נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

יבוא ויצוא: גירעון מסחרי של 6.2 מיליארד שקל בחודש אוגוסט

ייצוא הסחורות – ללא יהלומים – בחודש אוגוסט הסתכם ב-14.4 מיליארד שקלים, כשהייבוא הסתכם 20.6 מיליארד שקל. ביוני-אוגוסט עלה היצוא ב-1.4% בחישוב שנתי
ארז ליבנה | (2)

גירעון הסחר של ישראל מתחילת השנה עומד על 58 מיליארד שקלים, לעומת 55 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הנתונים אינם כוללים את נתוני הסחר עם הרשות הפלסטינית, היבוא הביטחוני והייבוא והייצוא בתחום השירותים.

 

בחודש אוגוסט בלבד, מרבית הייצוא (29%) היה לאיחוד האירופי, קצת אחרי השווקים של מזרח אסיה (28%), ארצות הברית שלישית (23%) בחודש אוגוסט בלבד קיים גירעון מסחרי של 6.2 מיליארד שקל - כשהייצוא מסתכם ב-14.4 מיליארד שקל מול ייצוא של 20.6 מיליארד. בייבוא האיחוד מוביל שוב, (37%), כשכל היתר ראש בראש בראש במקום השני עם 21%.

 

בחודשים יוני-אוגוסט 2019 עלה ייצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-1.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי במרץ - מאי 2019.

 

המאזן המסחרי בסחר בסחורות - ינואר-אוגוסט

*הנתונים באדיבות הלמ"ס

הייצוא לאסיה זינק ב-57%, בכל יתר העולם יש ירידה

ייצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-2.5% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 6.8% בחודשים מרץ-מאי 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר הייצוא לסלובניה, לצ'כיה ולפורטוגל.

 

הייצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-2.6% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 5.5% בחודשים מרץ – מאי 2019. הייצוא הסחורות לקבוצת יתר ארצות העולם ירד ב-3.2% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לירידה של 5.4% בחודשים מרץ – מאי 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היצוא לניגריה, לקנדה ולמקסיקו.

 

הייצוא לארצות אסיה עלה ב-56.9% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2019 – עלייה של 3.8% בממוצע לחודש. זאת, בהמשך לעלייה של 46.6% בחודשים מרץ-מאי 2019 – עלייה של 3.2% בממוצע לחודש. מתחילת השנה עלה בעיקר הייצוא לגאורגייה, לירדן ולטייוואן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

*3 הנק' האחרונות יכולות להתשנות במידה ניכרת

הייבוא: ירידה של 20% מהאיחוד, ירידה של 12.5% מארה"ב

עם זאת, בחישוב שנתי של שלושת החודשים האחרונים ירד הייבוא מהאיחוד האירופי ב-20%, זאת, בהמשך לירידה של 14.2% בחודשים מרץ-מאי 2019. מרבית הירידה נובעת בקיטון הייבוא מקפריסין, בריטניה ואירלנד.

 

גם מארצות הברית יש ירידה של 12.5% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 2.7% משלושת החודשים שלפני. הייבוא מארצות אסיה ירד ב-20.4%, זאת, בהמשך לירידה של 27.8% בחישוב שנתי בחודשים מרץ – מאי 2019 (ירידה של 2.7% בממוצע לחודש). מתחילת השנה ירד בעיקר היבוא מאינדונזיה, מיפן ומקוראה הדרומית. 

 

היhבוא מקבוצת יתר ארצות העולם ירד ב-17.8% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לירידה של %3.6 בחודשים מרץ-מאי 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היבוא מנורבגיה, מדרום אפריקה, מאורוגוואי וממקסיקו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחשבון 19/09/2019 12:18
    הגב לתגובה זו
    היצוא והיבוא צריכים להסתכם באותם המספרים, שהרי כל מה שמיוצא, בשלב מסויים גם מיובא, אלא אם כן יש עכשיו עשרות מיליארדי דולרים שיושבים במכס איפשהו ועוד לא נקלטו?
  • עלויות של אחזקת הבית שלך, תמיד זהות לרמת ההכנסה שלך? (ל"ת)
    רפי 20/09/2019 07:00
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מזרחי ופועלים יורדים 3.8%, לאומי מאבד 3.3%; אימקו עולה 10%

יום המסחר האחרון לשבוע מתנהל במגמה מעורבת, ת"א 35 יורד כשהבנקים בולטים לשלילה בעוד ת"א 90 עולה כאשר מניות הנדל"ן עולות

מערכת ביזפורטל |

יום המסחר האחרון לשבוע מתנהל במגמה מעורבת- ת״א 35 מאבד 0.8% בעוד ת״א 90 בעלייה של 1.2%.

בהסתכלות על המגזר הפיננסי - מדד הבנקים מאבד 3.4% ות״א ביטוח יורד 0.2%. בנדל״ן התמונה מעורבת - ת״א נדל״ן מוסיף 0.8% לעומתו ת״א בניה יורד בכ-0.8%.


מניות הבנקים בולטות לשלילה, כאשר המדד מאבד יותר מ-3%. זה לא משהו שרואים בכל יום, וזה מגיע כאשר המשקיעים מבינים שהתקופה החלומית שבה הבנקים נהנו מריבית גבוהה שהובילה לרווחי שיא בדרך להסתיים. אבל בעוד ברור שהירידה בריבית תפגע בהכנסות, צריך לשאול, עד כמה הורדת ריבית תפגע באמת בבנקים, ואם יש הבדלים בינהם. אז יצאנו לבדוק, והמספרים משקפים גם הבדל בין הבנקים הגדולים מול הקטנים, וגם את השוני בין סוגי האשראי שנתוני הבנקים. לניתוח המלא - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


הכנסות המדינה ממיסים ממשיכות לעלות. המדינה גבתה יותר מיסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המיסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%


השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9% המלחמה שיתקה את הצריכה הפרטית ונרשמה ירידה של 4.8% בהוצאות משקי הבית ו-12.8% בהשקעות; הבנייה למגורים נפלה ב-17.6% אבל ענף ההייטק המשיך למשוך השקעות; הלמ"ס מפרסמת את האומדן השלישי לרבעון השני של 2025 שמצביע על האטה חדה בפעילות הכלכלית ועל פגיעה רוחבית במגזר העסקי.


דחקנו בכם לפני כמה ימים שיש לכם חלון הזדמנות קצר מאוד כדי להשיג תשואות יחסית טובות בפיקדונות (כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק אולי יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?