לא כוחות: כמה שווה ההרכב המפלצתי של נבחרת צרפת?

ללא סוללת כוכבים כמו בנזמה, קאנטה פוגבה, קימפמבה ואנקונקו - צרפת עדיין שווה פי כמה מנבחרות גדולות אחרות. לאן זה ייקח אותה מול מרוקו והאם גם בלעדיהם היא תביא מונדיאל שני ברציפות? הנה המספרים  
איציק יצחקי | (2)

המונדיאל בקטאר הוכיח שהכסף לא מהווה ערובה להצלחה. הנה כך, שתי הנבחרות היקרות ביותר בעולם - נבחרות אנגליה וברזיל - כבר בבית. נבחרת מרוקו, אחת הנבחרת ה"זולות" במונדיאל הזה - כבר בחצי הגמר. ואם זה תלוי בה - היא תמשיך את המסע הקסום שלה גם הערב מול הענק הצרפתי.

יכול מאוד להיות שהחלומות של המרוקנים יסתיימו הערב, ולא רק בגלל התקציב, אלא בגלל הנבחרת שמולה - התקפה איימתנית שכוללת את השחקנים הטובים בעולם, והפעם רוצה ללכת עד הסוף לקרב הזה - בין מסי לאמבפה - שני השחקנים המרוויחים ביותר בעולם לפי פורבס, לפני רונאלדו וניימאר.

לפי מחקר שערך עיתון "CIES Football Observatory Weekly Post", במונדיאל הזה משחקים שחקנים בשווי של 15 מיליארד יורו. אנגליה ואחריה ברזיל בראש, צרפת השלישית - וקוסטה ריקה סוגרת את הרשימה. אתר Transfermarkt.DE הגרמני מסייע בבחינת השווי של שחקני הנבחרות ובכלל.

הנה השווי האמיתי של הרכב שחקני נבחרת צרפת, ממנו צריך להוציא שחקנים בכירים מאוד שלא המריאו למונדיאל והיו אמורים לשחק בהרכב. גם אליהם נתייחס בהמשך.

שווי הרכב נבחרת צרפת לפי שחקן (בסוגריים, גילו והמועדון אליו משתייך): 

הוגו לוריס (קפטן, 35, טוטנהאם): 7 מיליון יורו.

תיאו הרננדס (25, מילאן): 55 מיליון יורו.

דאיו אופמקאנו (24, באיירן מינכן): 50 מיליון יורו.

רפאל וראן (29, מנצ'סטר יונייטד): 40 מיליון יורו.

ז'ול קונדה (24, ברצלונה): 60 מיליון יורו.

אורליאן טשואמני (22, ריאל מדריד): 80 מיליון יורו.

אדריאן ראביו: (27, יובנטוס): 18 מיליון יורו.

אנטואן גריזמן (31, אתלטיקו מדריד): 25 מיליון ירו.

אוסמן דמבלה (25, ברצלונה): 60 מיליון יורו.

קיליאן אמבפה (24, פריז סן ז'רמן): 160 מיליון יורו.

אוליבייה ז'ירו (36, מילאן): 4 מיליון יורו.

והנה השווי האמיתי של שחקני מרוקו

מה צריך לדעת?

למה צריך לשים לב: אוליבייה ז'ירו הוא המבקיע הגדול ביותר של נבחרת צרפת ובעל השווי הנמוך ביותר, בשל גילו. בנוסף, לא נראה שפ.ס.ז' תשחרר את קיליאן אמבפה תמורת הסכום הזה.

אבל זה לא העניין: השווי האמיתי של השחקנים הוא הרבה יותר גבוה, בשל היעדרות כמה שחקני מפתח: קארים בנזמה בן ה-34 הוא לא רק כוכב בריאל מדריד, אלא גם בנבחרת. לפי האתר, שווי נע סביב 35 מיליון יורו.

תוסיפו לזה את הפציעות של אנגולו קאנטה מצ'לסי, פול פוגבה, לוקאס הרננדז (נפצע במהלך הטורניר עצמו), ואת ההיעדרות של שני הכוכבים - פרסנל קימפמבה וכריסטופר אנקונקו - תקבלו נבחרת עם שווי הרבה יותר גבוה. בינתיים, לא נראה שזה מזיז לדידייה דשאן, אלוף העולם, כקפטן הנבחרת וגם כמאמן, שזכה גם ביורו כשחקן והוכתר למאמן השנה בעולם ב-2018.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    מיקי 14/12/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל מכור מראש 14/12/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    לא משנה כמה השחקנים שלהם שווים, אי אפשר לנצח שופטים.
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: