"אני שמח שאנחנו מתחילים לראות את הפירות בשוק הנדל"ן", אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון היום "גידול של כמעט 50% בהתחלות הבנייה, 80 אלף יחידות דיור בבנייה פעילה, הגבוה משנת 1999. בחצי השנה האחרונה לדעת כולם עליות המחירים פסקו, לפי הנתונים המשוקללים שלנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנו רואים ירידה של 7% במחירי הדירות החדשות."

אטיאס התייחס למחנק האשראי לבנייה וטען שהמצב בו יזמים זוכים במכרז, מתקשים לגייס הון ומוותרים על הקרקע הוא נורת אזהרה. "פניתי לראש הממשלה, לנגיד בנק ישראל ולשר האוצר, לצערי הצעד להקל על מחנק האשראי עדיין לא צלח. חוק ערבות המכר מאוד מגן על הצרכן והוא חוק טוב, אולם יש בו מרכיב של המע"מ, כלומר אם הדירה עולה מיליון שקל, רכיב המע"מ מופיע גם בערבות. אני פונה לממשלה שכל רכיב המע"מ ייצא מהערבות.המשחקי האשראי בראש ובראשונה פוגעים בזוגות הצעירים, היזמים לא מתחילים פרויקטים בלי שנותנים להם חמצן."

אטיאס אף התייחס לנושא הדיור להשכרה וטען כי למרות הסקטפטיות בנושא מתחילים לראות שינוי בשטח. "השוק אינו משוכלל מספיק עבור דיור להשכרה. תפקדינו כממשלה שהקמת דיור להשכרה כן תשתלם. יש עכשיו מכרז ברעננה ל-294 יח"ד, ערך הקרקע לפי השומה הוא 800 אלף שקל, אנחנו נותנים הנחה של 70% בקרקע ודואגים שיהיה אטרקטיבי ליזמים לבנות. אנחנו משחררים קרקעות באזורי ביקוש לדירות בשטח 100 מ"ר. אותם משקיעים שמשקיעים באירופה יכולים להשקיע בבית, נאמר לי בצורה מפורשת שאם יהיו תשואות נכונות הם יהיו בפנים."

"המדינה לראשונה אומרת שהקרקע לא נועדה לשרת את הרווחים אלא את האזרחים", הוסיף אטיאס. אנחנו רוצים להסדיר אחת ולתמיד את המושג דיור בר השגה גם לקרקע של המדינה וגם לקרקע פרטית. כל מי שמחזיק קרקע פרטית יוכל לקבל זכויות בנייה נוספות אם יבנה דירות קטנות והוועדות המחוזיות יהיו מחוייבות להכניס דירות קטנות בהיקף של 20% מכלל הדירות בפרויקט. יזם יוכל להקים 300 יחידות דיור במקום 200 אם יקצה 20% מהן לאלו שזו דירתם הראשונה. הבעיה היא שמשרד האוצר לא מוכן שתהיה התערבות במחיר ואני חושב שזה לא נכון כשיש מחסור בהיצע, בטח בדירות קטנות, נכון להתערב במחיר, בשכירות הצלחנו לקבוע שהמחיר יהיה נמוך ב-20% ממחיר השוק, אולם בנדל"ן למגורים אומרים באוצר שיש לתת לשוק לפעול בעצמו."

עוד קודם לכן ניבא יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה כי מחירי הדירות ימשיכו לרדת: "אני הייתי אומר לבת שלי לחכות ולא לרכוש דירה כעת. מחירי הדירות עלו מעבר לעלייה הנובעת מירידת ריביות. מחירי הדירות עלו מסיבה אחת שההיצע היה יותר מדיי נמוך בין השנים 2004 ל-2008 ושנית בגלל פאניקה שאחזה בקונים. קצב עליית המחירים יהיה שלילי הממשלה תפעל להורדת מחירי הדיור, היא מחוייבת לכך".

לדבריו, "בסוף 2011 ניבאו שעליית המחירים תמשיך עד הרבעון השלישי של 2012, לא לקחו בחשבון את הגידול בבנייה ואת הצעדים שנקטו משרדי הממשלה ובנק ישראל שציננו את ציפיות הקונים לעליות מחירים נוספות. חשבו שמדובר היה בכוסות רוח למת והמחירים לא יירדו בעקבות הרגלוציה, אך לבסוף זה קרה, המחאה החברתית שמה עוד כמה מסמרים."

"יש דיסוננס מאוד גדול בין ציפיות הקונים לציפיות המוכרים, לכן שני הצדדים מחכים המוכרים מחכים שאולי המחירים יעלו והקונים יחזרו, אך יש פה בעיה כי זה לא מסתדר עם מדיניות הממשלה", הוסיף קנדל. "הציבור לא מתמודד עם המחירים יש פער של 15% מהשיווי משקל למחירים כיום. חלק מחברות הבנייה נותנות הנחות שאינן מופיעות בסטטיסטיקה מטבח יותר טוב, אשראי יותר טוב. לא מעניין את הזוג הצעיר מטבח יותר טוב, הוא רוצה דירה, לא טוב לשוק הזה 'ללכת עם ולהרגיש בלי'.

קנדל הסביר כי "הממשלה לא יכולה להסכים לכך שהמחירים ישארו גבוהים, היא תפעל שמחירי הדירות ישובו לשיווי משקל. כממשלה אנחנו לא יודעים מספיק על מחירי הדיור, הם לא אמינים מספיק כדי לבנות עליהם מדיניות, אנחנו עכשיו מיטיבים את המחירים עם מנהל מקרקעי ישראל, האוצר ובנק ישראל."