שמואל סלבין
צילום: יח"צ

תוצאות טובות לסלע נדלן; מעלה תחזיות להמשך השנה

חברת הנדל"ן פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי והציגה עלייה של 13% ב-NOI ושל כ-22% ב-FFO לעומת הרבעון המקביל אשתקד; הדיבידנד יהיה לא פחות מ-82 מיליון שקל
נועם בראל | (3)
נושאים בכתבה סלע נדלן

חברת הנדל"ן סלע נדלן 0% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה והציגה עלייה של 13% ב-NOI ושל כ-22% ב-FFO הריאלי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לאור התוצאות החיוביות, החברה עדכנה את תחזיותיה לשנת 2019 כלפי מעלה, והודיעה כי חלוקת הדיבידנד לא תפחת השנה מ-82 מיליון שקל, המשקפים תשואת דיבידנד של 5.87%.

הכנסותיה של החברה מדמי שכירות ותפעול נכסים עלו ברבעון החולף לכ-59.8 מיליון שקל בהשוואה ל-53.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת לאור עליית שכר בדירה בחידוש הסכמי שכירות קיימים של החברה ורכישת נכסים חדשים. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-105 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך זה בעיקר כתוצאה מהתאמות שווי הוגן של נדל"ן להשקעה.

החברה מסכמת את הרבעון עם NOI של כ-54 מיליון שקל לעומת כ-48 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ועם FFO ריאלי של 39 מיליון שקל לעומת 32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בחברה מייחסים את העלייה להמשך קיטון בעלות התפעול והמימון, יחד עם גידול ב-NOI מנכסים זהים.

בתוך כך, החברה עדכנה את תחזיותיה לשנת 2019 כלפי מעלה, וצופה כעת NOI של 213 מיליון שקל לעומת אומדן מקורי של 207 מיליון שקל, ו-FFO של 150 מיליון שקל לעומת אומדן מקורי של 144 מיליון שקל. 

בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-105 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת רווח נקי של כ-29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר דירקטוריון סלע נדל"ן שמואל סלבין: "תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה מעידות על הצמיחה העקבית והחזקה של החברה. ראוי לזכור כי היקף נכסיה של סלע נדל"ן גדל בחמש השנים האחרונות מהיקף של כמיליארד שקל לנכסים הנאמדים ב- 3.1 מיליארד שקל בסיום שלושת הרבעונים של שנת 2019. החברה זוכה לאמון משקיעיה בזכות תזרים המזומנים היציב ומדיניות קבועה וברורה של חלוקת דבידנדים. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריאל 03/11/2019 19:55
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שאני מחזיק סכום כסף מסויים,מעבר לעליית שער המניעה,האם אקבל 5.5% דוידנד?
  • 2.
    משקיע 03/11/2019 16:23
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיצליחו להתמיד בדיבדנדים יפים?
  • 1.
    ישראל ישראלי 03/11/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    מרוקנים את הקופה הציבורית וחבל.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?