לא יאמן: בן 90 זכה אמש בלוטו ב-26 מיליון שקלים

בניו של הזוכה: "שלשום בלילה, אבא סיפר לי כי חלם על המספרים שיעלו בגורל ומילא אותם בטופס"
מאיה זיסר | (3)

אתמול בערב (ש') חיכתה הפתעה לתושב תל אביב בשנות ה-90 לחייו, אשר חלם בלילה על המספרים הזוכים ומילא אותם בטופס ששלח אתמול, הוא זכה ב-26 מיליון שקל, במידה והיה ממלא דאבל היה יכול להכפיל את הזכייה.

בנו, שהגיע לפדות את כספי הזכייה עבורו סיפר כי, "שלשום בלילה, אבא סיפר לי כי חלם על המספרים שיעלו בגורל ומילא אותם בטופס. הוא תמיד עוקב אחר תוצאות ההגרלה בטלוויזיה וכך גילה את הזכייה. בהתחלה העיר את אמא שלי מהשינה אך היא לא האמינה לו והמשיכה לישון". לדבריו, " כשהתקשר אלי נבהלתי מאוד ולא הבנתי בכלל מה הוא רוצה. כאשר הגעתי אליהם הביתה, השוותי את המספרים ולא האמנתי למראה עיני"

עוד הוסיף כי "אם יש מישהו שמגיע לו לזכות בלוטו זה אבא שלי שעבד כל חייו קשה מאוד ועשה עסקים עם אנשים שרימו אותו. הוא עלה ארצה בגיל מאוחר, חסר כל, ופרנס בקושי שישה ילדים". לדבריו, אביו נוהג מזה כ-30 שנה למלא פעמיים בשבוע לוטו בסכום סמלי של 11.60 שקל. בשנים האחרונות בגלל שכבר אינו בקו הבריאות, גייס את כל בני המשפחה למען מטרה זו ובכל פעם מבקש ממישהו אחר לשלוח עבורו את הטופס.

הבנים המשיכו וסיפרו, כי "במשך שנים אבא מנהל פנקס בו הוא רושם את המספרים שמילא בלוטו וכן את המספרים הזוכים באותה הגרלה. הבנו שזה תחביב שלו במיוחד בשנים האחרונות מאז אבד לו כושר העבודה וזה לא הפריע לנו אלא להיפך, כל עוד הוא המשיך למלא בסכומים קטנים וזה עשה לו טוב, ראינו בזה דבר חיובי ולא מזיק. אף אחד מאיתנו אף פעם, לא העלה על דעתו שיבוא יום והוא יזכה ועוד בסכום כזה. עכשיו, לעת זקנה, אבא יוכל להרשות לעצמו בית קצת יותר גדול ופחות צפוף מזה שהוא ואמא גרים בו היום".

מפעל הפייס: הבטיחו קיימו

עוד נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' במתכונת חדשה, לפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון.

בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוסי 22/05/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
    זו רמאות, ידעתי שאחרי תקופה ארוכה שאף אחד לא זכה ובגלל שהשבוע הפרס היה אמור להתחלק במקרה ולא ייזכו אז מפעלהפיס יפרסם שמישהו זכה , אני לא מאמינה זה מכווון
  • 1.
    לבריאות לך סבא (ל"ת)
    אבישי הררי 19/05/2013 12:05
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.