אכזבה לגאוזי: תחל להיסחר היום לפי שווי של 319 מיליון דולר בלבד
החברה הישראלית המספקת פתרונות הצללה לכלי רכב ובניינים, תחל להיסחר היום בנאסד"ק לאחר שגייסה 75 מיליון דולר, באמצעות מכירת מניות במחיר של 17 דולר (הרף התחתון), נמוך בהרבה מזה שלפיו בוצע סבב הגיוס האחרון שלה - 31 דולר למניה
יצרנית הזכוכית החכמה הישראלית גאוזי (Gauzy), תחל להיסחר היום בנאסד"ק לאחר שהשלימה גיוס של 75 מיליון דולר לפי שווי של 319 מיליון דולר. מדובר באכזבה עבור החברה שכן המחיר של המניה צפוי לעמוד על 17 דולר, הרף התחתון של המחירים אותו הציבה בשבוע שעבר. מדובר גם בסכום נמוך משמעותית ביחס למחיר המניה בסבב הגיוס הקודם שלה - 31 דולר.
מניות החברה צפויות להתחיל להיסחר היום תחת הסימול "GAUZ". מדובר בניסיון השני של החברה להנפיק את מניותיה לאחר שלפני כשנתיים הגישה החברה ל-SEC תשקיף חסוי. על פי הדיווחים, לפני שבחרה להשהות את תוכניות ההנפקה תכננה החברה לגייס סכום של 150 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון שקל. על אף השווי הנמוך, בחברה בחרו לצאת להנפקה בין היתר בשל הצורך המיידי שלה במזומנים. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2024, בקופת החברה מזומנים בהיקף של 2.4 מיליון דולר, כל זאת בזמן שהיא רושמת הפסדים כבדים.
על פי התשקיף, הכנסות החברה בשנת 2023 עמדו על 77.9 מיליון דולר, עליה של כ-59% ביחס לכ-49 מיליון דולר בשנת 2022. עם זאת, בשורה התחתונה ההפסד הנקי של החברה המשי להעמיק ועמד על 79.3 מיליון דולר, לעומת כ-37.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו, נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 אותו סיימה החברה עם הכנסות של 24.7 מיליון דולר (צמיחה של 42%), לצד הפסד מעמיק של 18.5 מיליון דולר.
הזכוכית חכמה - גם המשקיעים?
גאוזי, הוקמה בשנת 2010 על ידי שלושה יזמים אייל פסו (מנכ"ל), אדריאן לופר (סמנכ"ל טכנולוגיות) ודימיטרי דוברנקו (מהנדס ראשי). החברה פיתחה זכוכית חכמה, אשר שולטת באור ובצל באמצעות אמצעים כימיים.בכך מתאימות עצמן הזכוכיות המותקנות בכלי רכב ובניינים לכמות השמש הנתונה. בין לקוחות החברה ניתן למנות יצרניות הרכב הונדה, פורד מרצדס ו-BMW כמו גם יצרנית המטוסים בואינג. להערכת החברה, היא פועלת בשוק של 44 מיליארד דולר ב־2023, אשר צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2028 לכ-124 מיליארד דולר. לפני כשלוש שנים נכנסה החברה גם לתחום ה־ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהגים), וה־APAS (מערכות עזר מתקדמות לנוסעים) בעקבות רכישת חברת ויז'ן סיסטמס.
מנכ"ל החברה מסביר על הטכנולוגיה. קרדיט רשות החדשנות
התשקיף של החברה גם חושף את המשקיעות המרכזיות בחברה עד כה. המשקיעה הגדולה ביותר היא קרן אייבקס האמריקאית, המשקיעה בסטארט-אפים ישראלים, אשר מחזיקה בכ-23.7% מהחברה (18.8% במידה וההנפקה תצא לדרך). אחריה ניתן למצוא את קרנות ההון סיכון הישראליות אינפיניטי (9.3% מהחברה לפני הדילול הצפוי בהנפקה), Olive Tree (9.1%) ו-Blue-Red (6.3%). משקיעה נוספת בחברה היא אייברי דניסון (Avery Dennison) האמריקאית, שהשקיעה בגאוזי באמצעות הפעילות בארץ, מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, אותו רכשה לפני כ-8 שנים. מייסדי החברה אייל פסו ואדריאן לופר מחזיקים גם הם בנתח משמעותי של 5.8% ו-2.3% מהחברה (בהתאמה).
- 1.אם היית כותב קישור למנייה היתה מקבל לייק -אז לך תלמד (ל"ת)HAKY1 16/07/2024 12:05הגב לתגובה זו
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
