אסף פלדמן ועידו גל ריסקיפייד
צילום: עדי אורני
דוחות

ריסקיפייד הכתה את התחזיות והציגה תחזית אופטימית; המניה עולה

החברה, שהודיעה בחודש שעבר על פיטורי עובדים, עמדה בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 84 מיליון דולר ותחזית להכנסות של כ-330 מיליון דולר בשנה הנוכחית, לעומת 297 מיליון השנה
איציק יצחקי | (1)

חברת הפינטק הישראלית ריסקיפייד החליטה לפטר בחודש שעבר כ-40 עובדים. החברה, 

שמפתחת מערכת למניעת הונאות במסחר מקוון והונפקה לפני כשלוש שנים בוול סטריט, הסבירה כי הסביבת המאתגרת הובילה להחלטה.

אתמול פרסמה החברה את הדוחות שלה לרבעון האחרון של השנה ול-2023 כולה ונראה כי מדובר בתוצאות טובות ובתחזית טובה להמשך. הרווח למניה היה גבוה מהתחזיות וההכנסות עקפו את הצפי. לפי הדוחות, הרווח למניה עומד על 7 סנט לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 84.06 מיליון דולר, לעומת צפי של 84.04 מיליון דולר. ברבעון המקביל אשתקד הכניסה החברה כ-79 מיליון דולר.

ומה עם התחזית? בחברה מצפים להכנסות שנעות בין 323 ל-335 מיליון דולר בשנת 2024 (ההכנסות השנה עמדו על כ-297 מיליון דולר, לעומת 261 ב-2022), ל-EBITDA מתואם חיובי - בין 10 מיליון דולר ל-17 מיליון דולר.

מניית ריסקיפייד עלתה מתחילת השנה ב-7.2%, כשאת רוב העלייה רשמה השבוע. מחיר המניה עומד על 5.02 דולר, נמוך בכ-19% משיאו במהלך השנה האחרונה, אז הוא עמד על 6.2 דולר (בחודש מרץ). המניה עלתה אתמול ב-9.9% ובמסחר המאוחר הוסיפה עוד 1.6%.

המסייד עידו גל אמר: "הרבעון הרביעי מהווה אבן דרך משמעותית כאשר השגנו את תוצאת ה-EBITDA המתואמת החזקה ביותר בהיסטוריה שלנו. זו עדות לחוזק המודל העסקי שלנו וליכולת שלנו לבצע את היוזמות האסטרטגיות שלנו. אני רוצה להודות לצוות החברה כולו, שעבודתו הקשה ומסירותו סייעו במימוש המטרות. אנו נרגשים מההזדמנויות העומדות לפנינו ונשארים מחויבים לספק ערך לסוחרים ולבעלי המניות שלנו תוך הישארות בחזית החדשנות בתעשייה".

בחברה ציינו כי חלק מההצלחה היא הרחבת מעגל הלקוחות השנה. במהלך הרבעון הרביעי החברה הצטרפה לחברת העברת כספים גלובלית עם פעילות ב-50 מדינות. "הרבעון הרביעי שלנו היה הרבעון החזק ביותר אי פעם עבור מוצר Policy Protect שלנו, שכן למעלה מ-50% מעסקאות Policy Protect שזכינו בהן במהלך השנה עלו לאוויר במהלך הרבעון, מה שמשקף מומנטום גובר וקבלת סוחרים של מוצרים אלה במשך השנה", הוסיפו בחברה.

"יצרנו גם מודל תזרים מזומנים חזק: המשכנו לשמור על מודל תזרים מזומנים בריא ויצרנו תזרים מזומנים חופשי חיובי של 5.9 מיליון דולר לשנת 2023. אנו מאמינים שנמשיך לייצר תזרים מזומנים חזק בשנת 2024. סיימנו את השנה עם 474.8 מיליון דולר של מזומנים, פיקדונות והשקעות במאזן, ללא חובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 06/03/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    עבדו על כולנו! - ככה זה בישראל
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם Flying Tiger ב-1963. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.