דגל ארגנטינה
צילום: גיא עיני

אחרי הבחירות ארגנטינה הורידה את ערך הפסו - האם האג"ח הממשלתי שלה אטרקטיביות?

מועמד הימין הקיצוני שרוצה להפוך את כלכלת המדינה הלטינית לדולרית (והאמת שזה מה שצריך לעשות בכלכלה שכבר פשטה רגל 9-10 פעמים) מפתיע בבחירות ועשוי לפרוץ בבחירות הארציות באוקטובר; ממשלת ארגנטינה נאלצה אתמול - שוב - לבצע פיחות גדול של 18% במטבע
דור עצמון | (4)

אם מישהו חשב שניצחונות הימין באמריקה הלטינית מביאים לצניחה בערך הנכסים כדאי שיחשוב שוב. ממשלת ארגנטינה נאלצה אתמול שוב להפחית את המטבע במדינה, הפסו, ב-18%, בעוד שריבית הבנצ'מרק הועלתה ב-21 נקודות האחוז ל-118%, כך אמר הבנק המרכזי, כשהשווקים הפיננסיים התערערו ביום שלאחר תוצאות הבחירות המקדימות.

צריך לומר, כלכלת ארגנטינה היא כלכלה כושלת. המדינה הגיעה לפשיטת רגל 9 או 10 פעמים והיא שוב מתקרבת לשם. האינפלציה שלה עברה השנה את ה-100%, כלומר - הכסף מתאדה, הוא איבד מערכו רק השנה יותר מ-50%. אז היא חייבת לעבור שינוי אמיתי. המטבע שם נשחק כל הזמן והוא לא שווה הרבה, כולם רוצים להתנהל רק בדולרים, הכסף הוא בעיקר שחור. הסיבה היא שהמדינה 'מחזיקה' את המטבע בכח - וכולם יודעים שהוא לא שווה את מה שכתוב עליו. אז כולם בורחים ממנו והמדינה בבעיה קשה. 

אם זה נשמע לכם מוכר, זה לא בטעות. גם בעשורים הראשונים של ישראל הממשלה 'החזיקה' את המטבע והתוצאה בסופו של דבר היא חוסר אמון במטבע, אובדן של מטבע חוץ יקר ובסופו של דבר - גם ישראל הגיעה לפשיטת רגל בשנות ה-80 (גם בגלל הרצת המניות בידי הבנקים, גם בגלל הוצאות ענק ביטחוניות בעקבות מלחמת יום כיפור, גם בעקבות חרם הנפט הערבי בעקבות הסיוע המערבי לישראל). ישראל נחלצה מזה בסופו של דבר עם תוכנית הייצוב ב-1985. מאז אנחנו לא מכירים אינפלציה ברמות של מאות אחוזים בשנה. גם ארגנטינה צריכה 'תוכנית ייצוב כזו'. השאלה אם היא מסוגלת לכך. ניסיון העבר הראה שלא, אבל העתיד תמיד יכול להפתיע.

חבר הקונגרס חוויאר מיילי, ליברטריאן ימין קיצוני שרוצה לפסול את הבנק המרכזי ולהפוך את הכלכלה לדולרית, זעזע את הבחירות לנשיאות ביום ראשון, וזכה ב-30% מהקולות, לאחר ספירה של יותר מ-97% מהקלפיות. מדובר בטלטלה לקראת הבחירות הארציות שתיערכנה באוקטובר. השווקים הימרו על ביצועים חזקים של מועמדים מתונים יותר. כמה משקיעים ציינו כי ללא קשר לזוכה האולטימטיבי, נראה כי מאזן הכוחות יעבור ימינה. "אנו חושבים שהאג"ח של ארגנטינה מציגות פרופיל סיכון-תגמול אטרקטיבי, בהתחשב בהערכות השווי החלשות שלהן, המתאם החיובי למחירי הסחורות והשינוי הפוטנציאלי במשטר הפוליטי", אמר אלחו צ'רוונקו, CIO עבור שווקים מתעוררים באמריקה ב-UBS Global Wealth Management.

