הבוקר התרעם סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, בדיון בנושא שוק הדיור בוועדת הכספים, על כך שלוקח 13 שנה לתכנן ולבנות בניין מגורים בישראל. בנוסף, נמסר כיום כי מוצע בחוק ההסדרים להטיל על משרד הפנים לייעל תהליך מתן היתרי בנייה תוך קיצור פרק הזמן הדרוש לקבלת היתר בנייה ל-90 יום ב-80% מהוועדות באמצעות מיחשו התהליך עד סוף 2015. כמו כן, על המשרד יהיה ליישם רפורמה בקבלת היתרי בניה והקמת מכוני בקרה עד סוף 2018.

ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר, התייחס לסוגיות ואמר: "על משרד הפנים הוטל לייעל את הבירוקרטיה ולתת היתרי בנייה תוך 3 חודשים. השאלה היא מי יאכוף כזה דבר? ומה תהיה הסנקציה על הועדות המקומיות במידה ולא יעמדו בכך? אם הממשלה אכן רוצה לייצר מוטיבציה, מוצע שהיא תתגמל באופן חיובי את הרשויות בעת הוצאת היתר בניה ולא בצורה שלילית. אני מציע שהממשלה תעביר מענק לרשות המקומית בגין כל היתר שהרשות המקומית תוציא, או אפשרות מרחיקת לכת- במקום שוועדות מקומיות ייגבו היטל השבחה על תכניות, היטל ההשבחה יעבור לקופה מרכזית ויחולק בהמשך כמענקים בעת הוצאת היתרים. לא נכון לדרוש מהוועדות המקומיות לזרז את הליכי הטיפול בבקשות להיתרים מבלי להקצות משאבים מתאימים לרבות תקני כוח אדם, משרדים ומשכורות לבעלי מקצוע מתאימים".

"הממשלה משדרת לציבור שמחירי הדירות יירדו, זו טעות"

פרידמן מוסיף כי בדבריו של פישר היום, האשים את הממשלה במצב מחירי הדיור, ובצדק. "הממשלה משדרת לרוכשי הדירות לחכות כמה חודשים עד שהמחירים ייחתכו, משדרת ליזמים לא לרכוש קרקעות כי בכוונתה להציף את השוק ולהוריד מחירים, והיא משדרת לבנקים לא לתת כסף לענף הבניה כי מחירי הקרקעות והדירות ירדו ולכן הם מסכנים את כספם."

"אם המדינה אכן תצליח בהתחייבות שלה לציבור הרוכשים להפחית את מחירי הדירות בעשרות רבות של אחוזים, הרי למה ליזמים לקנות עכשיו קרקעות?! גם אנחנו, היזמים, נחכה שהמחירים ירדו. לא ראוי מצד אחד לשדר לרוכשים שבעתיד הקרוב המחירים ירדו ומצד שני לצפות שהיזמים ירכשו קרקעות במחיר גבוה ושהבנקים יממנו את הרכישות הללו. אם הבנקים לא יממנו ואנחנו לא נקנה קרקעות, קצב התחלות הבנייה ימשיך לרדת ושוב הביקוש יהיה גבוה מההיצע. כדי לא להגיע למצב זה צריכה הממשלה מצד אחד לפעול להגדלת הזמינות של קרקעות מאושרות לבנייה ומצד שני להבטיח שקצב השיווק של הקרקעות הזמינות לבנייה יהיה כזה שלא יגרור ירידת מחירים דרסטית, אלא לירידה מתונה לאורך זמן", מסביר פרידמן.

"כדי לזרז תוכניות יש צורך בצמצום התנאים המערכתיים למינימום"

אדריכלית גלי דולב, שותפה מנהלת בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע: "הצעה זו יכולה לקדם חלק קטן בלבד של פרויקטים שנמצאים באזוריים בנויים או בשכונות קיימות. אבל המטרה האמיתית היא לקדם בניינן של מאות ואלפי יחידות דיור ולהקים שכונות חדשות. במקרים אלו המגבלות להוצאת היתרי בניה אינן תלויות בוועדה המקומית או בלוחות זמנים אלא קשורים בפיתוח תשתיות- על כמו כבישים, מתקני ביוב ותשתית וכדומה. במקרים אלו, קיצור משך הזמן לקבלת היתר לא משפיע, זאת כיוון שפיתוח התשתיות תלוי בתקציבי מדינה ובתיאום בין רשויות שונות, תהליכים שלא קשורים כלל לוועדות המקומיות. כדי לזרז תכניות בניה יש צורך בצמצום התנאים המערכתיים למינימום".

אלדד ניצן, יו"ר התאחזות תאגידי כ"א זר לבניין, באיגוד לשכות המסחר, אמר כי מתעלמים מאחת הבעיות המהותיות של הענף והיא המחסור

בידיים עובדות. "רשות ההגירה, זרועו המבצעת של משרד הפנים, הובילה למצב בו חסרים כיום אלפי עובדים זרים בענף וכתוצאה מכך קצב הבנייה איטי מאוד ומגרשים נותרים ריקים מבלי עובדים שיוכלו לעבוד באתרי הבנייה. כמו כן, שכרם של 4500 העובדים הזרים הוותיקים, השוהים בארץ, מזה 6-7 שנים, הולך ועולה מדי שנה ומגיע לסביבות 15-16 אלף שקל לעובד. משכורות גבוהות אלו משפיעות על תשומות הבנייה שיחס שכר כח האדם בהן עומד על 36% והוצאות אלו של הקבלנים מגולגלות לבסוף לפתחם של הצרכנים"