צילום: אלדד רפאלי; Bizportal

"אנחנו כפול אנשים שעוסקים בהיי-טק מכל מדינה מערבית אחרת"

אז איך נראית כלכלת ישראל ביום העצמאות ה-73? ביקשנו מפרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, לפרט מה פה עובד יותר טוב ומה דורש טיפול, עד כמה הממשלה בכלל משפיעה על המשק והאם הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק

עדי ברזילי | 15/04/2021 14:09 (10)

נושאים בכתבה כלכלת ישראל מאקרו צבי אקשטיין שער הדולר

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, מנתח לעומק את החוזקות והחולשות של הכלכלה הישראלית ערב יום העצמאות. באיזה תחומים אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, ואיזה דברים כדאי שנחזק כדי להגביר את הצמיחה. אקשטיין גם מפרט עד כמה הממשלה משפיעה על המשק ועד כמה הוא מתקיים עצמאית ומה להערכתו יהיה הכיוון של השקל. צפו בראיון המלא -

"אין עדיין תכנית מוכנה, אין חוק הסדרים שנותן דחיפה למשק" אקשטיין מתחיל במכשול הראשון של הכלכלה המקומית. "מצד שני יש תנאים מאקרו כלכליים טובים. כי בעצם המשק יוצא מהקורונה, הפעילות הכלכלית גדלה. בסך הכל המשק חוזר לפעילות של 95-98 אחוז. אבל חסרה מדיניות כוללת מאורגנת עם שר וקבינט שדוחפים למדיניות תומכת תעסוקה ויש גם צורך בתשתיות. תחבורה ציבורית זה צורך אימים במשק הישראלי".

אקשטיין מעריך שיש כרגע הזדמנות טובה להשקעה כזאת "הריבית הנמוכה בישראל, החוזק המאקרו כלכלי, העודף במאזן התשלומים, דורש שנייבא יותר חומרי גלם ונשקיע במשק. זה יתן את הדחיפה למשק להיות הרבה יותר יעיל. וזה מנוע הצמיחה האמיתי של המשק". אקשטיין מעריך שאם נחזק את התעסוקה, כולל בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית במקביל להשקעה בתשתיות, נראה גידול בתוצר ובפריון ובחזרה לשיעורי תעסוקה שהיו לנו טרום המשבר.

"אני יודע שבאגף תקציבים עובדים על רפורמה אדירה בתחום הבירוקרטיה בישראל. הבירוקרטיה בישראל מונעת מהסקטור העסקי להשקיע בישראל. כמות ההון לשעת עבודה היא נמוכה ב-30-40 אחוז ממדינות באירופה ובארה"ב. הבירוקרטיה היא מס על יוזמה פרטית. במיוחד על עסקים קטנים. כשיוצאים ממשבר צריך להבין שעסקים קטנים הם המנוע המרכזי וצריך לחזק אותם" אקשטיין מציע על "הורדת בירוקרטיה והורדת הרגולציה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים."

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

9.
רון 18/04/2021 07:54
הגב לתגובה זו
אנחנו מדינה סוציאלית על בסיס קומוניסטי, אין מקום לרווח של צרכנים פרטיים ... הכול של המדינה
8.
ציון 17/04/2021 13:10
הגב לתגובה זו
כל יום שהשמש זורחת ועוד פקיד ממשיך לקבל כסף מההסתדרות ועושה שביתה איטלקית בנמלי הים זה בכי לדורות. בלי ההסתדרות היינו המדינה הקפיטליסטית החזקה בתבל, המוח היהודי. אוכלי החינם טפילים.
7.
גם עו"ד, גם אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. (ל"ת)
פועלת 16/04/2021 15:23
הגב לתגובה זו
6.
דגן 15/04/2021 21:06
הגב לתגובה זו
.
5.
חוסר יעילות של הבנים כולל בנק ישראל. (ל"ת)
יצחק 15/04/2021 20:31
הגב לתגובה זו
4.
משה 15/04/2021 15:59
הגב לתגובה זו
המפולת הגדולה בהסטוריה בדרך . ...זה יהיה מרחץ דמים . זהירות .
3.
נו אז מה 15/04/2021 15:44
הגב לתגובה זו
ניצול אזרחים לתשלום מיסים ולעשות צבא 3 שנים כשחלק פטור. מה זה עוזר ההיטק ולמי . עובדי ההיטק מחפשים לעבוד בחו"ל רבים על רילוקשיין באינטל וכשחוזרים לפה הם בוכים. מדינה שמבריחה מדענים ומשכילים ומטפחת לומדי תנך אז זה לא ממש עוזר לאף אחד כי הכסף הולך לשותפים הטבעיים של ביבי
בני 17/04/2021 13:07
הגב לתגובה זו
הוא ילך לתוכניות קומוניסטיות גרנדיוזיות, נשים שבוחרות לחיות לבד ולהביא ילד כי המדינה מפוצצת אותן בכסף, מדיניות רווחה מגעילה שתיקר את יוקר המחיה, תעניק לאנשים כסף על חשבון אחרים, מענקים סוציאליסטים, שינויי מין על חשבון הקופות, ייבוא ילדים גויים מחו"ל משווקי סחר בבני אדם רק כדי שללהטבים יהיה צעצוע אנושי. מבחינת מי ששונא את השותפים הטבעיים הכל יהיה ורוד. אין חדש תחת השמש הקומוניסטית, בכל יום היא זורחת מחדש ועוד פראייר שלא הולך לעבוד מאמין לשטויות. לא עושה צבא, מעדיף שכולם יעשנו סמים בבית וירכשו ילדים חיים ממדינות עולם שלישי כי הם לא בטוחים במיניות שלהם.
2.
וכל זה למרות הפוליטקאים המושחתים והרקבון (ל"ת)
יואב 15/04/2021 15:04
הגב לתגובה זו
1.
סמי 15/04/2021 14:23
הגב לתגובה זו
באוצר אולי עובדים על רפורמות אדירות אבל בפועל אין מצב פוליטי שיתבצעו..

צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר

מנדי הניג | 14/11/2025 13:28

נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים.

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה. הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

להמשך הכתבה לחץ כאן