הדולר המשיך להתחזק מול השקל: התבסס מעל 3.9 שקלים ואילו הליש"ט ירדה ל-5.36 שקלים
השטר הירוק נסחר היום בעלייה של 0.38% מול השקל, בהשך להתחזקותו אתמול בארץ ובעולם. הנפילות החדות בשוקי העולם אתמול, בעקבות כניסת אובאמה לתפקיד נשיא ארה"ב, שלחו את המשקיעים למפלטים הבטוחים- השטר הירוק והזהב.
הדולר שפתח את היום בהתחזקות קלה מול השקל, סגר את יום המסחר בהתחזקות של 0.386% מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 3.9030 שקלים. גם האירו, שפתח את היום בהיחלשות קלה מול השקל, סגר את יום המסחר בעלייה של 0.18% מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 5.0536 שקלים.
לעומתם, הליש"ט איבדה היום 0.958% נוספים מול השקל ושערה היציג נקבע ברמה של 5.3674 שקלים, זאת לאחר שצללה אתמול בשיעור של 3.68% מול השקל, במקביל לרמת השפל אליה הגיעה בעולם. בעולם נסחר כעת הדולר בעלייה של 1.11% מול הליש"ט, יורד בשיעור של 0.05% מול האירו ונסחר בעלייה של 0.225 מול היין.
"השפל בנתוני התעסוקה במשק הישראלי, שפל של 20 שנה, והתחזית הקודרת לצמיחה קודרת במשק עם המיתון העולמי תשנה את התמונה בסקטור העבודה בצורה משמעותית בשנה הנוכחית. התוצאה עשויה להיות התחזקות השטר הירוק כנגד השקל החדש מעל הרמות של 4 שקלים כבר בטווח הקצר", מציינים כלכלני פינוטק.
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
