מתנגדי הרפורמה המשפטית שמציעה הממשלה טוענים כי היא תפריע לתפקוד של השוק החופשי, ולכן תפגע בכלכלה. תומכי הרפורמה טוענים שמטרת הרפורמה היא לחזק את זכות הקניין, והקטנת הכוח של ארגוני העובדים. לדעתם, זה דווקא יחזק את השוק החופשי ויפריח את הכלכלה. אבל דיבורים על זכויות עובדים מיד מזכירות לחלק מהאנשים ששוק החופשי זה בכלל שם אחר ל"קפיטליזם חזירי," ושקפיטליזם חזירי טוב לבעלי ההון, אבל רע לכל השאר.

אז לפני שבכלל מתחילים לדון בשאלה האם משהו טוב או רע לשוק החופשי, כדאי לשאול מהו בכלל השוק החופשי שכולם מדברים עליו. התשובה המעניינת היא שהמושג "שוק חופשי" לא נוצר על ידי כלכלן, אלא על ידי פילוסוף של המוסר. בעצם, אולי זה לא כל-כך מפתיע, כי לפני שאדם סמית' הגדיר את השוק החופשי בספר שלו על עושר העמים, הכלכלה לא הייתה מדע, ולכן לא היו כלכלנים.

אז להפתעתם של אלה שמשוכנעים שהשוק החופשי הוא המקור לכל תאוות הבצע בעולם, מתברר שהשוק החופשי נולד מתוך ניסיון לדמיין את המצב שיביא את הרווחה של כל פרט בחברה למקסימום. אדם סמית' הסתכל על החברה סביבו, וראה משקים שבהם הממשלות מתערבות באופן מסיבי בניהול הכלכלה. בעיקר לא מצאה חן בעיניו הדוגמה של צרפת תחת הניהול של שר האוצר קולבר, שבה ההתנהלות של כל המשקים, כמעט, נוהלה מפריז.

אדם סמית' הבין שכשמשקים מנוהלים על ידי פקידים שנמצאים במרחק של עשרות ומאות קילומטרים מהם, אז הם לא בהכרח מיצרים את המוצר שהכי מתאים להם. הוא גם הבין שבתנאים האלו, יש עובדים רבים שמועסקים בעבודות שהם לא היו בוחרים אם הייתה להם בחירה חופשית.

• להצליח ולפרוח בתקופה המודרנית - למה אנחנו הולכים אל השוק?
• הקורונה מאיצה את מהפכת הרפואה מרחוק - מי המרוויחות הגדולות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז הוא שאל את עצמו מה יכול להיות התחליף לניהול ריכוזי. התשובה שהוא גילה מדהימה בפשטותה: מה שיכול להחליף ניהול ריכוזי היא מערכת המחירים. אם הממשלה לא תתערב במחירים, אז המחיר של כל מוצר יקבע לפי הנכונות של אנשים לשלם עליו, והשכר שכל עובד יקבל יקבע לפי הערך של המוצרים שהוא יכול לייצר. מכיוון שכל עובד מעוניין לקבל את השכר הגבוה ביותר שהוא יכול, העובד יבחר במקצוע שבו הוא יהיה הכי יצרני. זה יהיה טוב לעובד, כי הוא יקבל את השכר הכי גבוה שהוא יכול. זה גם יהיה טוב לחברה, כי בזכות הבחירות הנכונות של העובדים, סך המוצרים שייוצרו במשק יהיה הגדול ביותר האפשרי.

כך שלפי אדם סמית', השוק החופשי הוא פסגת השאיפות של אנשים מוסריים – מקום שבו לכל אחד יש הזדמנות שווה, כל אחד מייצר לפי היכולת שלו, וכל אחד מקבל שכר לפי התרומה שלו לייצור. משום כך, ככל שהשוק יהיה חופשי יותר, כך העולם יהיה מוסרי יותר, במובן שבו כל אדם יקבל שכר שקרוב יותר לפוטנציאל שלו, וייצר את הכמות הגדולה ביותר של המוצר עם השווי הכי גבוה שהוא מסוגל.

לכן, בשוק החופשי התפקיד של הממשלה הוא בעיקר לא להפריע. היא צריכה להתמקד בביצוע פעולות שהשוק החופשי אינו יכול לבצע בצורה יעילה: קביעת כללים, וידוא שכל אדם מקבל סיכוי שווה, ולהבטיח שאנשים יכולים להיות בטוחים בזכות הקניין שלהם. חוץ מזה, שום דבר.

• "זוטרופוליס 2" של דיסני פותח בענק - 556 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון
• בעוד המניה הרגילה מתרסקת: בכירי סטרטג׳י רוכשים מניות בכורה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אין בשום מקום בעולם שוק חופשי באמת. אבל מי שפועל כדי לקרב אותנו לאידיאל של שוק חופשי, צריך לזכור שככל שלממשלה יש יותר סמכויות, כך יש פחות שוק חופשי. הרחבת סמכויות של הממשל לא בהכרח תגרום נזק מיידי, כי העובדה שהממשלה יכולה לעשות משהו, לא בהכרח אומרת שהיא תעשה אותו. תחת שלטון מפא"י, למשל, הפיקוח על הממשלה היה רופף מאוד. למזלנו, האנשים שניהלו את המדינה לא היו מושחתים (למרות שמסביבם הייתה הרבה שחיתות), כך שהמדינה שרדה למרות זאת.

אבל הכלכלנים במאה ה- 20 שתרמו הכי הרבה לפילוסופיה של השוק החופשי, פרידריך האייק ומילטון פרידמן הזהירו שאם לממשלה יהיה כוח, במוקדם או במאוחר היא תשתמש בו. ממשלה חזקה יכולה, למשל, לקבוע שקבוצת אנשים אחת תשלם יותר מיסים, ושהתמורה תשמש עבור קצבאות למימון של קבוצה אחרת. או עבור מתן עדיפות לקבוצה מסוימת בגישה לשירותים כמו חינוך, דיור, או רווחה.

כך שככל שהממשלה חזקה יותר, השוק החופשי חלש יותר. מי שמאמין בשוק החופשי, צריך להבין שככל שהשוק החופשי חלש יותר, כך היכולת של אנשים לממש את הפוטנציאל שלהם קטנה יותר.