גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן: ירידה של כ-42% ברווח התפעולי ברבעון הרביעי

החברה רושמת הפסד של 66 מיליון שקל בשנת 2017, בעיקר בגלל הפרשי שערים לאחר הפסקת פעילותה בקנדה
נועם בראל |

אלקטרה נדל"ן דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של 25% בהכנסות בשנת 2017. החברה רושמת הפסד שנתי של 66 מיליון שקל לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל בשנת 2016, וזאת בעיקר בשל הפרשי שערים לאחר הפסקת פעילותה בקנדה.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, הכנסותיה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-23.5 מיליון שקל, ירידה של כ-18% לעומת כ-28.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של החברה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-4.9 מיליון שקל, ירידה של כ-42% לעומת רווח תפעולי של כ-8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, אלקטרה נדל"ן סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2017 בהפסד של כ-39.8 מיליון שקל, המיוחס לבעלי המניות, לעומת הפסד של כ-2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2016.

נציין כי ההפסד ברבעון האחרון שהסתכם בכ-55.1 מיליון שקל, נבע בעיקר בגלל שהדוחות של אלקטרה נדל"ן הם בשקלים, והנכסים בקנדה רשומים בדולרים קנדים, כך שכל רבעון מאז שהנכס מוחזק, החברה רשמה בהון העצמי שלה סעיף קרן הון, שבה נרשמו ההפרשים (חיובי או שלילי) בגין הפרשי המטבעות. רק בעת מימוש הנכס, כפי שקרה כעת, החברה רושמת רווח או הפסד בגין סעיף זה בדוחות הרווח וההפסד.

בראייה שנתית, הכנסותיה של אלקטרה נדל"ן הסתכמו בכ-85 מיליון שקל בשנת 2017, וזאת לעומת כ-112 מיליון שקל לשנת 2016, ירידה של כ-25%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-27.7 מיליון שקל, ירידה של כ-42% בהשוואה לרווח תפעולי של כ-47.5 מיליון שקל בשנת 2016. ה-F.F.O השנתי הסתכם בכ-7.6 מיליון שקל לעומת כ-6.3 מיליון שקל בשנת 2016. הרווח מפעילויות נמשכות בשנת 2017 הסתכם בכ-5.4 מיליון שקל, לעומת כ-22.1 מיליון שקל בשנת 2016.

גם במקרה הזה, עיקר ההפסד שהסתכם בכ-66 מיליון שקל בשנת 2017, לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל ב-2016, נבע מהפרשי השערים לאחר הפסקת פעילותה של החברה בקנדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.