5

למיקום אין מחיר: חמש הדירות היקרות ביותר שנמכרו בירושלים בינואר-פברואר

למרות ההתמתנות בשוק הנדל"ן, עדיין נסגרות עסקאות בשוק במחיר אסטרונומי. Bizportal מצא את 5 היקרות ביותר - צפו ברשימה
לירן סהר | (7)

לפי נתוני השמאי הממשלתי ברבעון הרביעי של שנת 2011 ירדו מחירי הדירות בירושלים בכ-1% עם מחיר ממוצע עבור דירת 4 חדרים של כ-1.692 מיליון שקל.

לפי נתוני משרד האוצר, ברבעון הרביעי של 2011 נמכרו בעיר 1,897 דירות, צניחה של 39.8% במספר העסקאות בהשוואה לנתוני אשתקד וירידה של 17.8% בהשוואה לרבעון השלישי.

גם בגיזרת דירות היוקרה חלה התמתנות בעיר. לפי MNA מחקרי נדל"ן, אשר בחנו את נתוני העסקאות של רשות המיסים, בחודשים ינואר-פברואר 2011 נסגרו עשר עסקאות במחיר הגבוה מ-6 מיליון שקל, כאשר הגבוהה ביניהן הייתה פנטהאוז ברחוב קרן היסוד בשטח של 451 מ"ר שנמכר תמורת 15.58 מיליון שקל.

MNA ריכזו עבור Bizportal את 5 העסקאות היקרות ביותר שנסגרו בחודשים ינואר ופברואר לפי אתר רשות המיסים:

מקום 5: ברחוב רמב"ן 36, בשכונת רחביה היוקרתית, נמכר פנטהאוז 6 חדרים בקומה ה', 199 מ"ר ב-7.24 מיליון שקל

מקום 4: ברחוב שמעון 8, בשכונת בקעה, בבית עתיק, נמכרה דירת 6 גן בשטח כולל של 244 מ"ר ב-8.357 מיליון שקל.

מקום 3 : ברחוב אגרון 1, בליבה של העיר, בין רחוב קינג ג'ורג' לעיר העתיקה, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 113 מ"ר ב-8.7 מיליון שקל.

מקום 2: ברחוב אגרון 3, דירת גן 3 חדרים בשטח כולל של 157 מ"ר נמכרה ב-9.285 מיליון שקל

מקום 1: ברחוב וושינגטון 6, לא הרחק ממלון המלך דוד, נמכרה דירת גן 6 חדרים בשטח כולל של 306 מ"ר ב-11.57 מיליון שקל

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ב.ק. 24/03/2012 23:17
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו הלבנת הון.
  • הלוואי עלי 25/03/2012 05:58
    הגב לתגובה זו
    ובקיצור שווה כל סנט
  • 4.
    מלבני הון מחו" ל קונים הכול בכול מחיר (ל"ת)
    מתווך ירושלמי 24/03/2012 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כנראה שיש פה המון מליונרים מס הכנסה יודע? (ל"ת)
    מדינת המליונרים 24/03/2012 21:09
    הגב לתגובה זו
  • ירושלמית 25/03/2012 16:48
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי שמענין את רשויות המס כאן זה מס רכישה גבוה שמשולם עבור על אחת מהדירות הללו. סבירות גבוהה מאוד שמדובר בתושבי חוץ
  • 2.
    התמתנות במחירי הדירו 24/03/2012 21:08
    הגב לתגובה זו
    המחאה לא הצליחה הקוטג שוב יעלה . הדירות לא ירדו ורק הבורסה עם 25% מס
  • 1.
    ויקו 24/03/2012 20:30
    הגב לתגובה זו
    כול נכס שכתוב מהחמישיייה כאן זה חלוווווום
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.