הודו במיתון טכני: אבל מה ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה?
בסוף השבוע האחרון הודו חצתה את רף ה-9 מיליון נדבקים מאומתים בקורונה, סך המיתות במדינה השנייה הכי מאוכלסת בעולם הגיעו ל-133,000 מתים. למרות זאת, המדינה מראה ירידה עקבית בממוצעי בהדבקה בחודשיים האחרונים, מה שמביא את בנקי ההשקעות, סוכנויות הדירוג הבינ"ל וגופים פיננסיים בינ"ל לשפר את התחזיות הכלכליות של המדינה לשנים הקרובות.
אבל המציאות הנוכחית, היא נאמר, לא משהו. עוד לפני המגפה, ב-2019 הייצור במדינה היווה רק 27.5% מהתמ"ג – הנתון הנמוך מזה 2 עשורים, שהפך את המדינה למדינה ה-3 מהסוף במדד היצרנות ביבשת אסיה.
מודע לנתונים האלה, בינואר השנה ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, אמר כי הוא רוצה להפוך את הכלכלה ההודית לכלכלה בגודל של 5 טריליון דולר עד 2024, לעומת 2.8 טריליון כיום. היעד היה שאפתני מלכתחילה וכרגע לא בטוח שניתן להשיגו – למרות שחלק מהתחזיות בהודו אופטימיות – אבל באחרונה מודי אמר כי הוא צופה שהמדינה תצליח להגיע ליעד שלה; כשהוא בונה על המשך היציאה המערבית מסין והעברת הייצור להודו.
בכל מקרה, רצונות לחוד ומציאות לחוד. נכון להיום, זה יהיה קשה מאוד. הבנק ההודי המרכזי פרסם תחזית הסופ"ש, לפיה הכלכלה ההודית, השלישית בגודלה באסיה – אחרי סין ויפן בהתאמה – נכנסה למיתון טכני. כלומר שני רבעונים של התכווצות כלכלית. ביום רביעי הבנק יפרסם את הנתונים הכלכליים המעודכנים, שסביר להניח רק יאשררו את התחזית שנתן.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, לפי נתונים של קרן המטבע הבינ"ל וגם של אוקספורד אקונומיקס, הכלכלה ההודית תהיה מהכלכלות המתפתחות שנפגעו הכי הרבה מהמגפה – עם תחזית של התכווצות כלכלית של 12% ביחס לתקופה שלפני הנגיף.
"לחץ על המאזן ההודי, שנבנה עוד לפני הקורונה, קרוב לוודאי שיחריף", כתבה פריאנקה קישור, ראש המחלקה הכלכלית של דרום מזרח אסיה באוקספורד וקבעה כי הצמיחה הממוצעת עד 2025 תעמוד על 4.5%, הרבה פחות מרמה של 6.5% שהייתה צפויה לפני המגפה.
לטענתה, הלחץ הזה צפוי לפגוע בסקטור העסקי הלא פיננסי, בשוק התעסוקה ופחות או יותר לאורך ולרוחב כל הסקטורים. "הצלקות ארוכות הטווח, כנראה בין החמורות בעולם כולו, צפויים לדחוף למטה את טרנד ההתאוששות של הכלכלה ההודית", הוסיפה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
עם זאת, מרבית בנקי ההשקעות סבורים שהכלכלה ההודית תצליח להתאושש במהירות. סוכנות הדירוג הבינ"ל מודי'ס חזתה להתאוששות מסוימת וירידה להתכווצות של 10.6% לעומת 11.5% שחזתה לפני חודשיים. במודי'ס ציינו כי "חבילת התמריצים האחרונה, שמכוונת לסקטור היצרני, יצירת מקומות עבודה, קווי אשראי וחילוץ לסקטורים שנפגעו, יצרו אפסייד פוטנציאלי לצמיחה", כתבו מודי'ס ביום חמישי האחרון.
במכתב למשקיעים ששלחו מבנק ההשקעות מורגן סטנלי (MS), נכתב כי הבנק מצפה "לעלייה של 27% בהכנסות של תאגידים ב-2021 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד" ושהצמיחה תגיע ל-10%.
- 1.עם ישראל 23/11/2020 13:40הגב לתגובה זועם כל המיתון ותשע מיליון חולה קורונה ,הודו הולכים לעביר חוק נגד ג'יהאד ( love jihad )שהמוסלמים מנהלים נגד נשים הינדיות בה משקרים להם שהם הינדי יוצאים איתם ובכוח מאסלמים אותן ואם לא רוצחים אותן או אלימות קשה שנשים חובות כמו אצלנו מה שערבים מוסלמים עושים ליהודיות.הגיע זמן גם אצלנו.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
