סם בנקמן פריד
צילום: טוויטר

בורסת FTX דורשת מפוליטיקאים להחזיר תרומות שקיבלו מבנקמן-פריד

מנכ"ל FTX לשעבר, סם בנקמן-פריד, היה שותף ללובינג קריפטו בוושינגטון הבירה; בורסת מטבעות הקריפטו ממשיכה להתמודד עם מה שהיא מכנה תהליך פשיטת רגל "חסר תקדים"
דור עצמון |

ההנהלה החדשה של בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים פושטת רגל FTX - שקרסה בשנה שעברה על רקע האשמות על הונאה נרחבת - קראה לפוליטיקאים להחזיר תרומות שקיבלו מהחברה או ממייסדה סם בנקמן-פריד.

FTX והחייבים שלה אמרו אתמול שהם שולחים הודעות לפוליטיקאים, קרנות פוליטיות וקבוצות אחרות שקיבלו תשלומים מ-FTX, מנהליה או המנכ"ל לשעבר, בנקמן-פריד, או בהנחייתם. FTX מסרה כי היא מבקשת ממקבלי התרומות להחזיר כספים לחברה עד ה-28 בפברואר, מכיוון שהקבוצה ממשיכה להתמודד עם מה שהיא מכנה תהליך פשיטת רגל "חסר תקדים", הכולל פוטנציאל של עד מיליון נושים.

קריאה רשמית לפוליטיקאים בסוף השבוע להחזיר תרומות מגיעה לאחר בקשה מהחברה בדצמבר שביקשה ממקבלי כספי FTX להחזיר כספים בהתנדבות. "במידה שתשלומים אלו לא יוחזרו מרצון, החייבים של FTX שומרים לעצמם את הזכות להתחיל בפעולות בפני בית המשפט לפשיטת הרגל לדרוש את החזרתם של תשלומים אלו, עם ריבית שתצטבר מהתאריך שבו כל פעולה התחילה", אמרה FTX.

קריסת FTX בנובמבר - על רקע האשמות שלפיהן מיליארדי דולרים מכספי לקוחות אבדו - הכתה בהלם את שוקי הקריפטו, התעשייה, המשקיעים וגם את הפוליטיקאים. האירוע קרה בעיקר הודות לכך שבנקמן-פריד בנה מוניטין של דמות אמינה, פרו-רגולציה, בתעשייה המכונה "המערב הפרוע" של הפיננסים, המחזר אחר השפעה בוושינגטון הבירה, והפיכתו למאפיין של לובי קריפטו בגבעת הקפיטול.

בנקמן-פריד וחברי הצוות שלו הפכו במהירות להיות בין התורמים הפוליטיים הגדולים ביותר בארה"ב, ותרמו יותר מ-70 מיליון דולר למערכות בחירות בשנה וחצי שקדמו לפשיטת הרגל של FTX, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. זה כלל 40 מיליון דולר שבנקמן-פריד נתן באופן אישי לפוליטיקאים ולוועדות פוליטיות - שקשורות בעיקר למפלגה הדמוקרטית - לפי העיתון.

אם לבית המשפט של פשיטת הרגל יש סיבה להאמין שכספים המשמשים את FTX או מנהליה למתן הלוואות של השקעות - שלא לדבר על תרומות - שייכים למעשה ללקוחות, בית המשפט יכול להורות על החזרת הכסף. זהו תחום אפור שסביר שימשיך להאפיל על תעשיית הקריפטו שנכוותה, מכיוון ש-FTX והחברות הקשורות לה, כולל חברת המסחר Alameda Research, מילאו תפקיד מכריע במרחב הנכסים הדיגיטליים המחוברים זה לזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס

למרות המשך הצמיחה הכלכלית, ארגונים בוחרים לשמור על מצבת עובדים רזה, להקפיא גיוסים ולהישען על טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקום על הרחבת כוח האדם

אדיר בן עמי |

שוק העבודה האמריקאי נכנס לשנת 2026 כשהגישה הדומיננטית בקרב החברות היא להימנע מגיוסים מיותרים. לאחר תקופה ארוכה של אי־ודאות, חברות רבות מעדיפות לשמור על מבנה ארגוני רזה, להאט החלטות כוח אדם ולהתבסס יותר על טכנולוגיה ואוטומציה במקום על עובדים חדשים.

לפי תחזיות של אתר הדרושים Indeed, קצב הגיוס בשנה הקרובה צפוי להיות נמוך במיוחד, עם צמיחה שולית בלבד במספר המשרות. ההערכה היא שחברות רבות אינן רואות צורך להרחיב את כוח האדם גם אם הפעילות העסקית תימשך. כבר כעת ניתן לראות הצהרות פומביות שממחישות את המגמה. שופיפיי, אחת מחברות האי־קומרס הבולטות, הודיעה כי בכוונתה לשמור על מצבת עובדים יציבה גם בשנה הקרובה, לאחר יותר משנתיים ללא גידול בכוח האדם. גם Chime, חברת פינטק הצומחת במהירות, אותתה כי אינה מתכננת הרחבות משמעותיות.

עמדה דומה עלתה בכנס של מנכ"לים שנערך בניו יורק ביוזמת בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ייל. בסקר שנערך בקרב המשתתפים, 66% מהמנהלים השיבו כי הם מתכננים להקפיא גיוסים או אף לצמצם את מספר העובדים, בעוד שרק כשליש ציינו כי בכוונתם לגייס עובדים חדשים.


״נחכה ונראה״


מנהלים בענף ההשמה מתארים אווירה של "נחכה ונראה". לדבריהם, חוסר הוודאות סביב הכלכלה, המדיניות המוניטרית והשפעת הבינה המלאכותית מוביל חברות להעדיף השקעה בהון ובמערכות טכנולוגיות על פני הרחבת כוח האדם. הזהירות הזו באה לידי ביטוי גם בנתונים המאקרו־כלכליים. שיעור האבטלה בארה"ב עלה בנובמבר ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. אף שמדובר עדיין ברמה שאינה נחשבת גבוהה היסטורית, העלייה מאותתת על היחלשות מסוימת בשוק העבודה.

במהלך 2025 נוספו משרות בעיקר בענפים כמו בריאות וחינוך, אך במקביל מתרבים הסימנים לכך ששוק הצווארון הלבן מאט. תחומים שבעבר הובילו את הגיוס כמו טכנולוגיה, שיווק, ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה מציגים ירידה חדה בפרסומי משרות חדשות. חברות גדולות ומוכרות תרמו לתחושת הקיפאון. אמזון, ורייזון, טארגט ו־UPS ביצעו קיצוצים במשרות משרדיות בחודשים האחרונים. מהלכים אלה חיזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב עובדים מקצועיים, גם בענפים שנחשבו עד לאחרונה ליציבים.