למה GE עשויה להמשיך לספק תשואה עודפת בשנים הבאות, מה הסיכון ב-AT&T ומה העתיד של GM?
אם איזשהו אנליסט, במהלך המאה ה-20, היה כותב ש-GE, שנוסדה ב-1892, GM, שנוסדה ב-1908 ו-AT&T, שנוסדה ב-1881, לא יכללו במדד הדאו ג'ונס במאה ה-21 ויעברו משבר הישרדות במהלך חילופי המאות, לבטח היה מפוטר מתפקידו. תחזיות כאלו לא עלו על הדעת. שלושת ענקיות התעשייה הללו, שהובילו בבטחה כל אוליגופול בתחומי עיסוקן, שהובילו את המאה ה-20 כ"חביבות המשקיעים", כמניות הכי מוחזקות בארה"ב ולאורך הכי הרבה שנים, התחילו לאבד את מעמדן לקראת סוף המאה הקודמת ובעיקר בשל "שיכרון הכוח" שגרם להנהלות להתעלם מהעולם התעשייתי-חברתי החדש שהחלה לייצר מהפכת הטכנולוגיה בתעשיות השונות ובמנהגי הצריכה.
בשנים בהן התרוצצנו ברחבי דרום-מזרח ארה"ב, גילינו שאין כמעט משקיע אחד שתיק ההשקעות שלו לא כלל את השלישייה הזו וברוב המקרים ירש מניות אלו מאביו ומסבו, "שלושת אלו", אמר לנו מנהל השקעות מקומי, "נמצאות בכל תיק שאני מנהל, לצד אגרות חוב ממשלתיות, כל היתר זה ספקולציות שמתואמות לאופי המשקיע". לקראת סוף המאה התחילה מהפכת הטכנולוגיה לשנות סדרי עולם כלכליים וחברתיים ולשלישייה הזו לקח זמן להפנים זאת, מה שהוביל את כל השלוש לבצע מספר סיבובים של רה-ארגון מאז שנות ה-80. לבצע רה-ארגון בחברות ענק גלובליות זה תהליך ארוך מאוד, מסובך מאוד ויקר מאוד. נספר על מה שעבר על החברות מאז שנות ה-80 ונסיים בסקירת מצבה הנוכחי של AT&T שמנייתה התדרדרה לרמות המחיר של שנות ה-90 ומתרבות החששות שמאמא בל זקוקה לעוד ניתוח קוסמטי.
ג'נרל מוטורס (סימול:GM):
בגדול אפשר לומר ש-GM נפלה, ב-2008, בשל ניהול פיננסי כושל בתקופה אתגרית אבל התהליך לקראת האירוע התחיל בתחילת שנות ה-80 שמאז החברה, בשל המבנה הבירוקרטי שלה, הייתה איטית מלהסתגל לשינויים בטעם הצרכנים והוציאה מכוניות שהצרכנים לא אהבו וכדי לממן עיסוקיה מכרה את חטיבת המימון הרווחית שלה, ה-CMAC (טעות שעליה במדויק חזרה GE בתחילת המאה הנוכחית).
GM הפסיקה למעשה להרוויח ב-2005 וברבעון הראשון של 2009 הגיעו ההפסדים ללמעלה מ-90 מיליארד דולר. מה שקרה בפועל במשבר 2008 היה שכאשר המכירות, ב-2008, צנחו היו לחברה עלויות קבועות ענקיות במיוחד בשל הוצאות פנסיה וביטוח רפואי נדיב לעובדים מה שהוביל לספירלה מהירה של הפסדים גדלים.
- הקאמבק המרשים של הכחולה הגדולה
- למה טראמפ יצליח לממש את תוכניתו ואיזו מניה יכולה לעוף לחלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלא תטעו, GM, כמו GE או T&AT, הבינה במדויק את מה שעושה מהפכת הטכנולוגיה והיו לה את כל הכלים הדרושים להתמודדות בשינויים. GM הוציאה לשוק, כבר ב-1996 את המכונית החשמלית הראשונה, ה-EV1 ואפילו מכרה 1117 מכוניות אבל ההנהלה החליטה שזה לא כדאי וסגרה (כמו נוקיה שהוציאה טלפון חכם לפני אפל והוחלט בפינלנד שזה לא ילך). תקראו, מעניין מאוד, מי חלם שכ-20 שנים מאוחר יותר TSLA תהיה שווה יותר מ-GM ופורד יחדיו,
משבר 2008 כאמור "שבר" את החברה. ברבעון האחרון של 2008 קבלה החברה מקרן ההצלה הממשלתית כ-12 מיליארד מענק ובתחילת 2009 הגישה בקשה לעוד 19.6 מיליארד. אבל במרץ 2009, העביר הנשיא אובמה, כשהוא מנצל את המשבר הקשה, תוכנית להצלת GM, שבימים כתיקונם איש בארה"ב, שכלכלתה מבוססת הקפיטליזם והשוק החופשי לא היה מעלה על דעתו אפילו להציע.
