הרבעון הראשון לשנת 2012 בשוק ההנפקות - מה נשתנה?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות ברבעון הראשון של 2012 ומשווה את הנתונים לאלו של הרבעון הראשון של 2011
סיון ליימן |

המגמה החיובית ששלטה בשוקי המניות ואג"ח בארץ ובעולם ברבעון הראשון של שנת 2012 לא פסחה על שוק הנפקות אג"ח הקונצרניות. להלן נתונים עיקריים בשוק ההנפקות ברבעונים הראשונים של 2011 ו-2012 (*במיליארדי שקלים):

בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2012 גייס הסקטור העסקי סכום כולל של 8.86 מיליארד שקל לעומת גיוס כולל של 7.86 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הדבר מעיד על התאוששות בשוק ההנפקות ומהווה עלייה של 12.7% בגיוסים ברבעון הראשון של 2012 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2011.

לעומת נתון חיובי זה, ניתן לראות צניחה במספר החברות המנפיקות בשנת 2012 לעומת שנת 2011. מספר החברות שהנפיקו ברבעון הראשון של 2012 הסתכם ב-17 לעומת 34 ברבעון הראשון של 2011. מדובר בנפילה של 50%.

בבחינת דירוג ההנפקות ניתן להבחין במיעוט ההנפקות של אג"ח לא מדורגות בשנת 2012. כך הונפקו 4 אג"ח לא מדורגות ברבעון הראשון של 2012 לעומת 10 אג"ח לא מדורגות בתקופה המקבילה. בעוד שבמהלך הרבעון הראשון של 2011 גויס סכום של כ-10% באג"ח הלא מדורגות מסה"כ הגיוס הכולל, הרי שבשנת 2012 מדובר על גיוס של 6.1% בלבד.

בין החברות שהנפיקו אג"ח לא מדורגות ניתן למצוא חברה מסקטור הגז (אלון חיפושי נפט), חברה מסקטור התעשייה (טאואר) ושתי חברות מסקטור הנדל"ן (חבס וב.יאיר). ב.יאיר ואלון חיפושי גז גיבו את הסדרות בשעבודים לעומת חבס וטאואר שאג"ח שלהן אינן כוללות שעבודים. חסרונן של אג"ח הלא מדורגות בשוק ההנפקות מעיד על הקושי העצום בו נמצאות חברות קטנות ובינוניות המעוניינות לגייס כסף בשוק האשראי החוץ בנקאי, כמו גם על רצון המשקיעים להשקיע באג"ח בדירוג גבוה.

המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות ברבעון הראשון של 2012 הינם הבנקים (שנדרשו לחזק את ההון העצמי שלהם על פי תקנות באזל) ומגזר הנדל"ן שמהווה 35% מסיכון האשראי הכולל בבנקים הנמנעים בשל כך מהגדלת האשראי למגזר שפונה בשל כך לשוק ההנפקות. מגזר הנדל"ן בלט גם ברבעון הראשון של 2011 לצד מגזר התקשורת.

כמו ברבעון הראשון של 2011, גם בזה של השנה הנוכחית ניתן לראות כי מרבית הגיוסים התבצעו באג"ח צמודות מדד. מגמה זו של גיוס אג"ח צמודות מדד מעט התגברה השנה על רקע העלייה בציפיות האינפלציה של המשקיעים כפי שבאה לידי ביטוי בשוק ההון.

לסיכום, שוק ההנפקות סיכם את הרבעון הראשון של 2012 עם עלייה נאה בגיוס החברות ביחס לרבעון הראשון של שנת 2011. עם זאת, ברבעון הראשון של 2012 חלה ירידה מדאיגה במספר החברות המנפיקות לצד ירידה חדה בהיקף גיוס החוב מצד חברות לא מדורגות. מתחילת השנה קיימת ירידה משמעותית בתשואות בשוק אג"ח הקונצרניות וכך מתחילת חודש אפריל 2012 אנו רואים גידול במספר החברות המנפיקות בדירוגים בינוניים. הדבר בהחלט מעיד על ההתאוששות בשוק ההנפקות לצד ההתאוששות בשוק אג"ח הקונצרניות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.