5 נקודות - הגורמים שמשפיעים כעת על המסחר בת"א
כמה מחשבות על הנקודות שהשפיעו עלינו כסוחרים בחודש האחרון:
סיום(?) "צוק איתן"
ביחס לסכסוך מערבית לרוסיה, "צוק איתן" היה "משעמם" וצפוי למדי. עם זאת, התמשכותו של המבצע היתה בעלת השלכות מאקרו על המשק הישראלי בשל דיבורי סנקציות אפשריים, ענפים ספציפיים שנפגעו (למשל תיירות), פיצויים ממשלתיים מופרזים, וכן מדיניות פזרנית של צה"ל מבחינת שימוש באמל"ח מתקדם יקר ובמילואים (כאשר מטרת השימוש באמל"ח יקר היא מניעת פגיעות אצל העזתים, קרי אזרחי ישראל משלמים יותר מיסים על מניעת הרוגים בעזה).
מבחינת מסחר, "צוק איתן" יצר בעיקר דינמיקה של "ישיבה על הגדר" שיצרה דשדוש. כאשר הסוחרים יודעים שלרמטכ"ל ולבת דודתה של הרלש"ית כהן בקריה ישנו מידע עודף (וכן, על-פי העבר, נכונות לסחור ע"פ המידע), אז הנכונות לקחת פוזיציות גדולות הינה מופחתת.
ריבית 0.25%
הורדת הריבית השפיעה כמובן על מחירי הנכסים בתל-אביב (הדולר התחזק, אג"חים עלו (התשואה לפדיון ירדה) ומניות עלו (שקלית).
עם זאת, מידת ההשפעה של הורדת הריבית על הצמיחה במשק צפויה להיות אפסית, וזאת מכיוון שבנק-ישראל וגורמים נוספים הרסו את מנגנון הtransmission of monetary policy באמצעות עודף רגולציה. גיוס הון מניות (הנפקת חברה) הינו כמעט בלתי-שפוי בישראל חברות מעדיפות להיות פרטיות. בצד של האשראי העסקי ישנו קיפאון ואף הפחתה של היקף האשראי שהמגזר העסקי לוקח, וזו כבר מ-2010. אמנם האשראי לפרטיים (לטובת בועת הנדל"ן) עולה אך זה לא תורם לצמיחה.
בנק ישראל אמנם העלה בתחילת השנה את טענת "העגל לא רוצה לינוק" ביחס לאי גידול האשראי העסקי, אך טענה זו לא מחזיקה מים כאשר בוחנים את השפעת שורת צעדי הרגולציה המצמצמים עד מאוד את היכולת הן לגייס הון/חוב והן להשקיע בהון/חוב, על קצה המזלג, "ריכוזיות", באזל, חודק, לווה בודד וקבוצת ריכוז, מגבלות ענפיות, ועוד ועוד.... נוסיף גם את העליהום התקשורתי על כל השקעה לא מוצלחת (גם אם ניתנה בvaluation סביר (או ריבית סבירה) ביחס לסיכון) המונעת ממוסדים ובנקים לתת אשראי (או הון) למיזמים קצת יותר מסוכנים (שבעולם סביר יגייסו אשראי בתוספת ריבית מתאימים).
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן אין מצב של "העגל שאינו רוצה לינוק", אלא מצב בו העגל, הפרה, הרפתן, וגורמים נוספים כולם אזוקים באזיקים ושלשלאות ולא מסוגלים לפעול. הורדת הריבית ל0.25% לא צפויה להגדיל את האשראי העסקי במשק בשל החסמים.
תקציב 2015
נגמר המבצע, התחילו לדבר תקציב. כרגע בראיית שוק אין מדובר בתקציב בשורה. אין רפורמות מבניות או הפחתת עלויות ממשלתיות. כנראה שיהיו העלאות מיסים (פחם כבר עלה), ישנו תקצוב יתר של תשלומי העברה שונים (החל מהסעיף הפופוליסטי של הגדלת תמיכה ל"ניצולי שואה" (שהקשר בין השואה לרובם קלוש. שארית הפליטה ב-1945 היא כ-100 אלף, 69 שנה לאחר מכן ישנם יותר מ-200 אלף "ניצולים"), וכמובן שגידול מופרך בהוצאות לביטחון (ללא טיפול בבעיה המבנית של שכר קבע מובהק, פנסיות (תקציביות וגישור), ותקציב שיקום/הנצחה), וכמובן פיאסקו מע"מ 0 (שאולי יתבטל).
מצד שני, בראיית שוק, מדובר בתקציב מתגבש כה גרוע שישנו סיכוי טוב שנראה שיפורים עד אישורו.
Bombing פקיעה
שוב ניסיון להשפיע על שער הפקיעה החודשית על-ידי שינוי פקודות גדולות בדקת הראנדום. הוא היה עשוי לפקוע כ-10 נקודות off price (ב-1400), אך אלת המזל התערבה והראנדום התארך.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
נובורוסיה קייב
מצב מורכב. מורכב גם מכיוון שמקורות המידע לא אמינים. גם קייב וגם נובורוסיה מדווחים דיווחי סטייל "פרבדה", בפרט כאשר הם מפסידים. העיתונות המערבית חוזרת בעיקר על פרסומי קייב (ללא איזון של נובורוסיה), מה שמקשה על קבלת נקודת מבט נייטרלית. העיתונות הרוסית דווקא מציגה מצג מאוזן יחסית של שני הצדדים (תוך הכחשת מעורבות רוסיה). באופן מעניין, הבלוגוספרה הרוסית וטוויטר מהווים מקורות מידע מעניינים.
