לא יאמן: בן 90 זכה אמש בלוטו ב-26 מיליון שקלים
אתמול בערב (ש') חיכתה הפתעה לתושב תל אביב בשנות ה-90 לחייו, אשר חלם בלילה על המספרים הזוכים ומילא אותם בטופס ששלח אתמול, הוא זכה ב-26 מיליון שקל, במידה והיה ממלא דאבל היה יכול להכפיל את הזכייה.
בנו, שהגיע לפדות את כספי הזכייה עבורו סיפר כי, "שלשום בלילה, אבא סיפר לי כי חלם על המספרים שיעלו בגורל ומילא אותם בטופס. הוא תמיד עוקב אחר תוצאות ההגרלה בטלוויזיה וכך גילה את הזכייה. בהתחלה העיר את אמא שלי מהשינה אך היא לא האמינה לו והמשיכה לישון". לדבריו, " כשהתקשר אלי נבהלתי מאוד ולא הבנתי בכלל מה הוא רוצה. כאשר הגעתי אליהם הביתה, השוותי את המספרים ולא האמנתי למראה עיני"
עוד הוסיף כי "אם יש מישהו שמגיע לו לזכות בלוטו זה אבא שלי שעבד כל חייו קשה מאוד ועשה עסקים עם אנשים שרימו אותו. הוא עלה ארצה בגיל מאוחר, חסר כל, ופרנס בקושי שישה ילדים". לדבריו, אביו נוהג מזה כ-30 שנה למלא פעמיים בשבוע לוטו בסכום סמלי של 11.60 שקל. בשנים האחרונות בגלל שכבר אינו בקו הבריאות, גייס את כל בני המשפחה למען מטרה זו ובכל פעם מבקש ממישהו אחר לשלוח עבורו את הטופס.
הבנים המשיכו וסיפרו, כי "במשך שנים אבא מנהל פנקס בו הוא רושם את המספרים שמילא בלוטו וכן את המספרים הזוכים באותה הגרלה. הבנו שזה תחביב שלו במיוחד בשנים האחרונות מאז אבד לו כושר העבודה וזה לא הפריע לנו אלא להיפך, כל עוד הוא המשיך למלא בסכומים קטנים וזה עשה לו טוב, ראינו בזה דבר חיובי ולא מזיק. אף אחד מאיתנו אף פעם, לא העלה על דעתו שיבוא יום והוא יזכה ועוד בסכום כזה. עכשיו, לעת זקנה, אבא יוכל להרשות לעצמו בית קצת יותר גדול ופחות צפוף מזה שהוא ואמא גרים בו היום".
מפעל הפייס: הבטיחו קיימו
עוד נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' במתכונת חדשה, לפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון.
בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן".
- 2.אוסי 22/05/2013 11:01הגב לתגובה זוזו רמאות, ידעתי שאחרי תקופה ארוכה שאף אחד לא זכה ובגלל שהשבוע הפרס היה אמור להתחלק במקרה ולא ייזכו אז מפעלהפיס יפרסם שמישהו זכה , אני לא מאמינה זה מכווון
- 1.לבריאות לך סבא (ל"ת)אבישי הררי 19/05/2013 12:05הגב לתגובה זו

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.