"לפני שנה היו מקבלים מחירי קרקעות במכרזים באזורי הביקוש בהיקף של 200% יותר ממה שהשמאי הממשלתי מבקש, היו מקומות בהם אף קיבלנו 300% יותר, כיום אנו מקבלים מכרזים סביב מחיר השמאי הממשלתי או קצת יותר ממחיר המינימום", כך אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון בכנס הנדל"ן והמימון של בנק מזרחי טפחות . לדברי אטיאס, גורם סטנדרט הבנייה אינו מופיע מספיק בשיח הציבורי. "באותה קרקע שאנחנו מוכרים היזם יוצר את הסטנדרט בנייה שנוצר בשוק, איני מדבר על הסטנדרט שהמדינה מחייבת כמו ממ"דים או סטנדרט בטיחות אלא על סטנדרט גבוה בהרבה אשר מתורגם למחיר הדירה." אטיאס התייחס לנושא הדיור להשכרה אשר לא הצליח להתפתח בצורה מסודרת. "היקף הדיור להשכרה בשוק עומד על 30%, התחום לא מאורגן כמו באירופה ובאמריקה, אך אנחנו לא צריכים להרים ידיים. אם יזם מסכים להשקיע בנדל"ן מניב למשרדים או בקניונים מדוע שלא יסכים להשקיע במגורים להשכרה, אם ניתן לו מוצר שישתלם לו הוא ישקיע. הכלי שיש לי ביד הוא הקרקע, יש כלי נוסף של הקלות מיסים מצד האוצר ואני לא מרפה מהכלי הזה. יש לנו כלים ליצירת מתחמים גדולים של לפחות 100 דירות להשכרה כדי שזה ישתלם ליזמים. מדוע שהכסף שלנו, של הקופות והפנסיות יושקע בפרויקטים של בנייה בחו"ל ולא כאן. מי הראשון שירוויח? שוכרי הדירות שלא יחששו שכל שנה יוציאו אותם מהדירה. לא ניתן יהיה במשך 10 שנים להעלות את שכר הדירה מעבר למדד, אי אפשר יהיה לקחת את הפרויקט ל-20 שנה ולהפוך אותו למכירה חופשית." אטיאס מתח ביקורת על משרד האוצר שמתנגד להתערבות במחיר הדירות בדיור בר השגה. "הוועדות המחוזיות יסמנו בקו כחול פרוייקטים בהם 20% מהדירות יהיו בשטח של עד 85 מ"ר באזורי ביקוש וכנראה 100 מ"ר בפריפריה, בהם ניתן יהיה למכור דירה רק למי שזו תהיה הדירה הראשונה בחייו. משרד האוצר מעוניין שנמכור בכמה שהשוק נמכר, הלוגיקה אומרת שאנחנו מצמצמים את הביקושים כי כל משפרי הדיור יצאו החוצה, אך לדעתי זה לא מספיק כי יש מחסור בדירות קטנות. אנחנו לא יכולים לקבוע בחוק כמה תעלה דירה, צריכים לקבוע עיקרון בחוק התכנון, בהוראות משנה לפיהן ערך הקרקע של הדירות הקטנות יהיה נמוך ב-20% ממחיר השוק." לדברי אלי יונס, מנכ"ל הבנק, "כשמדברים על דיור בר השגה יכולים להתכוון רק לדבר אחד לא לפתרון לפלח אוכלוסיה מסויים או לפתרון נישתי, זו היכולת של צעיר לרכוש דירה באופן שלא ישעבד את המקורות הכספיים שלו, אלא להתחיל את החיים בבטחון ככל שמשפחתו מתפתחת. מכך התרחקנו בשנים האחרונות. אם בעבר היו נותנים קרדיט למי שעזר ותרם לפיתוח והגנת המדינה, פתרונות אלה דיי נעלמו, היום יש פתרונות שמתייחסים למקטעי קרקע קטנים מדיי, לנישות ואינם מספקים את הפתרון לכל משק בית ישראלי לרכוש דירה שתהיה בתחום השגתו של משק בית מתחיל." "שיח מאוד נפוץ נוגע לשאלה האם לבנקים יהיה הון מספיק להעניק אשראי, מדברים על באזל 3, צבירת הון גבוהה יותר שאומרת הורדת רמות האשראי ובסופו של דבר לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של המשק", הוסיף יונס. "נוצרה מצוקה שיש בה אפילו ממש, הבעייה יכולה להתפתח עד ליצירת קושי של ממש לעמידה בצרכי השוק. קרוב ממחצית תוצר המשק נשען על פעילות בינלאומית ולכן על הבנקים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הבנקים הבינלאומיים. איך יוצרים הון יותר גדול ובכל זאת ממשיכים להעמיד אשראי? עושים יותר עסקים, פונים לתחומי פעילות בהם לא עסקנו בעבר ובעיקר כשזה נוגע בבנק כמו שלנו מציעים שירותים איכותיים יותר, מתייעלים מאוד ויוצרים בסיס לצמיחה. אנחנו לא צופים מחסור בשנים שיבואו."