הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

חושבים שתוספת שרים לממשלה היא עוול? תחשבו שוב - הנה היתרון העיקרי

אלדד אברהם, מנכ"ל E.A Investment banking, על היתרונות בהעלאת כמות השרים בממשלה

אלדד אברהם | (11)
נושאים בכתבה ממשלה נתניהו

בימים האחרונים עוסקת התקשורת בהגדלת מספר שרי הממשלה ל-20 שרים, תוך  הדגשה על מרכיב  ההוצאה, קרי "בזבוז" כספי ציבור נוספים  לצרכים  פוליטיים ללא תועלת לטובת הציבור. 

בתפקידי כדירקטור במספר חברות וכחבר בוועדת תגמול, אני מחליט, בין היתר, על גובה  השכר הראוי לבכירי החברה. הפרמטר הכלכלי שמנחה אותי על מנת להגיע להחלטה הנכונה הוא הכלל הבסיסי בתורת הכלכלה, "עלות מול תועלת". במילים אחרות, מה החברה תעניק להנהלה ובתמורה מה היא תקבל. מיותר לציין שאני חותר למקסימום תמורה לחברה תוך מינימום הענקה. יחד עם זאת, כדי שהחברה תקבל מקסימום היא חייבת להעניק להנהלה.

תוספת  השרים בממשלה

כולם מדברים  על  ההוצאה הנוספת, אך השאלה שאף אחד לא מעלה, מה התועלת? על פניו, הוספת שני שרים לממשלה תעלה בהערכה גסה עוד כ-10 מיליון שקלים בשנה, שלא יתרמו לציבור מלבד לשרים המכהנים. לדעתי זו הסתכלות צרה והיא נובעת מראייה נקודתית ולא מראייה רחבה על כלל המשק. העלות בסך 10 מיליון ש' מהווה 0.003% בלבד מתקציב ההמשלה שעומד על כ-390 מיליארד ש' לשנה. 

בלי להמעיט מערכו של אף שקל בתקציב, ישנה תועלת מהגדלת השרים - נניח כי ההמשלה לא הייתה מגדילה את מספר השרים, סביר להניח שהקואליציה הייתה יציבה פחות לאור שיטת הממשל בישראל. בבחירות האחרונות המשק הוציא 2 מיליארד שקלים (!?) על בחירות מיותרות לחלוטין, אם המדינה תצטרך להוציא 10 מיליון ש' נוספים לשנה על מנת שהבחירות הבאות יחולו במועדן - דיינו! יתרה מכך, עלות הבחירות בסך 2 מיליארד שקלים כל תקופה קצרה הינה עלות זניחה לעומת הנזק הכלכלי הנגרם מחילופי ממשלה. הממשלה הקודמת ניסתה להוריד את מחירי הדיור, בלי להיכנס לשאלה האם מהלכיה היו נכונים או לא, כל תוכניותיה נגדעו עקב אי היציבות והבחירות ומאז מחירי הדיור רק ממשיכים לעלות - עליית מחירים שבטווח הארוך תתפוצץ לכולנו. מי שמספיק מבוגר יודע שבכלכלה ישנה תמיד מחזוריות - המחירים עולים אבל לאחר מכן יורדים. ככל שהעלייה גבוהה יותר - הנפילה חדה יותר. נושא הדיור הוא רק דוגמא אחת לתוכניות שנגדעו עקב בחירות. בנוסף, לעלות הבחירות הישרה והעקיפה שתיארתי לעיל יש לזכור כי לממשלה לא יציבה אין מוטיבציה להוציא תוכניות שדורשות מספר שנים - השרים חוששים שמא לא יצליחו ליהנות הפירות.

אני חושב שלמדינה כדאי להוציא כמה עשרות מיליונים בשנה על מנת "להזין" מספר פוליטיקאים ולקבל יציבות שלטונית וליישם כאן תוכניות לטובת הציבור. התועלת היא לאין ערוך גדולה מהעלות הזניחה יחסית.  כמובן שבמצב אופטימלי יכולנו לחסוך גם את עשרת מיליון השקלים, אך כל עוד שיטת הבחירות עודנה איתנה - אנו צריכים לברך על הגדלת מספר השרים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אמיר 14/05/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    בוא ניתן לו לשרוף רק 10 מליון בשנה על שרים ו-רק 20 מליון בשנה לחבר כנסת ונתפלל שזה יספיק לו, שלא ישרוף לנו יותר.
  • 8.
    אלי 13/05/2015 14:39
    הגב לתגובה זו
    כשצביעות ודמגוגיה נפגשים.
  • שר 14/05/2015 10:00
    הגב לתגובה זו
    ובסוף לפיד נאלץ להתפשר על 22 היום ו 18 בצעד הבא. אלא שנתניהו הפיץ את הסיכום לכל רוח. 18 זה לא טוב לו, והוא טרף את הקלפים והוביל למהלך הבזבזני הנוכחי. מה אתה רוצה מיש עתיד?
  • 7.
    יהודה 12/05/2015 21:55
    הגב לתגובה זו
    למרבה האבסורד ומשום מה אף אחד לא מדבר על זה, שהממשלה הקודמת היתה בעלת 22 שרים. החוק של 18 שרים של מר לפיד מעולם לא יושם, הוא היה אמור להיות מיושם בממשלה זו. והתיקון לחוק שמעלה ל20 שרים למרות שכאילו מדובר בעלייה, תכלס מדובר בממשלה עם מספר השרים הקטן ביותר.
  • 6.
    אבי 12/05/2015 21:51
    הגב לתגובה זו
    האמת שזאת דרך מאוד מעניינת להסתכל על הדברים, נקווה שזה מה שישמור על יציבות הממשלה
  • 5.
    דני מרעננה 12/05/2015 19:48
    הגב לתגובה זו
    חשוב שתשכיל אותנו בעוד מאמרים מאין אלה בסוגיות נוספות שעל סדר היום.
  • 4.
    אריה 12/05/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    ייתכן ויש נימוק נוסף והוא יכולת קבלת החלטות נכונות כאשר אתה עמוס ביותר מדי , הסיכוי שתטעה גדול יותר . תאר לך רק 10 שרים ואז שר אחד הוא גם תחבורה וגם בריאות , איך ייראו פני הדברים ב- 2 התחומים ? שווה מחשבה !
  • אמיר 13/05/2015 14:51
    הגב לתגובה זו
    איך נראים הדברים ב-2 התחומים? כמאמר הגשש - מתי יהיה לנו שר מלחמה? למה אתה רוצה שר מלחמה? יש שר חינוך. יש חינוך? לא. אולי אם יהיה שר מלחמה, לא תהיה מלחמה? אמן!!!
  • 3.
    אולי כדאי להגדיל ל 61 שרים... אולי ל 80 (ל"ת)
    משיח 12/05/2015 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קונילמל 12/05/2015 12:52
    הגב לתגובה זו
    תגידו תודה כי יכול להיות הרבה יותר גרוע ! אם כך אז באמת הגענו לקצה .
  • 1.
    דמגוגיה!! הכסף האמיתי הוא המליארדים שיתבזבזו בגלל זה (ל"ת)
    איזה מאמר מגה חרטטני 12/05/2015 08:48
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

להמשך הכתבה לחץ כאן
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

להמשך הכתבה לחץ כאן