דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

שער הדולר סביב 3.6 שקלים - האם הוא ימשיך לרדת?

רגע לפני המלחמה הדולר נסחר ב-3.859 שקלים, מאז ירד ב-6.7%; למה שער הדולר יורד וגם: כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר
אדיר בן עמי | (6)

נתחיל בעובדות מהעבר - שער הדולר בירידה לעומת השקל כבר שנים רבות, אבל ב-2023, בעת השבר הפנימי-חברתי-פוליטי (שעדיין קיים), שער הדולר עלה. מתחילת 2023 ועד רגע לפני המלחמה שער הדולר עלה קרוב -10% ל-3.859 שקלים לדולר. למעשה, שער הדולר עלה כבר ב-2022 הסוערת, עוד לפני הבחירות וגם לאחריהן. בסוף 2021 שער הדולר היה כ-3.1 שקלים.

שער הדולר ירד ב-6.7% מאז פרוץ המלחמה כאיתות לכלכלה החזקה ולהתפתחויות בצפון. הערכנו, וזו לא חוכמה גדולה במיוחד, ששער הדולר יירד במקביל להסדר מדיני והפסקת אש בלבנון ואכן שער הדולר בירידה. הסברנו איך אפשר להתכונן לירידות - כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר.

שער הדולר עלה במהלך 2023 וגם ב-2022 בגלל חוסר היציבות הפוליטית ובעיקר בשל המשבר הפנימי הגדול. למרות שבבסיס שער הדולר אמור לרדת ולהישחק מול השקל בשל תנועות הון שבשורה התחתונה שלהן יש יותר מכירות דולרים מקניות דולרים, הרי שזה לא מדע מדויק כמובן. שער הדולר מזנק בתקופות של אי ודאות (היה מעל 4 שקלים רגע אחרי פרוץ המלחמה) כי הוא נחשב למטבע בטוח. חוץ מזה כמובן שיש שינויים ברמת המאקרו אצלנו ובעולם שמשפיעים עליו - ריבית, אינפלציה, גירעונות ועוד שמשנים את תנועות ההון.

נראה וכך גם אומרים הכלכלנים ששער הדולר אמור לרדת, אם אכן מתקדמים גם בזירה הדרומית וחוזרים לסוג של שגרה, אחרי שחרור החטופים. אבל האיום הגדול על שער הדולר, או מה שיכול להזניק אותו, הוא התבערה הפנימית שעדיין קיימת ואפילו במקרים מסוימים מתעצמת. המלחמה שאחרי המלחמה יכולה להזניק את שער הדולר. לחלופין, יכול להיות שבאופן מסוים, הציבור "התרגל", הבין את מצבנו, אולי גם מבין או חושב שהעניין הוא לא "אסון גדול" ואז ההשפעה תהיה קטנה. יש עימותים פנימיים במדינות בכל רחבי העולם. השאלה בסוף היא איך הם משפיעים על העם והכלכלה, ועד כמה הם תופסים את כולם. במקרה של חצי עם נגד חצי עם, זה מורכב ומסוכן, אף אחד לא יודע באמת כמה יש באמצע, וכמה יש בצדדים. אבל ברור שיש בעיות עמוקות ושבר פנימי שצריך לפתור אותו. 

שער הדולר יכול לזנק אם השבר הזה יתרחב, אך מנגד, הכלכלנים מצפים לנפילה בשער הדולר. 

דולר רציף

מקביל לירידה בשער הדולר, רמת הביטחון בהשקעה באג"ח ישראלי שבאה ליד ביטוי בביטוח - CDS ירדה מרמת שיא של 200 לאזור ה-100 נקודות וכל זה קורה כשבחודשים האחרונים הבורסה מזנקת וגם אגרות החוב הממשלתיות בעלייה נאה. 

כל זה גם מאותת על הפחתות ריבית מוקדמות יותר ממה שמעריך בנק ישראל שבהערכה האחרונה דיברו שם על סוף ספטמבר כיעד להפחתה ראשונה. צריך מנגד לזכור את הסיכונים הנוספים - הסדר מדיני בלבנון אינו יציב, העימות מול איראן לא נגמר והמלחמה בחמאס נמשכת, למרות דיבורים על התקדמות במתווה החטופים. 

בגולדמן זאקס צופים שהדולר יירד ל-3.3 שקלים לדולר. בגולדמן הורידו את התחזית לדולר אחרי שלפני כחודש סיפקו הערכה של 3.5 שקלים לדולר. בבתי ההשקעות הישראלים מדברים על ירידה נמוכה יותר, אך הם תולים את השער הצפוי בעיקר בהתפתחויות הפוליטיות והחברתיות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הנביא 28/12/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    קשה לדעת, אך דולר לא יכול כל הזמן לרדת. כן, לעתים זה טוב שיעלה - זה איזון נכון ועוזר ללא מעט סקטורים, ביחוד עבור התוצר הלאומי היוצא. זה יותר נכון מאשר הורדות מלאכותיות, שאינן קשורות לכלכלת ישראל.
  • 4.
    עמית ה. 07/12/2024 21:07
    הגב לתגובה זו
    למה להשקיע באפיקי שקל או אג"חים שקריים הדולר ימריא מכמה סיבות חילוף שילטוני,אי יציבות ביטחונית.ו אי וודאות תעסוקתית.
  • 3.
    סמי 06/12/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
    אירו גרעין, מהפכה משפטית, גרעון, לבנון, סוריה,דרוג אשראי, פיצוי ושיקום נפגעים, השקעות שיקום צפון, השקעות בצהל עוד נכונו לנו תהפוכות שער
  • 2.
    שאול 06/12/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    השקל ימריא לשמים . היכונו .
  • דוד 06/12/2024 18:01
    הגב לתגובה זו
    השקל יגיע לירח
  • 1.
    בקיצור אף אחד לא יודע מה יקרה.הכל קשקושים (ל"ת)
    שלמה 06/12/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)

המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל

טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?

עמית בר |
נושאים בכתבה אורקל טיק טוק

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. 

14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.

כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.

ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.

המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.