רוכש הדירות להשקעה: בעל משכורת של 11,900 שקל - איזה נכסים הוא קונה?
מספר הדירות הנרכשות להשקעה וכן שיעור הרכישות מסך רכישות הדירה שעלה לאורך מרבית העשור האחרון והגיע לשיא בשנים 2009-2010 ירד בחדות בשנת 2011, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.
מסקירת "ההתפתחויות המרכזיות בשוק הדירות להשקעה בשנים האחרונות" עולה, כי שיעור הדירות הנרכשות למטרת השקעה הגיע לשיא בשנת 2009 ועמד על 31% מסך הדירות הנרכשות, כאשר התמקדות המשקיעים הייתה באזורי באר שבע וחיפה, שם התשואה על דירה להשקעה עלתה משמעותית יחסית לתשואה על דירה בירושלים ותל אביב, שהיו בעבר ערים מועדפות על משקיעים.
אחד הנתונים המעניינים הם שהכנסתם של המשקיעים גבוהה בכ-40% מהשכר הממוצע (שבינואר עמד על 8,500 שקלים) ומחיר הדירה הנרכשת קטן בכ-33% ממחיר דירה ממוצעת (עמד על כ-600 אלף שקלים) ועל כן, על רקע זאת, רק כמחצית מרוכשי דירה להשקעה זקוקים למשכנתה כדי לממן את רכישת הדירה, וגם זו קטנה יותר ממשכנתה אותה לוקחים רוכשי דירות למטרת מגורים.
כך, מחיר הדירה החציוני במונחי שנות עבודה של רוכש דירה להשקעה גם הוא כמעט ולא השתנה ועמד על כ-4.5 שנות עבודה מ-2006 ועד 2009, זאת לעומת כ-9 שנות עבודה של רוכש דירה למגורים בשנת 2009.
האמצעים הכלכליים העומדים לרשות רוכשי דירה להשקעה והדירות הזולות יחסית אותן הם רוכשים משתקפים גם בשוק המשכנתאות, בהנחה שפרופיל המשקיעים בשנה האחרונה דומה לזה שבשנים קודמות: מתוך כ-15,000 דירות שנרכשו להשקעה בחודשים אפריל-דצמבר 2011, רק כ-7,600 משכנתאות ניתנו לרכישת דירה להשקעה. כלומר, רק כמחצית מרוכשי דירה למטרת השקעה זקוקים להלוואה על מנת לממן את הרכישה, זאת לעומת למעלה מ-90% מרוכשי הדירות למטרת מגורים בחודשים אלה. גם גודלה של המשכנתה של אלו שבכל זאת נזקקים למשכנתא נמוכה יותר ב-8.1% מזו של רוכשי דירה למגורים.
במהלך השנה האחרונה בנק ישראל ביצע שני צעדי מדיניות עיקריים שנועדו להתמודד עם העלייה החדה במחירי הדירות. המגבלות שהטיל בנק ישראל בתחום המשכנתאות במהלך 2011 ייקרו את המשכנתאות, ועל כן היו אפקטיביות בעיקר בקרב רוכשי דירה ראשונה הנזקקים יותר למשכנתה. לעומת זאת, העלאת מס רכישה על דירה שנייה מהווה תמריץ שלילי לכלל רוכשי דירות להשקעה ועל כן השפיעה יותר מאשר המגבלות על המשכנתאות.
בנוסף, לעליית הריבית הריאלית של בנק ישראל בסוף 2010 ובמהלך 2011 הייתה ככל הנראה השפעה על כלל רכישות הדירה הן בשל ייקור המשכנתאות והן בשל עליית התשואות באפיקי השקעה סולידיים.
בשורה התחתונה, שיעור הדירות להשקעה ירד משמעותית מתחילת שנת 2011 לכ-25% מכלל רכישת הדירות בשנה זו מ-31% ב-2009, בין היתר בגלל צעדי המדיניות שננקטו בתחום הדיור במהלך שנה זו.
- 7.משקיע 06/03/2012 20:03הגב לתגובה זואני כמשקיע לא קונה עכשיורק מסיבה אחת, מחירי הדירות עלו בצורה חדה, שכר הדירה עלה פחות - התשואה ירדה מאוד ( מ 7% ל 4 % ), זו הסיבה שאני ממתין, כל השאר בשוליים.....
- 6.משקיע 06/03/2012 07:46הגב לתגובה זו" אחד הנתונים המעניינים הם שהכנסתם של המשקיעים גבוהה בכ-40% מהשכר הממוצע (שבינואר עמד על 8,500 שקלים) ומחיר הדירה הנרכשת קטן בכ-33% ממחיר דירה ממוצעת " קראתם את זה? המשמהות היא שהמשקיעים כלל לא מכוונים לפלח שוק של רוכשי דירות למגורים. לידיעת כל המתלהמים והפופוליסטים (כמו שטייניץ למשל).
- 5.אתה חוסם פרסום תגובות הודיע למערכת!! (ל"ת)אטיאס 05/03/2012 18:18הגב לתגובה זו
- lkj 05/03/2012 23:15הגב לתגובה זוhhh
- 4.מחיר הזוי מעל30-50%.הבועה יתפוצץ,מיתון!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשלה גנבים 05/03/2012 18:12הגב לתגובה זו
- 3.פרסום נדלניסטים תרגיל שיווקי להרצת פראייר!!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשלה גנבים 05/03/2012 18:10הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 05/03/2012 15:45הגב לתגובה זוהפריצים ביבי והפודל שטיינמיץ ממשיכים להכות בנו מס דרקוני שלמעשה מיקר את הדירות העממיות
- אחמד 05/03/2012 17:21הגב לתגובה זובלעדנו מחיר בית יהיה בי 2 אתם רוצים להיות מנהלים לא פועלים
- 1.יהודים מצטופפים במגדלים ערבים בונים חופשי... (ל"ת)מי כובש את מי ? 05/03/2012 12:55הגב לתגובה זו
- יוני 05/03/2012 13:01הגב לתגובה זוערבים בונים ב- 500 ש" ח למ" ר, בלי מיסים כלליים ובלי מיסים מוניציפליים. ז" א יהודים משלמים פי כמה וכמה. לא פלא שבדוח מחקר של הכנסת מלפני מספר חודשים התגלה כי תפיסת הקרקע של הערבים פי 3, 4, ו- 5 מיהודים (בהתאם לאזורי התיישבות). ככה זה שעל בניית פרגולה צריך אישור מחוסיין אובמה והילרי קלינגון.
- מומחה 05/03/2012 22:35הגניבות של חומרי בניה וציוד בניה על ידי ערבים נעשות במקרים רבים. הקבלן מתמחר זאת והיהודי משלם גם על הגניבות. לכן לערבים זה מאוד בזול וליהודי זה מאוד ביוקר.

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
