חקלאי לווה 230 אלף שקל מההסתדרות הציונית, אבל לא החזיר. מה פסק ביה"מ?
ההסתדרות הציונית העולמית הגישה לאחרונה תביעת עתק נגד מושבניק לשעבר בבקעה. על פי התביעה, העבירה ההסתדרות למושבניק ולאשתו לשעבר, 12 הלוואות, בין השנים 1994 ל-1998, בסך כולל של כ-230 אלף שקל - אבל הם בחרו לא להחזיר אותם. לאחר כתב ההגנה, במסגרתו טען לאכיפה בררנית, הופחת ההחזר ל-160 אלף שקל - כפשרה.
ההלוואות ניתנו כסיוע חקלאי, למימון אמצעי ייצור במשק, בו הקים המושבניק חממה לגידול ורדים וכרם ענבים, כשעל פי התביעה, ההלוואה ניתנה כהלוואה עומדת לעשר שנים, ולאחר מכן, על המושבניק ואשתו היה להחזיר אותה במנות רבעוניות, תוך תשלום ריבית על הקרן שלא הוחזרה.
לטענת באי כוחה של ההסתדרות הציונית, אם היו עומדים בני הזוג לשעבר בהחזר ההלוואה, אזי חלק גדול ממנה היה הופך למענק. אך תחת זאת, המושבניקים בחרו שלא להחזיר כלל את ההלוואה. משום שהכספים לא הוחזרו, כך נטען בתביעה, נאלצת ההסתדרות הציונית להגיש את התביעה נגד בני הזוג לשעבר, על מלוא סכום ההלוואה, כולל ריבית והצמדה, בסך יותר ממיליון שקל. המושבניק, שעזב מזמן את המושב בבקעה, התגרש מאשתו ועבר לרמת הגולן, הזדעק לשמע החוב העצום שניחת עליו לפתע.
בכתב ההגנה שהגישה בשמו עו"ד רגב אלקיים, נטען כי המושבניק לא קיבל, לאורך השנים, כל התראה על חוב שיש לו כלפי ההסתדרות הציונית. לדבריו, הוא סבר לאורך כל אותן שנים, כי מדובר היה בהלוואה דמוית מענק, שאת החזריה תשיב האגודה השיתופית של המושב, מהרווחים שישיאו ההשקעות החקלאיות, וכך לדבריו, גם הוסבר לו בעת מתן הכספים.
- דירות חינם למפונים ממטחי הטילים - על היוזמה ואיך זה שיש דירות פנויות?
- לא תאמינו למה העיתונים החרדים החליטו להחרים סיור כתבים של אל על לפולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נטען, כי על כלל דרישותיה של ההסתדרות הציונית חלה התיישנות שהחלה כבר לפני עשרות שנים. לדברי עו"ד אלקיים, היות והכספים ניתנו בשנות ה-90, היה על ההסתדרות הציונית לדורשם, לכל המאוחר כעבור 7 שנים ממתן ההלוואה.
לדבריו, התובעת נקטה בשיהוי ממושך ולא מוסבר, וכך למעשה פגמה ביכולתו של מרשו להשיג את הראיות הדרושות להוכיח את גרסתו.
בנוסף, נכתב, שאם הגנת ההתיישנות לא תתקבל על ידי בית המשפט, יש להידרש לשאלה, מדוע חקלאים נוספים שקיבלו את אותה ה"הלוואה" כביכול, לא נדרשו להשיב אותה לידי ההסתדרות הציונית, והאם הדבר אינו מעיד במקרה זה על אכיפה בררנית.
מעבר לכך, טען עו"ד אלקיים, שבכל מקרה, מסך החוב הנטען יש לקזז את כלל הנזקים שנגרמו למושבניק על ידי התובעת, שלא טרחה ליידע אותו על אופי ההלוואה בעת מתן הכספים, לא טרחה לפנות אליו על מנת להשיב את ההלוואה לאורך השנים, ולא יידעה אותו על מבצעי גבייה שהיא עורכת.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
לאחר קבלת כתב ההגנה, בחרו הצדדים להתכנס למשא ומתן, מחוץ לכותלי בית המשפט, שבסיומו הגיעו לפשרה, לפיה לסיום טענות הצדדים, יחזיר המושבניק להסתדרות הציונית 160 אלף שקלים בלבד, כ-15% מהסכום הנקוב בתביעה, בתוך 30 יום מחתימת הפשרה.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
