בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

ביידן עם צו נשיאותי ראשון לבינה המלאכותית - מה זה אומר עבור ענקיות הטכנולוגיה?

"אלו הפעולות המשמעותיות ביותר שננקטו עד כה על ידי הממשל על מנת לקדם את תחום הבינה המלאכותית", נכתב מהבית הלבן
אדיר בן עמי |

ממשל ביידן מוציא היום את ההוראה הראשונה של ארה"ב בכל הקשור לטכנולוגיית הבינה המלאכותית. הצו הופך פיתוחי בינה מלאכותית של חברות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון להיות תחת פיקוח של מגוון משרדי הממשלה ובכך מרחיק את מגזר ה-AI ממסלול של רגולציה עצמית. 

הצו החדש דורש ממפתחים של מערכות בינה מלאכותית גדולות לשתף תוצאות של בדיקות ומידע קריטי אחר עם ממשל ארה"ב. התקנים שיהיה על המפתחים לעמוד בהם יפותחו על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארה"ב. בנוסף, הממשלה תפתח גם הנחיות לתיוג תוכן שנוצר מבינה מלאכותית ותקים תוכנית אבטחת סייבר המותאמת לבינה מלאכותית. הצו מהווה שינוי מההתחייבויות בהתנדבות שניתנו על ידי חברות רבות ביניהן: אמזון, מיקרוסופט, גוגל ומטא.

"אלו הפעולות המשמעותיות ביותר שננקטו עד כה על ידי הממשל על מנת לקדם את תחום הבינה המלאכותית", נכתב מהבית הלבן. ארה"ב וממשלות לאומיות אחרות מתחרות על מנת להתעדכן בפיתוחים האחרונים של בינה מלאכותית, שהפכה למוקד עצום להשקעות ארגוניות מאז ההצלחה הוויראלית של ChatGPT - הצ'טבוט שפותח על ידי OpenAI בתמיכתה של מיקרוסופט.

חברות הטכנולוגיה הגדולות מתחרות כעת על השקת מודלים של בינה מלאכותית חזקים יותר. גוגל למשל הסכימה לאחרונה להשקיע כ-2 מיליארד דולר בסטארטאפ הבינה המלאכותית Anthropic. ההשקעה מגיעה לאחר שאמזון התחייבה בחודש שעבר להשקיע 4 מיליארד דולר בסטארטאפ, שנבנה על ידי מהנדסי OpenAI לשעבר ב-2021 עם המטרה לפתח מודלים של בינה מלאכותית ג'נרטיבית שיתחרו זה בזה. 

הדרישות החדשות לבדיקות הבטיחות צפויות לחול נכון לכרגע רק על מערכות ה-AI מהדור הבא של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולא על הגרסאות הנוכחיות. כעת נותר להבין באיזו מידה ניתן לאכוף בכלל את הצו ללא סמכויות נוספות שצריכות לעבור את אישור הקונגרס. יחד עם הצו, ממשל ביידן קרא לקונגרס להעביר חקיקה דו מפלגתית בנושא פרטיות מידע הקשורה לבינה מלאכותית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות

ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר

אדיר בן עמי |


שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.


במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.


במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.

בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות,  תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.


תרחיש של חוסר יציבות מתמשך

אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.