הנשיא הורה למנכ"ל GM, Rick Wagoner, להתפטר, דחה את הסיוע הנוסף, בסך 19.6 מיליארד, שביקשה GM והגיש תכנית לפיה תבקש GM ארגון מחדש (פשיטת רגל) בתמיכת הממשלה. בקיץ 2009 הוקמה חברה חדשה בשם "GM החדשה" שרכשה, במימון ממשלתי, את כול נכסי GM "הישנה" ואת הסימן המסחרי "GM" כאשר כול התחייבויות העבר נשארו ב-GM הישנה ששמה שונה ל MLC- Motors Liquidation Company, בבעלות הממשלה.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מניות GM הישנה נמחקו ואילו GM החדשה עברה גם היא לשליטת הממשלה. הפעולה הכי חשובה שעשה הנשיא אובמה הייתה לשכנע את מנכ"ל T&AT הפורש, Edward Whitacre, לקחת לידיו את הובלת GM החדשה.
במהלך 2008-9-10 השקיע הממשל 66.7 מיליארד ב-GM. החברה הונפקה מחדש ב-2010 ולאורך 2013-15 מכרה הממשלה את מניותיה לציבור בסך של 58.6 מיליארד. בחמש השנים שעברו עד לסיום המכירות של המניות גבתה הממשלה 34.9 מיליארד במיסים מהחברה וקבלה דיווידנד שנתי כך שבשורה התחתונה הרוויחה הממשלה מהעסקה 26.8 מיליארד לפני דיווידנד וגם שמרה על מקומות העבודה של 1.2 מיליון עובדים. "Whitacre סיפק את הסחורה" צהלו המשקיעים והעובדה שמיליוני בעלי מניות של GM המקורית אבדו הכל, נשכחה.
Whitacre פרש לאחר ההנפקה של 2010, "החברה חזרה לעצמה", אמר לנשיא, "ואני עייף" ועבר לנהל את ארגון הצופים של ארה"ב. על זה אומרים, "Only in America".
ספור הרה ארגון של GE:
נפילתה של חברת GE, חברת הדאו הראשונה וללא ספק החברה והמניה הנערצות ביותר בוול סטריט עד סוף המאה ה-20 (ביולי 2000 הגיעה המניה לשיא כול הזמנים, 360 דולר בתאום להיום), התחילה בקיץ 2001 וקשורה בקשר הדוק לחילופי המנכ"ל דאז, ג'ק וולש שהוביל את החברה 20 שנה, מ-1981 ל-2001. וולש הפך את החברה לקונגלומרט הגדול בעולם שניזון בעיקר מתעשיות הכוח, הציוד הרפואי, המדיה, הביטחון, הציוד החשמלי, מוצרי צריכה והפיננסים, אבל התחום הפיננסי היווה את עיקר ההכנסה - GE Capital היתה הרווחית ביותר.
וולש בחר 4 סגנים כיורשיו ולבסוף מינה את מנהל חטיבת הבריאות-רפואה, Jeffrey Immelt, כיורש. 16 שנים היה אימלט המנכ"ל והביא את החברה המפוארת לסף פשיטת הרגל פעמיים, ב-2008 הציל וורן באפט את GE וב-2019 שאז, סוף-סוף הבינה מועצת המנהלים שעל מנת להציל את החברה צריך להביא מנכ"ל מבחוץ, דבר שמעולם לא קרה והביאו את Lawrence Culp, האיש ששיקם בצורה מופלאה את Danaher (סימול:DHR), החברה החברה שהפכה מתחרה ל-GE.
המעניין הוא ש-Immelt, מהרגע שנכנס למנכ"לות הבין מצוין לאן מובילה מהפכת הטכנולוגיה והחליט להתאים את ענקית התעשייה לשינויים הטכנולוגים עם דגש על ציוד רפואי, אנרגיה חילופית, תוכנה תעשייתית וכו וכדי לממן את המעבר הגדול החליט למכור את GE Capital. איך אומרים? "הכול היה נכון מלבד העיתוי".
GE יצאה ממשברי 2000-2003 ו-2008-9 מוכה קשה ודעתי האישית היא שאלמלא ההחלטה להביא את Culp ולמנות שוב מישהו שגדל בחברה, GE לא הייתה מצליחה לחזור. Culp החזיר את GE ועל כך כתבנו לא מעט בעבר. אני למדתי בזמנו את התנהלות Danaher תחת פיקודו של Culp בין 2001 ל-2014 (המניה עלתה פי 15) וכשהגיע ל-GE במצבה דאז כתבתי שאם מועצת המנהלים תאפשר לו לפעול הוא יהיה מסוגל להחזיר החברה לגדולתה. ב 2021 כתבנו ש GE תהיה אחת המניות המובילות בעשור הנוכחי ואני מאמין בכך גם היום.
AT&T: האם יהיה קאמבק?
