בשבוע שעבר חשפנו כי יו"ר דירקטוריון אל על, עמיקם בן צבי, נחקר בפרשת השחיתות שבה חשוד ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר. החקירה מתנהלת מזה זמן, ולפני כ-10 ימים הפכה לגלויה, עם פרסום שמו של זוהר כחשוד בכך שקיבל לכאורה טובות הנאה מקבלים בעיר. בן צבי, בנוסף להיותו יו"ר דירקטוריון אל על, הוא בעליה של חברת בנייה בשם מ.ב.צ, הבונה בין היתר פרוייקט בנתיבות, בשם נחלת בראשית, וזה הרקע לחקירתו.

יו"ר דירקטוריון חברה גדולה ומשמעותית כמו אל על, חשוד בפרשת שוחד? לא אירוע שגרתי. ובכל זאת, רק בערבו של יום הפרסום הוציאה אל על דיווח למגנא, בנוסח הבא: "החברה מעדכנת ,כי נמסר לה על ידי מר בן צבי כי החקירה איננה נוגעת כלל בענייני החברה, וכי אין בחקירה בכדי למנוע את המשך כהונתו של מר בן צבי כיו"ר דירקטוריון החברה."

מלשון הדיווח עולה, כי אל על לא ידעה על חקירתו של בן צבי בפרשה, אלא מהפרסום בביזפורטל. אם כך הדבר, המשמעות היא שבן צבי לא עדכן את אל על על חקירתו, ואילמלא הפרסום, אולי היה ממשיך שלא לעדכן. 

מנהל תקין? למרבה הפלא, כנראה שכן. "אני לא בטוח שדירקטור צריך לדווח לחברה על חקירה נגדו מיד עם תחילתה", אומר פרופ' אהוד קמר, מומחה לדיני ניירות ערך, מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. "לכאורה יתכן שכעבור זמן קצר רשויות האכיפה יחליטו על סגירת התיק. שלב של פתיחת חקירה הוא שלב ראשוני, ולכן לא הייתי נחפז להסיק שחייבים מיד לדווח לחברה."

• חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
• סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בעבר הוגשה תביעה יצוגית נגד סקיילקס, על כך שלא דיווחה על קבלת דרישת מס מרשות המיסים, אלא הוציאה דיווח רק בסיום העניין, כשהגיעה להסכמה עם רשות המיסים, על המס שישולם. בית המשפט בעניין זה קיבל את העמדה של סקיילס, וקבע שלצורך חובת הדיווח נדרשת הסתברות גבוהה מאוד להתממשות האירוע (חבות המס), ואין די בהסתברות נמוכה.

[

אהוד קמר, אוניברסיטת ת"א

"המבחן ששימש את בתי המשפט בעבר, הוא מבחן 'הקו הבוהק', ששימש בהרבה פסקי דין. מבחן ה'קו הבוהק' הוא סוג של מבחן בשלות, שמתייחס לשאלה מתי המידע מתחיל להיות מהותי. אולם בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר במבחן התוחלת, שהוא תוצאה של מכפלת עוצמתיות האירוע העתידי בהסתברות שייתממש (למשל, ההסתברות שחקירה תביא לכתב אישום וההסתברות שכתב אישום יביא להרשעה – ה.מ). באותו מקרה של סקיילקס, השופטת רות רונן העדיפה את מבחן התוחלת על פני מבחן הקו הבוהק, אך הגיעה לאותה מסקנה לפי שני המבחנים. 

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

"כמובן שמדובר במקרה שונה מהמקרה של אל על, כי במקרה של אל על מדובר על אחריות פלילית, אך עדיין זה לא מובן מאליו שהדירקטור צריך לדווח".

ומה אם כל זה היה קורה בשלב של כתב אישום?

"כאשר מוגש כתב אישום ממילא הדבר גלוי לכל, אלא אם כן בית המשפט החליט על חיסיון".

 "לפני מספר שנים היה מקרה בארה"ב. מרתה סטיואט, כוהנת בישול, העיצוב והאירוח ובעלת חברת הלייף סטייל, מרתה סטיוארט ליבינג, נחקרה בחשד לשימוש במידע פנים בחברה אחרת. בסופו של דבר היא הועמדה לדין על כך ששיקרה לחוקרי רשות נירות ערך, הורשעה ונשלחה לכלא. בעקבות זאת הוגשה תביעה נגזרת נגדה,  על כך שבשל הרשעתה היא פגעה במוניטין של החברה שלה, שמזוהה עם ערכים אמריקניים של משפחתיות, טוהר מידות וכו'. בית המשפט קבע שהיות שחברי הדירקטוריון של מרתה סטיוארט ליבינג, שאינם נמנים דווקא על אנשיה, לא סברו כך, הוא לא מוצא סיבה להתערב.