ארמון באבו דאבי
צילום: David Rodrigo

מיהי קרן ADQ שרוכשת 25% בהפניקס?

הסכמי אברהם סללו את הדרך לא רק לנירמול היחסים עם מדינות ערביות, אלא גם להשקעות בכלכלה הישראלית (יש גם סיכונים). כך קרה ברכישת מאגר תמר וכעת ברכישת השליטה בחברת הביטוח הפניקס. תשאלו את מי שמנהל את החברה - אחיו של השליט. האם יגיעו השקעות נוספות?
איציק יצחקי | (1)

לפני קצת יותר משנתיים זה קרה: הסכמי אברהם, שבאו לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות הערביות בתיווך ארצות הברית, חתמו ברית עם איחוד האמירויות, בחריין ובהמשך עם סודאן ומרוקו. ההסכמים האלה, שטראמפ כינה כך על שמו של אברהם אבינו, מי שקישר בין דתות, הובילו לא רק לפתיחת השמיים לחלק מהמדינות, אלא גם לנרמול היחסים הכלכליים.

ההסכם עם איחוד האמירויות הוא המשמעותי יותר לכלכלה, משום ששם נמצא גם הפוטנציאל הגדול ביותר. היקף הסחר בין המדינות עלה ושליט האמירויות, מוחמד בן זאיד, הודיע אפילו על השקעות גדולות של מיליארדים בישראל.

הסנונית הראשונה הגיעו בתחום הטריוויאלי למדינות הנפט - נפט וגז. מובדלה פטרוליום, מי שנחשבת לזרוע האנרגיה המשמעותית של האיחוד, רכשה מדלק קידוחים (או בשמה החדש - ניו מד אנרג'י, חברת הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה) את החלק שלה במאגר הגז תמר. היא שילמה מיליארד דולר תמורת 10%.

מיהי קרן ADQ?

אמש נודע על החלטתה של קרן ההשקעות מאבו דאבי, ADQ, שנמצאת בבעלות הממשלה, לרכוש 25% בחברת הביטוח הדולה ביותר בישראל, הפניקס, תמורת 2.3 מיליארד שקל (לקריאה על הרכישה - לחצו כאן). אבל מיהי בדיוק אותה חברה ומה עומד מאחוריה?

מדובר בקרן עושר מאבו דאבי שמנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר, והיא רק החמישית בגודלה באיחוד - כלומר ברור שיש עוד הרבה פוטנציאל באזור הזה. הקרן משקיעה בעיקר בחברות ערביות אבל לא רק. השקעותיה מפרסות על תחומי האנרגיה, חברות פארמה ובריאות, תובלה, כולל אחזקה בחברת התעופה הבריטית וויז אייר.

אבל העסקה עם הפניקס היא תחום חדש, תחום הביטוח. השאלה הגדולה היא מה הקרן הזו מחפש בתחום הביטוח והאם יגיעו השקעות נוספות בישראל? הכסף הוא לא הבעיה. 2.3 מיליארד שקל זה כסף קטן במונחים שלה, וגם של קרנות אחרות באזור.

מי שמנהל את הקרן הוא השיח' תאנון. כן כן, אחיו של השליט, מוחמד בן זאיד. יש כאן הבעת אמון בכלכלה הישראלית, ויש כאן גם חברת ענק שמשתלטת על כספי הביטוח והפנסיה של מיליון ישראלים - אפשר להסתכל על זה בצורה חיובית או שלילית. חיובי - השקעות בישראל ואולי פתח להשקעות נוספות. שלילי: לכו תדעו מה יהיה שם בהמשך. זו בסוף מדינה דיקטטורית, אתם לא יודעים האם השליט ישפיע על קבלת ההחלטות בחברה, אם המידע של החוסכים בטוח ועוד. מעבר לכך - אם תהיה הפיכה במדינה, מי ערב לציבור החוסכים ולפרטים שלו?

קיראו עוד ב"גלובל"

אם תרצו, אפשר לומר בקלות שההחלטות בקרן שרכשה את החברה הישראלית מתקבלות אחרי התייעצות עם הדרג המדיני. האם זה פתח לעסקה הבאה? כנראה שכן. וכשמשפחת בן זאיד מעורבת, קל יותר לשחרר את החבל.

בחזרה להסכמי אברהם. ההסכם עם האיחוד הוא לא היחיד שהשפיע על הכלכלה שלנו. באוקטובר 2020 נחתם הסכם משמעותי נוסף, הסכם תעופה עם ירדן שיאפשר לחברות רגילות וגם לצבא שלנו, לתור מעל שטחה. גם ערב הסעודית פתחה את השמיים עבור ישראל. כשאתה יכול לקצר את הדרך, העסקאות יותר זולות ויש השפעה על הסחר ועל הכלכלה שלנו.

ההסכם על מאגר תמר לא היה יכול להיות טוב יותר עבור דלק קידוחים של יצחק תשובה. זה קרה בשנה שעברה. חברת מובדאלה פטרוליום רכשה 22% תמורת 1.1 מיליארד דולר - כל החלק של דלק במאגר. מתווה הגז עבר מספר גלגולים בכנסת עד שאושר ב-2015 והמטרה הייתה לקדם את הפיתוח של שדות הגז.

דלק סיכמה על המכירה כדי שתוכל להתרכז בעתיד בעיקר במאגר לוויתן, שבו היא מחזיקה כ-45%. ברגע אחד, היא ערכה את ההסכם המסחרי הכי גדול של ישראל והאיחוד בזכות הסכמי אברהם. אז נכון, דלק קידוחים שילמה חצי מיליארד שקל כמס רווחי הון ועדיין - העסקה הזאת היתה כדאית לה.

כעת, הציפייה היא ש-ADQ תהיה פתח לקראת עסקאות אחרות שיגיעו בקרוב. אם זה יקרה, ישראל אולי להרוויח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 14/12/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
    אם עיסקת מכירת חברת הביטוח תאושר אז אך הוגן שהמדינה תפצה את אלשטיין בכמה מאות מלשחים, וזה בתורו יעביר לנושי אידיבי כ 140 מלשח, שזה החוב שלו כלפינו. אחת הסיבות לקריסת אידיבי פיתוח היתה הרגולטור שאנס את אלשטיין למכור את כלל ביטוח בבורסה בת"א בכל מחיר וסירב לאשר מכירה לזרים, למרות שזה הביא כמה וכמה קונים ראויים. אז עכשיו פתאם כן אפשר למכור את הפנסיה של עם ישראל לזרים?
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.