מניית T ירדה לאחרונה לרמת המחיר של תחילת שנות ה-90, הסיבות להתדרדרות הזו העלו החששות בוול סטריט כי התופעה מזכירה את החששות שהתפתחו אז והיינו שם, בתקופתו של המנכ"ל Michael Armstrong שהוביל בין 1997 ל-2002. אבל לפני שנחזור לתקופת Armstrong צריך להבין את הרקע.
AT&T, שבתחילת שנות ה-80 הגיעה למעמד מונופול כמעט בארה"ב, פורקה בשנת 1982 ל-9 חברות (8 "בנות" אזוריות ו"מאמא בל", AT&T המקורית שנשארה עם התקשורת הבינלאומית). הפירוק, שתחילה נראה מוצלח (בטח לבעלי מניות AT&T שקבלו 8 מניות חדשות בחינם שלאחר שנה החבילה כולה הייתה שווה פי 10) התברר בדיעבד כבעייתי בשל השינויים הטכנולוגיים (האלחוט והכבלים בעיקר) שפתחו את שוק התקשורת לתחרות עזה שהובילה את חברות התקשורת לסדרת רכישות ומיזוגים. בסיומם של תהליכי המיזוגים, ב-2005 רכשה אחת מחברות הבת, Southwestern Bell Company (אז בסימול:SBC), בהובלת אחד המנהלים הדגולים של ארה"ב, Edward Whitacre, את AT&T, שלא הצליחה להמריא מאז הפירוק, ב-16 מיליארד דולרים (כמעט הכול בעבור המותג) וזאת לאחר שרכש את רוב הבנות האחרות.
שמה של SBC שונה ל-AT&T. שאר הבנות נבלעו לתוך שתי חברות חדשות שנוצרו בעקבות ההתפתחויות באלחוט ובכבלים, ורייזון (סימול:VZ) וספרינט (היום חלק מסופטבנק היפנית). הסיבה להתדרדרותה של AT&T המקורית קשורה הייתה דווקא בניסיון לשקם את החברה. ב-1997 הביאו לחברה מנכ"ל חדש, Michael Armstrong. האיש הובא לחברה לאחר שתי הצלחות ענק בשיקומן של שתי חברות ענק, Hughes Electronics ו-Comcast. Armstrong חזה במדויק להיכן מובילה מהפכת הטכנולוגיה את תעשיית התקשורת והחליט שהחברה תשנה מסלול ותכנס בעוצמה, באמצעות רכישות (שמומנו בהלוואות ובהחלפת מניות), לתחומי הכבלים והאלחוט.
וול סטריט אהבה זאת ובתוך שנה וחצי עלתה המניה ב-150%. בקיץ 1999 סיים למעשה Armstrong את תוכנית ההבראה ו"מאמא בל" הקשישה הפכה שוב לחברת התקשורת הגדולה בארה"ב. אלא שבתחילת 2000 התרסקה הבועה, המשק נכנס למיתון ו-T&AT "נתפסה" עם חובות ענק והכנסות בירידה תלולה. Armstrong הועזב ב-2002 וההתדרדרות המשיכה מה שהוביל למצב של 2005 (המניה ירדה ביותר מ-% 70) ואפשר ל- Whitacre לרכוש את החברה ב-16 מיליארד בלבד. SBC הפכה כאמור ל-T&AT. Whitacre פרש ב-2007 ואותו החליף בהצלחה יד ימינו,Randall Stephenson , שהוביל עד קיץ 2020 אז החליף אותו John Stankey שמוביל את החברה.
נראה היה ש AT&T נהנית מההתאוששות הכלכלית שהתחילה ב-2010 ואכן, בין תחילת 2010 לסוף 2019 עלתה המניה ב-60% לערך אלא שמאז אבדה המניה קרוב ל-60% כאשר בשלושת החודשים האחרונים איבדה למעלה מ-30%.
הבעיות הגדולות קשורות באיבוד מינויים, בחוב גבוה מאוד (שעלול להביא לקיצוץ בדיווידנד הגבוה ולאחרונה בשמועות על בעיות זיהום שנגרמות מהכבלים שלה שמצופים בעופרת. לא עזרה העובדה שהאנליסט הבכיר Philip Cusick מג'י פי מורגן הוריד לאחרונה את המלצתו על החברה מ"קניה" ל"החזק" ולמרות שמניותAT&T נסחרות כיום לפי שווי נמוך היסטורית ב-JPMorgan לא מאמינים שיש סיכוי להתאוששות משמעותית וזאת מכיוון שהם רואים תיקונים חוזרים ונשנים כלפי מטה במנועי הצמיחה שלה, חטיבות האלחוט והסיבים. בנוסף, קובעים האנליסטים, יש את סביבת הריבית הגבוהה ולאחרונה החשיפה של הבעיות שמתפתחות סביב הזיהום שמייצרים כבלים מצופים עופרת.
החברה הכחישה השבוע את נושא הזיהום אבל נכון לרגע זה החששות גדולים. האופטימיים תולים תקוותם בכניסת ה- G5 אבל אותי מדאיגות יותר התחרות והחוב. כדאי לעקוב אבל מבחוץ.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
