוציאליסטים, שינויי מין על חשבון הקופות, ייבוא ילדים גויים מחו"ל משווקי סחר בבני אדם רק כדי שללהטבים יהיה צעצוע אנושי. מבחינת מי ששונא את השותפים הטבעיים הכל יהיה ורוד. אין חדש תחת השמש הקומוניסטית, בכל יום היא זורחת מחדש ועוד פראייר שלא הולך לעבוד מאמין לשטויות. לא עושה צבא, מעדיף שכולם יעשנו סמים בבית וירכשו ילדים חיים ממדינות עולם שלישי כי הם לא בטוחים במיניות שלהם.
  • 2.
    וכל זה למרות הפוליטקאים המושחתים והרקבון (ל"ת)
    יואב 15/04/2021 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 15/04/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    באוצר אולי עובדים על רפורמות אדירות אבל בפועל אין מצב פוליטי שיתבצעו..
אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.