החקלאים בישראל מהווים קבוצת יצרנים קטנה יחסית שמספקת חלק ניכר מהתוצרת הטרייה הנצרכת במדינה. ענפי הגידול המרכזיים כוללים ירקות, פירות, פרחים, רפת ולול, והם תלויים בהקצאות מים בתעריף מיוחד, בקרקעות בחכירה ובעובדים זרים המגיעים במסגרת מכסות ממשלתיות. עלויות
התשומות, ובהן מים, אנרגיה, הובלה ומזון לבעלי חיים, שוחקות את הרווחיות, ולצידן מתחרים היבואנים בתוצרת מחוץ לישראל שמוזלת לעיתים בהסכמי סחר. רפורמות לפתיחת השוק ליבוא נועדו להוזיל את יוקר המחיה, אך מעוררות התנגדות בטענה לפגיעה בביטחון המזון המקומי. הזדקנות
ציבור החקלאים והקושי בהעברה בין דורית מציבים אתגר נוסף לענף. הנושא מנוהל מול משרד החקלאות, נוגע לענף החקלאות ומשפיע על מחירי המזון.
מטע מנגו שלם הושחת, ככל הנראה כנקמה על פינוי שביצעה הסיירת הירוקה. בעלי המשק תבעו את המשטרה בטענה למחדל באבטחה, אך בית המשפט קבע כי, "לא ניתן להציב שוטר בכל פינת רחוב"
