הסיכון המחושב של ענף רשתות המזון: התחרות שבשטח
בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחתם של שחקנים קטנים ובינוניים בענף קמעונאות המזון, והפיכתם לשחקנים מהותיים בתחום - הן ברמה הארצית והן ברמה האזורית. כניסת רשת COST365 לאחרונה, מעלה על פני השטח פעם נוספת את הדיון לגבי גבולות השוק והתמורות האפשריות בו. אין ספק כי כניסתה של שחקנית חדשה תהווה, לפחות למשך תקופת החדירה, מגבירה את התחרות בכל איזור בו ייפתח סניף חדש - אין לשכוח כי התרחבויות מתבצעות כל העת גם בקרב רשתות וותיקות, יותר או פחות.
בפתחה של 2013 מרחפות מספר שאלות מהותיות מעל הענף שייתכן והתשובות להן יסמנו את העתיד לבוא: מהם גבולות הצריכה של הציבור הישראלי? מה יהיו ההשלכות על השחקנים בשוק ומהם השינויים הצפויים בזירת המחיר?
בעת שאנו באים לנתח את רמת הסיכון של קמעונאי המזון, אנו חייבים לקחת בחשבון נקודה אחת, עיקרית ומהותית בהשלכותיה על הצפוי להתרחש בענף - הגידול בשטחי המסחר והיצע נקודות המכירה ביחס לגידול השנתי בצריכת מזון ומשקאות. התחרות הגוברת בענף יוצרת מצב בו שטחי המסחר בענף גדלים בקצב גבוה יחסית לגידול גידול באוכלוסיה בישראל. פרמטר זה יוצר מצב בו חלק מהסניפים שנחשבו בעבר לרווחיים מאוד, הופכים לסניפים מפסידים ובכך הופכים לנטל על הרשתות.
חשוב לציין, כי התייחסות לנושא היקף הגידול בשטחי המסחר לא תספק אותנו בבואנו לבחון את הסיכון הגלום בפעילות השחקנים בענף קמעונאות המזון. בחינת הגידול בשטחי מסחר בלבד, ביחס לשיעור הגידול בצריכת מזון ומשקאות (או פרמטרים נוספים של צריכה שמשקפים את הגידול בצריכת המוצרים הנמכרים ברשתות) - הינה חלקית ביותר.
שקלול הבחינה המדוברת, ביחד עם בחינת מיקומי הסניפים של הרשתות - קיימים מול חדשים וכן פרמטרים פנימיים נוספים המצויים בידי ספקי המזון בלבד, הם אלו שיוכלו לסייע למקבלי ההחלטות ו/או מנהלי האשראי בקרב הספקים להחליט היכן עולה הסיכון.
הגורם שיידע לחבר את הפרמטרים הנכונים, בצירוף אינדיקציות נוספות הנמצאות בידי ספקי המזון - הוא אשר יוכל לנהל את הסיכונים שלו בצורה הטובה ביותר ולבצע תהליך של הקטנת חשיפה בהדרגתיות ובמידתיות הראויה עד להתממשות אירוע סיכון של חדלות פירעון של אחת מהרשתות.
כמו כן, חשוב להדגיש כי רמת הסיכון של קמעונאי המזון הגדולים הינה נמוכה יחסית באופן כללי (בהתעלם מקשיים נקודתיים של רשת כזו או אחרת).
רמת הסיכון הנמוכה נובעת ממספר פרמטרים, כאשר העיקריים בהם הינם: הרווחיות הסבירה בענף, תנאי האשראי המובנים בענף, העובדה כי מדובר על ענף אשר כולל בתוכו בעיקר מכירות של מוצרים בסיסיים הנצרכים בכל בית וכן 'מודרניזציה' מובילה מעבר של רכישות לשוק "מודרני" אשר המאופיין בחנויות גדולות ומסודרות, לעומת רכישה בשוק "המסורתי" - שווקים ומרכולים קטנים.
נראה כי המשך תהליך ההתרחבות של קמעונאי המזון ופתיחת נקודת מכירה חדשות היוצרות ויתור מתחמי תחרות לוהטים רק יגבירו את התחרות. תכניות ההתפתחות של הרשתות ידועות ברובן ונקודת האיזון בין התפתחות שטחי המסחר לצריכת המזון והמשקאות שברירית. הרשתות ייאלצו להעמיק את התחרות ולשחוק בטווח הארוך את רווחיותן.
גם הפוגות בתחרות לא יעזרו, מאחר וההיקף של מתחמי התחרות הלוהטים יותיר בכל רגע נתון לא מעט רשתות ששוחקות את הרווחיות - אם לא באזור אחד, אזי באזור אחר. אין ספק כי הגידול במספר הרשתות בשילוב השלכות תכניות ההתרחבות שלהן - מגבירים את התחרות בענף קמעונאות המזון. התמונה המצטיירת הינה שכולם 'במשחק' - אף רשת לא נותרת אדישה ולא רוצה להצטמצם, אלא אם כן מצבה הפיננסי מחייב זאת.
נראה כי רק תהליך קונסולידציה בין מס' גופים מהדרג השני והשלישי, כפי שאמור להתקיים עם רכישת רשת כמעט חינם ע"י יינות ביתן, עשויה למתן את המצב. ענף קמעונאות המזון מצוי בדרכו לחצות את הגבולות ועל ספקי המזון והמלווים הפיננסיים לבחון היטב מי הגורם אשר יידחק מעבר לגבולות הצריכה של הצרכן הישראלי. התהליך לא קצר, אולם הגלגלים כבר החלו לנוע.
- 5.דגני מ 03/02/2013 08:42הגב לתגובה זונושא מורכב ומעניין מאוד. מחדד את הצורך בבדיקה לעומק של הרשתות הנוגעות בדבר כדי להמנע מהסתבכויות בעתיד.
- 4.אסף 02/02/2013 23:15הגב לתגובה זוההכרה בסיכונים היא זו המאפשרת המתמודדות. תודה.
- צודק בהחלט (ל"ת)דני 03/02/2013 19:42הגב לתגובה זו
- 3.נהנתי לקרוא. נושא מעניין (ל"ת)קרן 02/02/2013 15:45הגב לתגובה זו
- 2.נושא מעניין. לא הייתי ער לתחום (ל"ת)דני 02/02/2013 15:35הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מאוד (ל"ת)נתנאל 29/01/2013 20:11הגב לתגובה זו
- שמוליק 04/02/2013 20:34הגב לתגובה זוהמשחק העדין בין הרצון למכור לבין החשש מנפילה הוא מגרש המשחקים המעניין של התחום הזה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