קישור להשוואה בין טענות קייב לנובורוסיה:
>
מבחינת ההשפעה על המסחר, הרס באוקראינה אינו מעניין במיוחד (מעבר לחמלת בני אנוש). אנו בוחנים את ההתפתחויות במישורים הבאים:
1. אפשרות להתפתחות עימות צבאי בין רוסיה לנאט"ו.
2. סנקציות בין רוסיה למערב.
3. השפעה על זרימת הגז בין רוסיה לאירופה.
ההתפתחויות בשטח מעניינות מבחינה צבאית ככל הנראה ישנם אלפי חיילים אוקראינים מכותרים כרגע.
הכותב - סוחר מעו"ף באחד מחדרי המסחר הגדולים בישראל
- 12.כתיבה ממש מעניינת (ל"ת)חסוי :) 02/09/2014 20:59הגב לתגובה זו
- 11.vnka 02/09/2014 13:00הגב לתגובה זואתה כותב בצורה מאד בוטה . אני מתפלא על האתר שמוכן להפיץ את דבריך. אפשר לומר את אותו דבר בצורה יותר מעודנת ולא בחוצפה ישראלית גסה כמו של חלק מהציבור.
- 10.מיכל 02/09/2014 08:41הגב לתגובה זוומאיפה רוב הזכאים מקבלים את כספם (ולא זה לא ממדינת ישראל), אתה פשוט טועה ומטעה.
- סוחר סחור 02/09/2014 09:30הגב לתגובה זומדיניות הקצבאות בישראל הפכה למדיניות של "קצבה לכל מטרה". למי לא נשאר? למי שעובד ומצהיר על הכנוסותיו כחוק. העובדים בשחור גם מרמים ולא משלמים מס הכנסה ולרוב ממשיכים עם הרמאות על-ידי איסוף קצבאות שונות. למשל - עובדות משק בית - כמעט אף פעם לא מוכנות לעבוד "בלבן" - כי הם לרוב אוספות אי אלו קצבאות במקביל.
- 9.צודק,רובם לא ניצולי שואה המדינה משלמת סתם (ל"ת)לא לשלם למי שלא מגיע 01/09/2014 16:38הגב לתגובה זו
- 8.ישראלי 01/09/2014 09:02הגב לתגובה זוביזפורטל, תתביישו בפרסום כתבה שכזו.
- סוחר סחור 01/09/2014 10:25הגב לתגובה זושארית הפליטה שהגיעה ארצה הייתה כ-100 אלף. עברו 70 שנה - רובם (80%?) הלכו לעולם. כיום יש 200+ אלף "ניצולי שואה" מוכרים. רובם לא קשורים לשואה - הרחיבו את רשימת הזכאות כך שיהודים שחיו במדינות מסויימות (אפילו באפריקה) זכאים לתשלום. הקבוצה הגדולה שנכנסה פנימה היא עולים מבריה"מ (שהוכרו כולם - ללא קשר למיקומים בשואה) - זה מאפשר העברת תשלומים סוציאליים גבוהים יותר לזקנים עולים שאין להם כמעט פנסיה ממדינת המקור שלהם.
- 7.ביזפורטל 01/09/2014 08:50הגב לתגובה זואתם כלי למניפולציות ללא שם שיכח אחרויות, ללא קשר כל יודעים שזה בן...שיש גם לו הרבה אינטרסים... אבל שוב מסוכן ולא אחראי לכתוב ללא שם בבמה מרכזית שמכבדת עצמה...
- 6.משקיע זהיר 01/09/2014 05:51הגב לתגובה זוממה אנשים מתפרנסים
- 5.חחחחחחח 31/08/2014 17:41הגב לתגובה זומה הוא מכוחות המארינס...או אולי ה-seals האמריקאי?...או אולי עוצבות המוות של פוטין?...או אולי מגלן?...או שמא סיירת מטכ"ל?..חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...שחקן מעוף?!?....עף לאן?
- 4.חחחחחחח 31/08/2014 17:39הגב לתגובה זומי סוחר בשכונה שנקראת מעו"ף אצלנו?!...אתם לא שמים לב,ש-6 שנים אין מסחר פה!!!..יא מדינה דבילית!!!.. יום מסחר במניית אפל,בנסד"ק זה שבוע מסחר פה!!!..מדינה של אינפנטילים. איך יכול להיות ש-2 "שחקני מעוף" עלק...מכוונים בורסה שלמה?!?...איך?...רק פה!!!
- סוחר סחור 01/09/2014 10:26הגב לתגובה זוצריך לחזור לEM. עד 2010 ראינו מחזורים עולים. הדעיכה התילה מספר חודשים לאחר המעבר. 2011 עוד היה אקשן מהבלגן באירופה (אך עם מחזורים בתל-אביב יורדים), ו2012-2013 היו זוועה מבחינת מחזורים.
- 3.זה באמת דורש עלימות שם? WTF? מה הוא פרסם מידע מהמוסד? (ל"ת)עופר 31/08/2014 15:54הגב לתגובה זו
- 2.חוצפה לפרסם כתבות מאנשים חסרי שם. (ל"ת)1 31/08/2014 13:18הגב לתגובה זו
- סוחר סחור 31/08/2014 14:02הגב לתגובה זואלו הכותבים בעילום שם יכולים לתת אינפורמציה הרבה יותר מעניינת. גם לא תמיד מותר להם להתבטא on record בשם הארגון בו הם נמצאים.
- 1.קישקשתא. הבנת את זה ברוך? (ל"ת)מני 31/08/2014 12:10הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
