אופיר שריד, מליסרון
צילום: סיוון פרג'

מליסרון - הדוחות חלשים, אבל טובים ביחס לצפי

חברת הקניונים ושטחי המשרד מדווחת על ירידה של 45% בהכנסות ברבעון השני של 2020; הקלות בגובה 148 מיליון שקל לשוכרים, וירידת שווי נדל"ן להשקעה של כ-310 מיליון שקל העבירו את החברה להפסד
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת מליסרון 0.27% , מדווחת על קיטון של 45% בהכנסות, לצד מעבר להפסד נקי של כ-187 מיליון שקל, ברבעון השני של 2020. זאת, על רקע הפסדים משערוכי נדל"ן ולאחר שנאלצה לסגור את הקניונים שבבעלותה במהלך הרבעון, בשל התפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, בחברה מדווחים כי מאז פתיחתם המחודשת של הקניונים במאי נרשם גידול של כ-6.9% בפדיונות ביחס לתקופה המקבילה.

על אף התוצאות החלשות נדמה כי בשוק סבורים כי החברה כבר עברה את הרע מכול. בחודש שעבר, העניקו בלאומי פרטנרס למניית החברה מחיר יעד של 158 שקלים, המהווים אפסייד של 15% על שער הבסיס הבוקר. הסקירה שלהם התבססה על תרחיש  הכולל ירידה של 50% ב-NOI בכל שנת 2020, דומה לזה שהציגה החברה היום, וגבוה מזה שהיא צפויה להציג בסיכום השנה.

הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 עמדו על כ-212 מליון שקל, קיטון של כ-45%, לכ-389 שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה, רושמת החברה הפסד נקי של כ-187 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-383 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. ההפסד מיוחס בין היתר להנחות בגובה של 148 מיליון שקל שנתנה החברה לשוכרים, וכן מירידת שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-310 מיליון שקל המיוחסת להקלות שהחברה תציע לשוכרים ולעלויות החלפת שוכרים, בעקבות משבר הקורונה, זאת לעומת עליית ערך של כ-469 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של החברה עמד על כ-142 מיליון שקל, ירידה של כ-0.5% צניחה של כ-50% לעומת 292 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ה-NOI) Net Operating Income) מנכסים זהים הסתכם ברבעון השני בכ-147 מיליון שקל, ירידה של 50% בהשוואה לכ-297 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-FFO) Funds From Operations) צלל בכ-66%, לכ-61 מיליון שקל בהשוואה לכ-180 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר כתוצאה מקיטון ב-NOI חלק הבעלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מליסרון בדרך למעלה (ל"ת)
    עדי 12/08/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שחר 11/08/2020 23:36
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות משכירות צנחו בשל מתן הנחות גורפות לכל בעלי המסעדות ואופנה וכו'. היה ניתן לשים לב כי היו ירידות בהכנסות מגביה במרכזים הסגורים. ואילו במרכזים הפתוחים כמו הפאוור סנטרים היו עליות.מדובר ברבעון חריג שאינו מייצג בכלל.האפסייד במניה הוא גדול מאוד בטווח הארוך. כי הקורונה לא תישאר כאן לנצח. והממשל ישפוך כספים כדי לפמפם את המשק. גם גזית מניה בונבוניירה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.