נאגיב מיקאתי לבנון
צילום: טוויטר

נאג'יב מיקאתי: האיש העשיר בלבנון שמנהיג את "ארץ הארזים"

הונו של מיקאתי מוערך בכ-2.8 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאחד האנשים העשירים ביותר בלבנון. במקום ליהנות מהכסף, מיקאתי חוזר שוב ושוב לתפקיד ראש הממשלה ומנסה לנהל את המדינה הכושלת
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה לבנון

בלבנון השסועה המתמודדת עם מלחמה מול ישראל ומשבר כלכלי חריף, עומד אדם אחד שמגלם בדמותו את כל המורכבות של המציאות הלבנונית. נאג'יב מיקאתי, ראש ממשלת לבנון הנוכחי, משמש לא רק כמנהיג פוליטי בלבנון, אלא גם איש העסקים העשיר ביותר במדינה. הוא איש של ניגודים: מוסלמי סוני בעל קשרים הדוקים עם המערב, פוליטיקאי ותיק שמתמרן בין כוחות מנוגדים, ומיליארדר שמנהיג מדינה על סף קריסה כלכלית. 

נולד ב-24 בנובמבר 1955 בעיר טריפולי שבצפון לבנון, מיקאתי גדל בתקופה של שינויים דרמטיים במזרח התיכון. משפחתו, מוסלמית סונית, העניקה לו בסיס איתן להצלחה עתידית. הוא רכש את השכלתו באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שם סיים תואר שני במנהל עסקים ב-1980. אך מיקאתי לא הסתפק בכך. הוא המשיך ללמוד באוניברסיטת INSEAD היוקרתית בצרפת ובאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, צעדים שהעניקו לו לא רק ידע נרחב, אלא גם קשרים בינלאומיים שישרתו אותו היטב בהמשך דרכו.

הקריירה העסקית של מיקאתי החלה בגיל צעיר יחסית ובמהירות מסחררת. בגיל 27 בלבד, הוא ואחיו טאהא הקימו את חברת התקשורת "אינווסטקום". החברה, שהתמקדה בשווקים מתפתחים במזרח התיכון ואפריקה, הפכה במהרה לסיפור הצלחה מרשים. ב-2006, בעסקה שהדהדה בעולם העסקים הבינלאומי, נמכרה "אינווסטקום" לחברת MTN הדרום אפריקאית תמורת 5.5 מיליארד דולר. עסקה זו לא רק העשירה את מיקאתי באופן משמעותי, אלא גם ביססה את מעמדו כאחד מאנשי העסקים המובילים במזרח התיכון.

 

2.8 מיליארד דולר

כיום, הונו של מיקאתי מוערך בכ-2.8 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאחד האנשים העשירים ביותר בלבנון. אך מיקאתי לא נח על זרי הדפנה. דרך קבוצת M1 Group, שהקים עם אחיו, הוא ממשיך להחזיק במגוון רחב של השקעות. מתקשורת ובנקאות ועד נדל"ן ותעופה, אצבעותיו של מיקאתי נוגעות בכל תחומי הכלכלה. הוא בעלים של חברת תעופה בשווייץ, רשת למוצרי צריכה יוקרתיים, ונכסי נדל"ן ברחבי העולם. עושרו והשפעתו חורגים הרחק מעבר לגבולות לבנון, והוא נחשב לדמות מפתח בכלכלה האזורית.

קשריו הבינלאומיים של מיקאתי, שנרקמו במהלך שנות לימודיו בצרפת ובארצות הברית, ממשיכים לשרת אותו היטב. במיוחד בולטים קשריו עם האליטה הפוליטית והעסקית הצרפתית, קשרים שמעניקים לו השפעה ניכרת בזירה הבינלאומית ואולי נותנים קצת הסבר לחששות הרבים של נשיא צרפת עמנואל מקרון בנוגע למתרחש בלבנון. 

 

לא רק איש עסקים

מיקאתי אינו רק איש עסקים. הוא גם פוליטיקאי ותיק ומנוסה, שנכנס לזירה הפוליטית בסוף שנות ה-90. ב-1998 מונה לשר העבודות הציבוריות, ובשנת 2000 נבחר לפרלמנט הלבנוני. מאז, הוא כיהן כראש ממשלת לבנון שלוש פעמים: ב-2005, 2011, ומ-2021 ועד היום. כל אחת מתקופות כהונתו התאפיינה באתגרים ייחודיים, מהתקופה שלאחר רצח ראש הממשלה רפיק אל-חרירי ב-2005, דרך המתיחות הפוליטית ב-2011, ועד למשבר הכלכלי החריף שפוקד את לבנון כיום, בנוסף למלחמה בין ישראל לחיזבאללה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בתפקידו הנוכחי כראש ממשלה, מיקאתי ניצב בפני אתגר עצום: להוביל את לבנון מתוך המשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיה. המדינה מתמודדת עם אינפלציה גבוהה, קריסת המערכת הבנקאית, ואחוזי עוני גבוהים. מיקאתי נדרש לתמרן בין אינטרסים מנוגדים, לנהל משא ומתן עם גורמים בינלאומיים כמו קרן המטבע העולמית, ולהתמודד עם מערכת פוליטית מסובכת ומפולגת.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של מיקאתי הוא היחסים המורכבים עם חיזבאללה. למרות שככל הידוע אינו משתף פעולה באופן ישיר עם הארגון, המציאות הפוליטית בלבנון מחייבת אותו לתמרן בזהירות. חיזבאללה הוא שחקן מרכזי בפוליטיקה הלבנונית, וממשלתו של מיקאתי תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה עם הארגון. זהו מצב עדין שדורש איזון מתמיד בין הצורך בשמירה על יציבות פנימית לבין הלחץ הבינלאומי להגביל את השפעתו של חיזבאללה.

רק לאחרונה תקף מקיאתי את איראן, לאחר שהאחרונה הציעה לקיים משא ומתן עםצרפת בנוגע להחלטת 1701 של האו"ם. ראש ממשלת המעבר בלבנון אמר כי הוא דוחה את ההתערבות של איראן בענייניה הפנימיים של ארצו. לפי ההחלטה של מועצת הביטחון מ-2006, על חיזבאללה להסיג את כוחותיו עד לנהר הליטאני.

"הופתענו מהדברים של יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, שלפיהם טהרן מוכנה לנהל משא ומתן עם צרפת בעניין יישום החלטת מועצת הביטחון 1701", אמר מיקאתי. "העמדה הזאת מהווה התערבות שערורייתית בענייניה של לבנון וניסיון לבסס אפוטרופסות בלתי מקובלת על לבנון".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 20/10/2024 22:24
    הגב לתגובה זו
    ואתם אמורים לדעת זאת ראש ממשלה בלבנון זה בובה במקרה הטוב אין לו סמכות /יכולת במרבית הנושאים אבל העיקר הצלחתם למלא ידיעה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.