שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה לדחות את הקץ, אבל בסוף הוא חתם על צו הבצורת. המשמעות הפרקטית היא שלחקלאים יינתן פיצוי. 

סמוטריץ' ומשרדו חתמו על צו הבצורת לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים בשבועות האחרונים. הכמות הנמוכה של המשקיעים וגלי החום פוגעים בחקלאים באופן דרמטי 

מטרת הצו, כך מסבירים במשרד האוצר, מתמקדת בפיצוי מגדלי חקלאות בעל על הגידולים שנפגעו בשנה החולפת, בהתאם לרשימת יישובים וגידולים חקלאיים. הפיצוי הוא בעלויות המים של חקלאים הנמצאים ברשימות יישובים וגידולים חקלאיים מוגדרות, ונפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר. על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת. בנוסף, הצו חל על הגידולים הבאים שנפגעו בחורף האחרון, והם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל. הצו חל על האזורים והגידולים החל מ-1 ביוני, 2024 ועד ל-1 ביוני, 2025.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’: "הבצורת המתמשכת היא לא רק אתגר לחקלאים היא אתגר לאומי. החקלאות הישראלית היא נדבך מרכזי בציונות ובימים כאלה המדינה ממשיכה לעמוד  כתף אל כתף עם החקלאים. חתימתי על צו הבצורת והפעלת מנגנוני הפיצוי הם ביטוי למחויבות שלנו להבטיח שהשדה הישראלי ימשיך לצמוח, גם בתנאים קשים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות כדי להגן על האינטרסים של המשק הישראלי כולו".

• לווה 230 אלף שקל מההסתדרות הציונית, אבל לא החזיר. מה פסק ביה"מ?
• מגדלי האגסים דרשו פיצויים של 7 מיליון; באוצר טענו שעשו את עבודתם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7