אלקטרה נדל"ן: ירידה של כ-42% ברווח התפעולי ברבעון הרביעי
אלקטרה נדל"ן דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של 25% בהכנסות בשנת 2017. החברה רושמת הפסד שנתי של 66 מיליון שקל לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל בשנת 2016, וזאת בעיקר בשל הפרשי שערים לאחר הפסקת פעילותה בקנדה. על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, הכנסותיה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-23.5 מיליון שקל, ירידה של כ-18% לעומת כ-28.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של החברה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-4.9 מיליון שקל, ירידה של כ-42% לעומת רווח תפעולי של כ-8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, אלקטרה נדל"ן סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2017 בהפסד של כ-39.8 מיליון שקל, המיוחס לבעלי המניות, לעומת הפסד של כ-2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2016. נציין כי ההפסד ברבעון האחרון שהסתכם בכ-55.1 מיליון שקל, נבע בעיקר בגלל שהדוחות של אלקטרה נדל"ן הם בשקלים, והנכסים בקנדה רשומים בדולרים קנדים, כך שכל רבעון מאז שהנכס מוחזק, החברה רשמה בהון העצמי שלה סעיף קרן הון, שבה נרשמו ההפרשים (חיובי או שלילי) בגין הפרשי המטבעות. רק בעת מימוש הנכס, כפי שקרה כעת, החברה רושמת רווח או הפסד בגין סעיף זה בדוחות הרווח וההפסד. בראייה שנתית, הכנסותיה של אלקטרה נדל"ן הסתכמו בכ-85 מיליון שקל בשנת 2017, וזאת לעומת כ-112 מיליון שקל לשנת 2016, ירידה של כ-25%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-27.7 מיליון שקל, ירידה של כ-42% בהשוואה לרווח תפעולי של כ-47.5 מיליון שקל בשנת 2016. ה-F.F.O השנתי הסתכם בכ-7.6 מיליון שקל לעומת כ-6.3 מיליון שקל בשנת 2016. הרווח מפעילויות נמשכות בשנת 2017 הסתכם בכ-5.4 מיליון שקל, לעומת כ-22.1 מיליון שקל בשנת 2016. גם במקרה הזה, עיקר ההפסד שהסתכם בכ-66 מיליון שקל בשנת 2017, לעומת רווח של כ-7 מיליון שקל ב-2016, נבע מהפרשי השערים לאחר הפסקת פעילותה של החברה בקנדה. גיל רושינק, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "תוצאות הפעילות ב-2017 מבטאות היטב את המשך תהליך המעבר של החברה אל תחום מקבצי הדיור בארה"ב, עליו הכרזנו כתחום הפעילות המרכזית של החברה, כאשר במקביל אנו ממשיכים לפעול למימוש יתרת הנכסים ההסטוריים שלנו. השלמנו בהצלחה גיוס קרן ראשונה להשקעה בתחום מקבצי הדיור, בסך כולל של כ-210 מיליון דולר. היות והקרן השלימה למעשה את השקעת מרבית משאביה, התחלנו בפעולות לגיוס קרן שניה, בהיקף צפוי של כ-300 מיליון דולר, שתמשיך לפעול לאיתור ורכישה של מקבצי דיור מסוג multi-family, תחום הממשיך להיות אחד החמים ביותר בשוק הנדל"ן בארה"ב".
בנייה מתועשת (גרוק)כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
בנייה מתועשת כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
בנייה מתועשת (גרוק)כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
בנייה מתועשת כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
