טים קוק
צילום: יחצ

אפל מאכזבת במכירות האייפונים; המניה צוללת ב-4%

אפל מדווחת על עליה בשורת ההכנסות שהסתכמו ב-64.7 מיליארד דולר - בהשוואה לצפי אנליסטים של 63.7 מיליארד דולר. ההכנסות ממכירת אייפון הסתכמו ב-26.44 מיליארד דולר ביחס לצפי 27.93 מיליארד דולר; החברה לא נתנה תחזית לרבעון האחרון
צחי אפרתי | (5)
נושאים בכתבה אפל וול סטריט

ענקית הטכנולוגיה אפל (סימול:AAPL) צוללת במסחר המאוחר ביותר מ-4% לאחר שהחברה מצליחה להכות את התחזיות המוקדמות בשורה העליונה אך מאכזבת בנתון המרכזי של מכירות האייפון. החברה מדווחת על הכנסות של 64.7 מיליארד דולר, גבוה מהצפי המוקדם בשווקים שעמד על הכנסות של 63.7 מיליארד דולר. ההכנסות ממכירת אייפון הסתכמו ב-26.44 מיליארד דולר ביחס לצפי של 27.93 מיליארד דולר.

הכנסות מאייפון צנחו ביותר מ-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו מתחת לציפיות של וול סטריט. אבל הסיבה המרכזית שמשקיעים ואנליסטים רבים מתמקדים ברבעון הנוכחי במכירות האייפון זה בעקבות השקת האייפון 12 שהתרחש לפני כשבועיים וחצי. 

ההכנסות בסעיפים הנוספים מהווה נקודת אור לחברה למרות שאת המשקיעים כרגע זה פחות חשוב. ההכנסות מתחום השירותים הסתכמו ב-14.55 מיליארד דולר לעומת צפי הכנסות של 14.08 מיליארד דולר. מכירות מחשבי המק זינקו לרמה של 9 מיליארד דולר  לעומת צפי של 7.93 מיליארד דולר. מכירות האייפדים עלו לרמה של 6.8 מיליארד דולר גם מעבר לציפיות. בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי של 73 סנט למניה, לעומת צפי אנליסטים של 70 סנט למניה. 

נתון נוסף שמדאיג את המשקיעים זה היעדר בתחזית לרבעון הרביעי של 2020. "אם אתה מסתכל על מספר המקרים של קורונה, הם מטפסים במערב אירופה. הם מטפסים בארצות הברית. ולכן עדיין קיימת רמה מספקת של חוסר וודאות ... אנחנו לא מאמינים שזו סביבה מתאימה לתת תחזיות" אמר מנכ"ל אפל, טים קוק. יחד עם זאת אמר קוק כי הוא אופטימי לגבי מכירת אייפון 12. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש גבול לחזירות (ל"ת)
    אחד 31/10/2020 00:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר 30/10/2020 11:17
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שכמה אנשים נתפסו שם חזק ועומדים להפעיל סטופים היום.יהיה יום מעניין במיוחד היום.
  • 3.
    הנביא 30/10/2020 10:19
    הגב לתגובה זו
    היו כמה כשלים, אך בסך הכל דוח טוב. גם בשקלול. במניה כזו, רוצים שהכל יהיה טוב, ומשהו אחד קצת פחות טוב מרעיד טת המניה.
  • 2.
    טייגר 7 30/10/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
    אין לכתבבים האלה שום קנה מידה
  • 1.
    לא לעולם חוסן - חברת אפל שהאיפונים שלה מתומחרים יקר מאוד לא תוכל להמשיך לדרוש מחירים מופקעים כאשר מתחרותיה מוכרות בחצי ואף בשליש מחיר. המצב הכלכלי העולמי הקשה , יגרום לאנשים להחליף טלפונים רק כשצריך ולא בגלל שחברות כל פעם מוציאות דור חדש (ל"ת)
    אריאל 30/10/2020 07:37
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.