בורסת FTX דורשת מפוליטיקאים להחזיר תרומות שקיבלו מבנקמן-פריד
ההנהלה החדשה של בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים פושטת רגל FTX - שקרסה בשנה שעברה על רקע האשמות על הונאה נרחבת - קראה לפוליטיקאים להחזיר תרומות שקיבלו מהחברה או ממייסדה סם בנקמן-פריד.
FTX והחייבים שלה אמרו אתמול שהם שולחים הודעות לפוליטיקאים, קרנות פוליטיות וקבוצות אחרות שקיבלו תשלומים מ-FTX, מנהליה או המנכ"ל לשעבר, בנקמן-פריד, או בהנחייתם. FTX מסרה כי היא מבקשת ממקבלי התרומות להחזיר כספים לחברה עד ה-28 בפברואר, מכיוון שהקבוצה ממשיכה להתמודד עם מה שהיא מכנה תהליך פשיטת רגל "חסר תקדים", הכולל פוטנציאל של עד מיליון נושים.
קריאה רשמית לפוליטיקאים בסוף השבוע להחזיר תרומות מגיעה לאחר בקשה מהחברה בדצמבר שביקשה ממקבלי כספי FTX להחזיר כספים בהתנדבות. "במידה שתשלומים אלו לא יוחזרו מרצון, החייבים של FTX שומרים לעצמם את הזכות להתחיל בפעולות בפני בית המשפט לפשיטת הרגל לדרוש את החזרתם של תשלומים אלו, עם ריבית שתצטבר מהתאריך שבו כל פעולה התחילה", אמרה FTX.
קריסת FTX בנובמבר - על רקע האשמות שלפיהן מיליארדי דולרים מכספי לקוחות אבדו - הכתה בהלם את שוקי הקריפטו, התעשייה, המשקיעים וגם את הפוליטיקאים. האירוע קרה בעיקר הודות לכך שבנקמן-פריד בנה מוניטין של דמות אמינה, פרו-רגולציה, בתעשייה המכונה "המערב הפרוע" של הפיננסים, המחזר אחר השפעה בוושינגטון הבירה, והפיכתו למאפיין של לובי קריפטו בגבעת הקפיטול.
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- מייסד בורסת הקריפטו מורשע בהונאה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקמן-פריד וחברי הצוות שלו הפכו במהירות להיות בין התורמים הפוליטיים הגדולים ביותר בארה"ב, ותרמו יותר מ-70 מיליון דולר למערכות בחירות בשנה וחצי שקדמו לפשיטת הרגל של FTX, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. זה כלל 40 מיליון דולר שבנקמן-פריד נתן באופן אישי לפוליטיקאים ולוועדות פוליטיות - שקשורות בעיקר למפלגה הדמוקרטית - לפי העיתון.
אם לבית המשפט של פשיטת הרגל יש סיבה להאמין שכספים המשמשים את FTX או מנהליה למתן הלוואות של השקעות - שלא לדבר על תרומות - שייכים למעשה ללקוחות, בית המשפט יכול להורות על החזרת הכסף. זהו תחום אפור שסביר שימשיך להאפיל על תעשיית הקריפטו שנכוותה, מכיוון ש-FTX והחברות הקשורות לה, כולל חברת המסחר Alameda Research, מילאו תפקיד מכריע במרחב הנכסים הדיגיטליים המחוברים זה לזה.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
