chatgpt
צילום: טוויטר

המשקיעים ב-OpenAI שוקלים לתבוע את דירקטוריון החברה

יותר מ-700 מעובדי החברה איימו להתפטר אם החברה לא תפעל להחליף את הדירקטוריון
אדיר בן עמי |

לאחר הדחתו של המנכ"ל - סם אלטמן - שגרמה לפוטנציאל גדול לעזיבת עובדים, מספר משקיעים ב-OpenAI בוחנים כעת צעדים משפטיים נגד דירקטוריון החברה. לפי הדיווחים, המשקיעים שכרו יועצים משפטיים על מנת לבחון את האפשרויות. 

החשש העיקרי עבור המשקיעים הוא מהפסד של מאות מיליוני הדולרים שהושקעו ב-OpenAI כתוצאה מהקריסה האפשרית של סטארט-אפ הבינה המלאכותית המוביל. ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט מחזיקה ב-49% מהחברה הפועלת למטרות רווח. משקיעים ועובדים שולטים ב-49% הנותרים וכ-2% הם בשליטה של חברת האם של OpenAI המוגדרת כמלכ"ר. 

יותר מ-700 מעובדי החברה איימו להתפטר אם החברה לא תפעל להחליף את הדירקטוריון. לרוב משקיעי הון סיכון בדרך כלל מחזיקים במושבי דירקטוריון או בכוח ההצבעה בחברות אליהן הם חשופים, אך OpenAI נשלטת על ידי חברת האם שלה OpenAI Nonprofit, שמטרתה, לפי אתר החברה היא להועיל ל-"אנושות, לא למשקיעי OpenAI". כתוצאה מכך, לעובדים יש יותר מינוף בלחץ על הדירקטוריון מאשר לבעלי ההון סיכון שסייעו במימון החברה. 

זה פיצ'ר, לא באג במבנה של OpenAI, שהחלה את דרכה כעמותה אך ב-2019 הוסיפה חברה למטרות רווח על מנת לגייס הון. שמירה על השליטה מאפשרת לעמותה לשמור על "משימת הליבה, הממשל והפיקוח", כך לפחות לפי אתר החברה. לדירקטוריונים של חברות ללא מטרות רווח יש חובות משפטיות כלפי הארגונים עליהם הם מפקחים. החובות הללו, כמו החובה לנהוג בזהירות ולהימנע מעסקאות עצמיות משאירות מרחב פעולה רב יותר להנהלה. 

בארגונים הבנויים כמו OpenAI, ניתן לצמצם את החובות הללו עוד יותר. החברה השתמשה בחברה בת המוגדרת כ-LLC (מגן על בעלי החברה מאחריות אישית לחובות או התחייבויות החברה) כזרוע המפעילה של החברה, מה שעלול לבודד עוד יותר את הנהלת OpenAI מהמשקיעים. גם אם המשקיעים יצליחו למצוא דרך לתבוע, סביר שיהיה להם "קייס חלש". לחברות יש מרחב די רחב לקבלת החלטות עסקות, אפילו כאלה שעלולות לפגוע במשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.