שער המט"ח הרשמי יקבע על 350 פסו לדולר עד לבחירות באוקטובר, אמר הבנק המרכזי. הפסו הלא-רשמי המקביל ירד קרוב ל-10% לשפל שיא של 675 לדולר לפני שננעל על 665 דולר. "המהלך לפיחות המטבע יעזור לקרב אותו לשווי ההוגן", אמר וויליאם ג'קסון, כלכלן ראשי לשווקים מתעוררים בקפיטל אקונומיקס. "אבל העובדה שהפסו יישמר יציב עד הבחירות, במקום שיאפשר לו לרדת בהדרגה (כפי שהייתה המדיניות עד כה) רק תגרום לכך שהמטבע יחזור להיות מוערך יתר על המידה בחודשים הקרובים".

איגרות החוב הבינלאומיות הדולריות ירדו, אך ספגו הפסדים במסחר אמש. משקיעים זרים מכרו מניות ארגנטינאיות, מה שדחף את Global X MSCI Argentina ETF (ARGT.P) לרדת ב-2.9% במסחר בארה"ב. מדד S&P Merval המקומי (MERV) ירד ב-3.5% במהלך המסחר אך נסגר בעלייה של 3.3%. אג"ח 2041 ירדה ב-3 נקודות ל-30.375 סנט על הדולר, ו-2038 ירדה ב-3.25 נקודות ב-33.875 סנט על הדולר.

בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן המליץ לשמור על דירוג "משקל שוק" לאיגרות החוב הממשלתיות של ארגנטינה מכיוון שהנוף הפיננסי "עומד להידרדר עוד יותר". גולדמן זאקס אמר כי מדיניות שער החליפין "הננקטת בעתיד חשובה אף יותר מההחלטה שהתקבלה היום לפיחות".

קיראו עוד ב"גלובל"

כרוניקה של משברים

השווקים של ארגנטינה תנודתיים זה מכבר כשהמדינה סבלה שנים של משבר כלכלי. האינפלציה עומדת על למעלה מ-100% ו-4 מתוך 10 ארגנטינאים חיים בעוני. לאחר תוצאה דומה של הפתעה מוחלטת בחירות מקדימות ב-2019, האג"ח והמטבע התרסקו ונשארו בטריטוריה של מצוקה. הממשלה לא הצליחה לשחרר את בקרת ההון ששימשה לתמיכה בפסו, כאשר הכלכלה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית מתמודדת עם אינפלציה בשמיים וירידה ברזרבות הבנק המרכזי. הרזרבות ברוטו עומדות על 23.8 מיליארד דולר, אך אנליסטים פרטיים אומרים שהעתודות נטו, בניכיון התחייבויות, נמצאות במינוס של למעלה מ-8 מיליארד דולר.

הניצחון של מיילי ביום ראשון מוסיף עוד גורם לא ידוע שעלול לפגוע באמון השוק, אם כי הוא יתמודד באוקטובר עם קרב קשה וסביר להניח שגם בחודש נובמבר. מיילי יתחרה באוקטובר במרוץ משולש מול שרת הביטחון לשעבר פטרישיה בולריך, שזכתה במועמדות השמרנית יחד לשינוי, ומועמד הקואליציה הפרוניסטית ושר הכלכלה סרג'יו מאסה. מועמד צריך 45% מהקולות ב-22 באוקטובר כדי לזכות באופן מוחלט או 40% ולהוביל בפער של 10 נקודות על המקום השני. אם לא יהיה מנצח מוחלט, כפי שכנראה יקרה, הצבעה ראש בראש בין שני המועמדים המובילים תתקיים בנובמבר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע פרטי 15/08/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
    ובכל מקרה, למה שאני אקנה אג"ח של מדינה שיש סיכוי סביר בהחלט שתוך שנתיים מודיעה על פשיטת רגל ומחיקת חובות, ובניגוד לאג"ח קונצרני, אתה לא יכול לפרק את המדינה ולמכור את הנכסים שלה כדי לקבל חזרה חלק.
  • אל תדאג 15/08/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
    אני אפילו לא בטוח שתצליח גם אם תנסה.
  • 1.
    מאיר 15/08/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    וכן- גם החום הבלתי נסבל פה !!! והכל בגלל שהדיקטטור רוצה לברוח מהכלא!!!
  • יריב 15/08/2023 19:25
    הגב לתגובה זו
    ואפילו לא אכפת לו. גם לא מחורבן ביטחוני. הוא אוסר על מערכת הביטחון לספר לעם את האמת על הנזק שמתחולל.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים 

ענת גלעד |


מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.