אלונה בר-און
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אלונה בר-און

הערעור של דוידוביץ' נדחה - גלובס עובר לאלונה בר און

העליון קבע כי הצעתה של בר און אינה ספקולנטית, ואישר את קביעת המחוזי כי היומון הכלכלי יעבור לידי ביתו של המייסד המנוח, לאחר שהציעה 106 מיליון שקלים
אלכסנדר כץ |

בית הממשפט העליון דחה אמש (יום ב') את ערעורו של האוליגרך דוד דוידוביץ', ובכך קבע כי העיתון גלובס עובר לבעלותה של אלונה בר און, ביתו של מייסד העיתון חיים בר און המנוח. בר און הציעה 106 מיליון שקלים, בעוד דוידוביץ' הציע 110 מיליון שקלים לאחר סיומו של ההליך המכרזי בעקבות קריסתו הכלכלית של אליעזר פישמן.

לפני כחודשיים הכריע נשיא המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין כי הצעתה של בר-און, המחזיקה במניות מיעוט בעיתון הכלכלי, היא הזוכה במכרז לרכישת 75% ממניות העיתון המוחזקות בידי חברת מוניטין, ומשועבדות לבנק פועלים ובנק לאומי.

במסגרת הצעתה של בר-און, הוצע לעיתונאים הגנה עד אמצע 2018 ולעובדי המינהלה עד סוף השנה הנוכחית, מה שהוביל לתמיכה של רוב העובדים בהצעה הנגדית של דוידוביץ' שהציע הגנה לפרק זמן ארוך יותר. הכונסים של גלובס תמכו מנגד בהצעתו של דוידוביץ'.

הרכב של 3 שופטים בערעור בעליון - ראש ההרכב יצחק עמית, ועמו נועם סולברג וענת ברון – קבע ההרכב כי פסק הדין של שופט המחוזי אורנשטיין היה "מפורט ומנומק, בבחינת 'דבר דבור על אופניו'". השופט עמית כתב בפסק הדין כי "טענתו זו של המערער הטרידה אותנו, אך לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, נחה דעתנו שלא 'כצעקתה'".

השופט עמית טען כי הצעתה של בר און באמצעות חברת אילקורפ, אינה ספוקלנטית כפי שטען דוידוביץ' בערעור שהגיש. עמית הוסיף עוד כי "המערער הציע במהלך הדרך 12 הצעות שונות. הכונסים טענו כי המערער אף הציב להם מעין 'אולטימטום' בדמות הסכם שנוסח ונחתם על ידו, בניגוד למקובל במכירה על ידי בעלי תפקיד ותוך התעלמות מנוסח ההסכם שהועבר אליו על ידי הכונסים. בהתחשב בכל אלה, ברי כי בנקודת זמן מסוימת יש להציב קו סיום, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בתום הדיון שנערך בפניו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.