שמואל אלפסי
צילום: יח"צ

15 שנה בין תכנון לבנייה: איך פותרים את בעיות הזמנים בשוק הנדל"ן?

שמואל אלפסי, מנכ"ל חברת אמן, מנסה להציע פתרונות לבעיית הזמנים בשוק הנדל"ן
שמואל אלפסי |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הזמן הוא משאב חשוב ומרכזי כמעט בכל שיקול עסקי, אלא שבשוק הנדל"ן הוא מקבל דווקא משקל חסר, פשוט כי התרגלנו לכך שתהליכי תכנון בניין עיר (תב"ע) בישראל נמשכים ונמשכים, כמעט בגדר גזרת גורל.

מהרגע שבו עירייה מחליטה שהיא מעוניינת להקים פרויקט חדש ועד שהתכנית מאושרת וניתן להעלותה על הקרקע, חולפות לעתים עד 15 שנים. גם אם ממתינים את פרק הזמן, הרי שבסופו של תהליך מגלים כי התכנית המקורית הפכה מיושנת ואינה מתאימה עוד לצרכי העיר ותושביה, ומשכך נאלצים לשוב ולבצע שינויים חדשים שאורכים אף הם זמן רב, רב מדי. גם אם צלחנו את השלב זה, הרי שכעת חובה עלינו להמתין חודשים נוספים עד שהשינויים יאושרו. מדובר במעגל אין סופי של רדיפה חסרת סיכוי בהתאמת תהליכי התב"ע לצרכים ולשינויים המתהווים.

שמים סוף לאבסורד

תכנית ניהול אסטרטגית דינמית יכולה להוות פיתרון מתודולוגי חדש, ואף נעשה בה שימוש במסגרת אחד הפרויקטים הגדולים בארץ, פרויקט מתחם ה-1,000 בראשון לציון. אימוץ מתודולוגיה חדשה דורש מספר שינויים בהתנהלות ובחשיבה, אך תוצאתה אחת – חיסכון של זמן יקר. הרעיון פשוט – מבצעים שינויים בתוך מסגרת התוכנית המקורית שאושרה, מבלי להידרש לפתיחת תוכנית חדשה והיגררות לעיכובים בירוקרטים מיותרים. כל שנדרש הוא להקפיד ביישום מספר כללי אצבע:

 

הרתמות מלאה של ראש העיר והעירייה לקמת הפרויקט – שילוב מושכל בין עבודת הגורמים המקצועיים השונים בעירייה הכרחית.על הפורומים המקצועיים בעירייה לעבוד יחדיו ולדווח על תוצאות עבודתם לוועדת ההיגוי העליונה בראשות ראש העיר. אלה, לצד ליווי צמוד של גורם מייעץ ומנהל לאורך כל התהליך עד לקבלת האישור לתכניות, יבטיחו חיסכון ניכר בזמן כבר בשלב בניית התוכנית והגשתה לגורמי הרישוי.

 

גיוס חברות תכנון ובנייה בינ"ל מובילות בתחום החדשנות העירונית, אשר להן ניסיון בביצוע פרויקטים גדולים ומורכבים ועמידה בלוחות זמנים. החברות הבינלאומיות יהיו שותפות מלאות לגיבוש התב"ע, ומשכך ייחסך על ידן זמן רב בעת היישום בשטח. חשוב לוודא כי תהליך זה מתקיים תוך יצירת אינטגרציה עם החברות המקומיות שנבחרו לביצוע הפרויקט.

 

מרגע שהתב"ע אושרה, כל שינוי יתבצע אך ורק אל מול הוועדות המקומיות ולא אל מול ועדות מחוץ לעירייה. בדרך זו ניתן לטפל בצורה מיטבית גם במקרים בהם נדרש שינוי של מספר יח"ד בפרויקט. 

הימנעות מבעיות תזרימיות כחלק מהתהליך. הדבר מתאפשר באמצעות ביצוע תעדוף נכון של חלקי הפרויקט, בשלב ההקמה,ובדרך זו השגת אופטימיזציה של תזרים המזומנים של העירייה, והימנעות מבעיות תזרימיות המהוות כיום גורם משמעותי בעיכוב ביצוע.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הקמת מנהלת פרויקט דינמית שאחראית על האינטגרציה בין כל הגורמים המבצעים של הפרויקט, תוך שהרכב המנהלת עצמו משתנה בהתאם לשלבי הפרויקט. 

יישום קפדני של מתודולוגיה זו בפרויקט דוגמת מתחם ה-1,000 הוא מחויב המציאות. במהלך הפרויקט הנ"ל מוסדות בנקאיים בארץ מעתיקים את המטות המרכזיים שלהם מת"א לראשון לציון, ואין לגוף המבצע את הפריבילגיה שלא לעמוד בלוחות זמנים. במתחם המתיימר לשמש המרכז הפיננסי המוביל בישראל אין מקום לטעות לא בעיצוב, לא ביישום החדשנות ולא בלוחות הזמנים. הכל מתחיל ונגמר בתכנון נבון ויעיל של הפרויקט, ובעידן של תוכנית ניהולית אסטרטגית דינמית, נגמרו התירוצים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.