מה המדינה יכולה לעשות בשביל העסקים במשבר הקורונה ומדוע זה מתבקש?
קיזוז הפסדים השנה כנגד הרווחים של שנים קודמות - רשות המסים וביהמ"ש העליון דחו בעבר גישה זו במסגרת פסק דין אברהם הירשזון, אולם בעקבות המשבר נראה כי ראוי לשקול זאת מחדש; בניו-זילנד כבר אימצו זאת בכדי להתמודד עם המשבר
בחודשים הקרובים ישלמו נישומים רבים את חבות המס שלהם עבור הרווחים שהתהוו בשנת המס 2019. אלא, שנגיף הקורונה לא מבחין בלוח השנה, ובחר לפקוד אותנו מיד לאחר תום שנת שנת המס 2019, ברבעון הראשון של 2020.
עבור נישומים רבים שחווים פגיעה ממשבר הקורונה, נוסף לקריסה במחזור ההכנסות והמשך תשלום התחייבויות שוטפות, רובצת עליהם התחייבות לשלטונות מס הכנסה, שמקורה ברווחי 2019. למרבה הצער, חלק ניכר מאותם רווחים משמש כעת לתשלום ההתחייבויות השוטפות בתקופת המשבר, בלעדיהם היו מגיעים עסקים רבים לחדלות פירעון, כך שרווחים אלה אינם מצויים בהכרח בקופות הנישומים.
אולם, דיני המס בישראל (בניגוד למספר מדינות בעולם) לא מכירים באפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, אלא רק לשנים עתידיות. אם בשנת 2015 נוצר הפסד בגובה 100, ובשנת 2016 נוצר רווח בגובה 300, דיני המס במתכונתם הנוכחית מאפשרים לקזז את הרווח בשנת 2016 בגובה ההפסד משנת 2015, כך שההכנסה החייבת במס לשנת 2016 תהיה בגובה 200 בלבד.
שאלה זו, הנוגעת לאפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, הגיעה לפני מספר שנים לראשונה לפתחו של בית המשפט העליון בעניינו של אברהם הירשזון, שהואשם במעילת כספי ציבור. לפי עמדת רשות המסים, יש לראות את כספי המעילה כהכנסה החייבת במס בשנות המעילה בפעול. הירשזון טען, כי גם אם יש לראות את ההכנסה מכספי המעילה כחייבת במס, הרי שהחזרת סכומי המעילה לחזקת המדינה בהוראת בית המשפט - יצרה אצלו הפסד בשנים מאוחרות יותר למעילה, הפסד שאותו ביקש לקזז רטרואקטיבית עם ההכנסה החייבת לשנות המעילה. טענתו של הירשזון נדחתה בביהמ"ש העליון.
פסק הדין בעניין הירשזון עסק אמנם בשאלת מס, אך כזו שהייתה קשורה בעיקרה בשאלות של נורמה ואתיקה ציבורית, שהיוו חלק מהחלטת בית המשפט, בדמות "לא ייצא חוטא נשכר". אלא, שבמשבר הקורונה הנוכחי אין "חוטאים", והוא בעיקרו תולדה של כח עליון שלאיש לא הייתה שליטה על הגעתו. נציין כי מנגנון זו הונהג בניו זילנד החל מה-1 במאי, בכדי לתת מענה למשבר הקורונה, מאותם השיקולים.
נראה, כי נכון יעשה גם המחוקק בישראל אם יבטל את ההבחנה המלאכותית בין שנת 2019 ל-2020, ויאפשר לקזז הפסדים שהצטברו לנישומים השונים בשנת 2020, לפחות עם ההכנסה החייבת שנצמחה בשנת 2019, טרום עידן הקורונה, וכן יאפשר החזרי מס, בגין מיסים שכבר שולמו, בשל הפסדים שנוצרו בשנה שלאחר שנות הרווח. זאת מהטעם שדיני המס מושתתים על העיקרון שהמהות הכלכלית גוברת על כל צורה פורמאלית.
לעמדתנו, תחימת הזמן שבין סוף 2019 לתחילת 2020, היא פורמאלית יותר מתמיד, ואיננה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי. מדובר הרי במנגנון להפרש עיתוי בלבד, שלא יוצר התעשרות כלשהי אצל הנישומים, אלא מקל בעיקר על תזרים המזומנים באופן המאפשר לעסק לשלם הוצאות שיסייעו להישרדותו וזאת על חשבון חבות המס לתשלום, דבר העשוי להציל עסקים רבים מקריסה.
הכותבים הינם עו"ד דורון לוי, עו"ד (ורו"ח) רחלי גוז – לביא, שותפים במחלקת המסים בפירמת עמית, פולק, מטלון ושות'
- 1.גדעון 04/07/2020 19:29הגב לתגובה זוהפסדי 2020 יקוזזו עם רווחים עתידיים. מי שישרוד לא יפסיד. ראוי להזכיר את משבר 2008 אשר שימש נקודת פריצה לצמיחת הכלכלה האמריקאית: עסק שלא התייעל לא שרד, עסק שהתייעל עבר לצמיחה מואצת. זה צריך להיות גם המודל עכשיו. רק כשהמים יורדים, רואים מי שוחה ערום.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
