חקלאי לווה 230 אלף שקל מההסתדרות הציונית, אבל לא החזיר. מה פסק ביה"מ?
ההסתדרות הציונית העולמית הגישה לאחרונה תביעת עתק נגד מושבניק לשעבר בבקעה. על פי התביעה, העבירה ההסתדרות למושבניק ולאשתו לשעבר, 12 הלוואות, בין השנים 1994 ל-1998, בסך כולל של כ-230 אלף שקל - אבל הם בחרו לא להחזיר אותם. לאחר כתב ההגנה, במסגרתו טען לאכיפה בררנית, הופחת ההחזר ל-160 אלף שקל - כפשרה.
ההלוואות ניתנו כסיוע חקלאי, למימון אמצעי ייצור במשק, בו הקים המושבניק חממה לגידול ורדים וכרם ענבים, כשעל פי התביעה, ההלוואה ניתנה כהלוואה עומדת לעשר שנים, ולאחר מכן, על המושבניק ואשתו היה להחזיר אותה במנות רבעוניות, תוך תשלום ריבית על הקרן שלא הוחזרה.
לטענת באי כוחה של ההסתדרות הציונית, אם היו עומדים בני הזוג לשעבר בהחזר ההלוואה, אזי חלק גדול ממנה היה הופך למענק. אך תחת זאת, המושבניקים בחרו שלא להחזיר כלל את ההלוואה. משום שהכספים לא הוחזרו, כך נטען בתביעה, נאלצת ההסתדרות הציונית להגיש את התביעה נגד בני הזוג לשעבר, על מלוא סכום ההלוואה, כולל ריבית והצמדה, בסך יותר ממיליון שקל. המושבניק, שעזב מזמן את המושב בבקעה, התגרש מאשתו ועבר לרמת הגולן, הזדעק לשמע החוב העצום שניחת עליו לפתע.
בכתב ההגנה שהגישה בשמו עו"ד רגב אלקיים, נטען כי המושבניק לא קיבל, לאורך השנים, כל התראה על חוב שיש לו כלפי ההסתדרות הציונית. לדבריו, הוא סבר לאורך כל אותן שנים, כי מדובר היה בהלוואה דמוית מענק, שאת החזריה תשיב האגודה השיתופית של המושב, מהרווחים שישיאו ההשקעות החקלאיות, וכך לדבריו, גם הוסבר לו בעת מתן הכספים.
- דירות חינם למפונים ממטחי הטילים - על היוזמה ואיך זה שיש דירות פנויות?
- לא תאמינו למה העיתונים החרדים החליטו להחרים סיור כתבים של אל על לפולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נטען, כי על כלל דרישותיה של ההסתדרות הציונית חלה התיישנות שהחלה כבר לפני עשרות שנים. לדברי עו"ד אלקיים, היות והכספים ניתנו בשנות ה-90, היה על ההסתדרות הציונית לדורשם, לכל המאוחר כעבור 7 שנים ממתן ההלוואה.
לדבריו, התובעת נקטה בשיהוי ממושך ולא מוסבר, וכך למעשה פגמה ביכולתו של מרשו להשיג את הראיות הדרושות להוכיח את גרסתו.
בנוסף, נכתב, שאם הגנת ההתיישנות לא תתקבל על ידי בית המשפט, יש להידרש לשאלה, מדוע חקלאים נוספים שקיבלו את אותה ה"הלוואה" כביכול, לא נדרשו להשיב אותה לידי ההסתדרות הציונית, והאם הדבר אינו מעיד במקרה זה על אכיפה בררנית.
מעבר לכך, טען עו"ד אלקיים, שבכל מקרה, מסך החוב הנטען יש לקזז את כלל הנזקים שנגרמו למושבניק על ידי התובעת, שלא טרחה ליידע אותו על אופי ההלוואה בעת מתן הכספים, לא טרחה לפנות אליו על מנת להשיב את ההלוואה לאורך השנים, ולא יידעה אותו על מבצעי גבייה שהיא עורכת.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
לאחר קבלת כתב ההגנה, בחרו הצדדים להתכנס למשא ומתן, מחוץ לכותלי בית המשפט, שבסיומו הגיעו לפשרה, לפיה לסיום טענות הצדדים, יחזיר המושבניק להסתדרות הציונית 160 אלף שקלים בלבד, כ-15% מהסכום הנקוב בתביעה, בתוך 30 יום מחתימת הפשרה.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
