מיהי קרן ADQ שרוכשת 25% בהפניקס?
לפני קצת יותר משנתיים זה קרה: הסכמי אברהם, שבאו לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות הערביות בתיווך ארצות הברית, חתמו ברית עם איחוד האמירויות, בחריין ובהמשך עם סודאן ומרוקו. ההסכמים האלה, שטראמפ כינה כך על שמו של אברהם אבינו, מי שקישר בין דתות, הובילו לא רק לפתיחת השמיים לחלק מהמדינות, אלא גם לנרמול היחסים הכלכליים.
ההסכם עם איחוד האמירויות הוא המשמעותי יותר לכלכלה, משום ששם נמצא גם הפוטנציאל הגדול ביותר. היקף הסחר בין המדינות עלה ושליט האמירויות, מוחמד בן זאיד, הודיע אפילו על השקעות גדולות של מיליארדים בישראל.
הסנונית הראשונה הגיעו בתחום הטריוויאלי למדינות הנפט - נפט וגז. מובדלה פטרוליום, מי שנחשבת לזרוע האנרגיה המשמעותית של האיחוד, רכשה מדלק קידוחים (או בשמה החדש - ניו מד אנרג'י, חברת הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה) את החלק שלה במאגר הגז תמר. היא שילמה מיליארד דולר תמורת 10%.
מיהי קרן ADQ?
אמש נודע על החלטתה של קרן ההשקעות מאבו דאבי, ADQ, שנמצאת בבעלות הממשלה, לרכוש 25% בחברת הביטוח הדולה ביותר בישראל, הפניקס, תמורת 2.3 מיליארד שקל (לקריאה על הרכישה - לחצו כאן). אבל מיהי בדיוק אותה חברה ומה עומד מאחוריה?
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בקרן עושר מאבו דאבי שמנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר, והיא רק החמישית בגודלה באיחוד - כלומר ברור שיש עוד הרבה פוטנציאל באזור הזה. הקרן משקיעה בעיקר בחברות ערביות אבל לא רק. השקעותיה מפרסות על תחומי האנרגיה, חברות פארמה ובריאות, תובלה, כולל אחזקה בחברת התעופה הבריטית וויז אייר.
אבל העסקה עם הפניקס היא תחום חדש, תחום הביטוח. השאלה הגדולה היא מה הקרן הזו מחפש בתחום הביטוח והאם יגיעו השקעות נוספות בישראל? הכסף הוא לא הבעיה. 2.3 מיליארד שקל זה כסף קטן במונחים שלה, וגם של קרנות אחרות באזור.
מי שמנהל את הקרן הוא השיח' תאנון. כן כן, אחיו של השליט, מוחמד בן זאיד. יש כאן הבעת אמון בכלכלה הישראלית, ויש כאן גם חברת ענק שמשתלטת על כספי הביטוח והפנסיה של מיליון ישראלים - אפשר להסתכל על זה בצורה חיובית או שלילית. חיובי - השקעות בישראל ואולי פתח להשקעות נוספות. שלילי: לכו תדעו מה יהיה שם בהמשך. זו בסוף מדינה דיקטטורית, אתם לא יודעים האם השליט ישפיע על קבלת ההחלטות בחברה, אם המידע של החוסכים בטוח ועוד. מעבר לכך - אם תהיה הפיכה במדינה, מי ערב לציבור החוסכים ולפרטים שלו?
- רבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אם תרצו, אפשר לומר בקלות שההחלטות בקרן שרכשה את החברה הישראלית מתקבלות אחרי התייעצות עם הדרג המדיני. האם זה פתח לעסקה הבאה? כנראה שכן. וכשמשפחת בן זאיד מעורבת, קל יותר לשחרר את החבל.
בחזרה להסכמי אברהם. ההסכם עם האיחוד הוא לא היחיד שהשפיע על הכלכלה שלנו. באוקטובר 2020 נחתם הסכם משמעותי נוסף, הסכם תעופה עם ירדן שיאפשר לחברות רגילות וגם לצבא שלנו, לתור מעל שטחה. גם ערב הסעודית פתחה את השמיים עבור ישראל. כשאתה יכול לקצר את הדרך, העסקאות יותר זולות ויש השפעה על הסחר ועל הכלכלה שלנו.
ההסכם על מאגר תמר לא היה יכול להיות טוב יותר עבור דלק קידוחים של יצחק תשובה. זה קרה בשנה שעברה. חברת מובדאלה פטרוליום רכשה 22% תמורת 1.1 מיליארד דולר - כל החלק של דלק במאגר. מתווה הגז עבר מספר גלגולים בכנסת עד שאושר ב-2015 והמטרה הייתה לקדם את הפיתוח של שדות הגז.
דלק סיכמה על המכירה כדי שתוכל להתרכז בעתיד בעיקר במאגר לוויתן, שבו היא מחזיקה כ-45%. ברגע אחד, היא ערכה את ההסכם המסחרי הכי גדול של ישראל והאיחוד בזכות הסכמי אברהם. אז נכון, דלק קידוחים שילמה חצי מיליארד שקל כמס רווחי הון ועדיין - העסקה הזאת היתה כדאית לה.
כעת, הציפייה היא ש-ADQ תהיה פתח לקראת עסקאות אחרות שיגיעו בקרוב. אם זה יקרה, ישראל אולי להרוויח.
- 1.dw 14/12/2022 11:51הגב לתגובה זואם עיסקת מכירת חברת הביטוח תאושר אז אך הוגן שהמדינה תפצה את אלשטיין בכמה מאות מלשחים, וזה בתורו יעביר לנושי אידיבי כ 140 מלשח, שזה החוב שלו כלפינו. אחת הסיבות לקריסת אידיבי פיתוח היתה הרגולטור שאנס את אלשטיין למכור את כלל ביטוח בבורסה בת"א בכל מחיר וסירב לאשר מכירה לזרים, למרות שזה הביא כמה וכמה קונים ראויים. אז עכשיו פתאם כן אפשר למכור את הפנסיה של עם ישראל לזרים?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"
טראמפ נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.
"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.
טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.
דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.
הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת Truth Social
