יהונתן שוחט
צילום: יח"צ

למה יש לחץ על מחירי הנפט למרות פגישת OPEC המתקרבת?

יהונתן שוחט, אנליסט אנרגיה ואגרוכימיה בלידר שוקי הון, מסביר את הלחץ על מחירי הנפט למרות פגישת OPEC בווינה שמייצרת ציפיות מחודשות בנוגע להקפאת התפוקות
יהונתן שוחט | (6)
נושאים בכתבה OPEC אופ"ק נפט

ב-30 בנובמבר יפגשו המדינות החברות ב-OPEC בווינה וידונו במכסות הנפט של כל אחת מהמדינות, יחד עם ציפייה להצטרפותן של מדינות נוספות למהלך. למרות הירידה במחירי הנפט בשלושת החודשים האחרונים, נראה כי השוק מחפש סיבה לאופטימיות. בשבוע שעבר היתה זו הציפייה המחודשת להקפאת תפוקות המדינות החברות ב-OPEC, שהובילה לעליה שבועית מסוימת במחירי הנפט.

נפט WTI נסחר ב-45.69 דולר לחבית, נמוך ב-11.4% ביחס ל-51.6 דולר לחבית שנרשם ב-19 באוקטובר.

נפט ברנט  נסחר ב-46.86 דולר לחבית, ירידה של 11.8% ביחס למחיר של 53.14 דולר לחבית שנרשם ב-10 באוקטובר.

השינוי במחיר הנפט הגולמי ב-3 החודשים האחרונים

מקור: Bloomberg ונתוני לידר שוקי הון
 

ישנם מספר גורמים אשר לוחצים את מחיר הנפט לרמתו הנוכחית, וזאת למרות הציפיות לקביעת תפוקות לכל אחת מהמדינות החברות ב-OPEC בסוף החודש. להערכתנו, הסיבה העיקרית היא תופעת ה"זאב-זאב" והסקפטיות בשוק. בשנתיים האחרונות שמענו פעמים רבות את מדינות OPEC מדווחות על ניסיון להגיע להסכמה על הקפאה ו/או קיצוץ של תפוקות הנפט שלהן. המדינות אינן מצליחות להגיע להסכמות והשוק סקפטי בנוגע להקפאה. בפועל, התפוקות נמצאות במגמת עליה והגיעו לשיא היסטורי של מעל 33.8 מיליון חביות ליום!

תפוקות הנפט של אופ"ק (Mbpd)
מקור: Reuters OPEC Survey

נמשכת מגמת התחזקות הדולר. בתקופה האחרונה ההתחזקות מתגברת במקביל לעליית תשואות. בדומה להשפעת התחזקות הדולר על סחורות אחרות הנקובות בדולר, דולר יקר יותר הופך את הסחורה ליקרה יותר במונחי מטבע מקומי. נזכיר כי בחירתו של טראמפ לנשיאות תרמה להתחזקות הדולר וללחץ על הנפט, שכן המדיניות שלו היתה להגדיל את תפוקות הנפט של ארה"ב. 

מקור: Reuters 

 

 
גורם נוסף שלוחץ את מחיר הנפט הוא הגידול במספר אסדות הקידוח בארה"ב. בשבוע שעבר נרשם הגידול החד ביותר במספר אסדות הקידוח בצפון אמריקה מאז אפריל 2014. נזכיר כי פרק זמן קצר לאחר מכן החלה הירידה החדה במחירי הנפט הגולמי. הגידול השבועי (תוספת של 20 אסדות), היא המשך מגמת הגידול מאז תחילת השנה. עם זאת, חשוב לציין שמספר האסדות הפעילות, 588 על פי הדיווח האחרון, נמוך בכ-60% ביחס למספר האסדות בתחילת 2014.

השינוי השבועי במספר אסדות הקידוח בצפון אמריקה

מקור: Baker Hughes Rig Count
 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כמו כן, ישנם נתונים המצביעים על גידול במלאי הנפט בארה"ב, ואלה מספקים רוח פנים למחירי הנפט. מלאי הנפט הגולמי עומד כיום על כ-490.2 מיליון חביות, גידול של כ-16 מיליון חביות מתחילת החודש. התרשים הבא מציג את הגידול המתמשך במלאי הנפט הגולמי בארה"ב, ללא עתודות הנפט האסטרטגיות (SPR).

מלאי הנפט הגולמי בארה"ב (מיליון חביות)

מקור: EIA

 

מנגד, האם ניתן לומר בוודאות שאנחנו קרובים מתמיד לקביעת מכסות הפקת נפט של המדינות? בשבועות האחרונים בהחלט הוסרו מספר חסמים. להלן העיקריים:
  • איראן. שר הנפט האיראני אמר בשבת כי איראן אופטימית בנוגע להסכמות, וכי להערכתו מחיר שיווי המשקל לנפט צריך להיות 55-60 דולר לחבית. להערכתנו, ברמת התפוקות הנוכחית של האיראנים, כ-3.65 מיליון חביות ליום, הם בהחלט יכולים להסכים על הקפאת התפוקות.
  • סעודיה. שר האנרגיה הסעודי אמר בשבוע שעבר בראיון לרשת אל-ערביה, שהוא אופטימי בנוגע להסכמה על תקרה לתפוקות. הוא אף נקב במספר של 32.5 מיליון חביות ליום, קיטון של 1.3 מיליון חביות ליום ביחס לתפוקה הנוכחית של החברות בארגון.
  • לוב וניגריה אשר להן תפוקות נפט משותפות של כ-2.05 מיליון חביות ליום, כנראה מוחרגות מההסכם ולא יצטרכו לבצע קיצוצים, כל עוד "ינהגו באחריות".
  • רוסיה. שר האנרגיה הרוסי אמר כי הוא משוכנע שמדינות OPEC יגיעו להסכמה על התפוקות ושרוסיה מוכנה להגביל את התפוקות לרמה מסוימת. 

בשורה התחתונה, העיניים נשואות לווינה, לפגישת מדינות OPEC. בניגוד לפעמים קודמות, נראה הפעם כי גם הצדדים הניציים בקרטל מציגים קו פייסני בנוגע להקפאה ו/או קיטון בתפוקות. החלטה ויישומה בפועל, תוכל בהחלט להוביל לעליה במחירי הנפט. עם זאת, OPEC אחראית על הפקת כ-30% בלבד מתפוקות הנפט בעולם ולכן יש לקחת בחשבון משתנים אחרים כגון יתר המפיקות הגדולות, כולל רוסיה וארה"ב שם הנשיא הנבחר טראמפ התבטא בעבר בעד תעשיית הפצלים יחד עם הסקפטיות בשוק בנוגע לקיצוץ בפועל של התפוקות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ניר אלמגור 24/11/2016 08:51
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד למדתי הרבה
  • 5.
    אופ"ק 23/11/2016 22:50
    הגב לתגובה זו
    המחיר הנוכחי רע לכל היצרניות
  • 4.
    אהבתי (ל"ת)
    כלכלי 23/11/2016 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין מאוד, נחכה לסוף החודש (ל"ת)
    guy fawkes 23/11/2016 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מלאני כחולת העיניים 21/11/2016 14:05
    הגב לתגובה זו
    האם לדעתך יש סיבה שבטווח קצר הנפט יעלה מעל ל-60$ לחבית?
  • 1.
    מאוד מעניין (ל"ת)
    מיצי 21/11/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: