למה אני לא מתרגש מאזהרות הרווח של ענקיות השבבים והאם זה הזמן לקנות מניות בתחום?
בימים האחרונים, נשיא ארצות הברית ביידן חתם על תוכנית אמריקאית שאפתנית לממן מתקני ייצור חדשים של צ'יפים-שבבים, על אדמת ארצות הברית. התוכנית החדשה עברה את בתי המחוקקים האמריקאיים בתמיכה נדירה של כל מפלגות הבית (הרפובליקנים והדמוקרטים).
המשמעות של התוכנית גדולה - ארצות הברית קיבלה החלטה לנסות ולשנות את המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של מעבר מתקני ייצור בתחום השבבים למזרח הרחוק. על מנת להשפיע וליצור תנועה נגדית, ארצות הברית התחייבה להשקיע מעל 53 מיליארד דולר (ארה"ב) בסבסוד ישיר של מתקני ייצור חדישים לשבבים - באמריקה.
למרות שהמהלך האמריקאי מרשים, ראוי לשים לב כי הכספים יושקעו בענף במהלך 8 השנים הקרובות. רק על מנת לתת לנו סדרי גודל, הרי שהשקעות ההון של חברה בודדת בענף - חברת מיקרון (Micron) האמריקאית בייצור שבבים, הגיעה כבר לכ-10 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה. כך שהתוכנית האמריקאית אינה מרשימה במיוחד. ייתכן והסיבה לתוכנית של "רק 53 מיליארד" הוא החשש מגידול ממשי בהוצאות הממשלה שמוביל להגברת האינפלציה (והחוב הלאומי האמריקאי התופח).
כלומר, אולי המהלך קטן מדי ומאוחר מדי, אבל לכל הפחות זה צעד בכיוון הנכון. ארצות הברית חוששת ובצדק רב, מריכוז גדול מדי של יכולת ייצור השבבים העולמי - במדינות המזרח כמו סין, טיוואן קוריאה הדרומית וכו'. נראה שישנה תמיכה רחבה ואפילו גורפת בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון, שמדובר על סוגיה בעלת חשיבות לאומית ואסטרטגית לארצות הברית לטווח הרחוק. ראשי הקונגרס האמריקאי, ביחד עם הנשיא, הכריזו כי הם רוצים להחזיר את ארצות הברית לחזית תחום הייצור הטכנולוגי.
- הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
- בואינג באזהרת רווח: צפויה לדווח על הפסד של 4 מיליארד ד' לעומת צפי למיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית השבבים העולמית ידעה עדנה גדולה בתקופת הקורונה. אזרחי העולם שהיו מוגבלים בתנועה ובסגרים שונים, יצרו ביקושים אימתניים למוצרי טכנולוגיה; אנשים קנו הרבה יותר מחשבים ניידים ואישיים, טלפונים חכמים, מכוניות מתקדמות, מוצרי חשמל שונים וכו'. בנוסף - מגפת הקורונה, והגידול בתעבורת האינטרנט שבעקבותיה, הביאה גם לגידול משמעותי בביקושים המוסדיים הגדולים של שבבים לתעשיית מחשוב הענן העולמי.
תחום מחשוב הענן נשלט על ידי שלוש שחקנים גדולים ומוכרים: אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google). חברות אלו, עם תקציבי הענק ומוקד רווחיות ממשית בתחום מחשוב הענן, ייצרו ביקושים גדולים ומשמעותיים לתעשיית השבבים.
אבל הביקושים הגדולים בתקופת הקורונה באו במקביל גם לשינויים מרחיקי לכת בתחום הלוגיסטיקה העולמית, ולקשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית. יצרני שבבים ברחבי העולם התקשו למצוא את כל חומרי הגלם הנדרשים להם. כמו כן, בתקופת הקורונה היה מחסור ממשי בכוח אדם זמין ומיומן שיכול לתפעל את מתקני הייצור המתקדמים לצ'יפים. בנוסף, בגלל בעיות בתחום ההובלה הימית - יצרני השבבים לא הצליחו לעמוד בלוחות הזמנים של ההזמנות. התוצאה הייתה קיטון בהיצע.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מגפת הקורונה העולמית הובילה לשילוב המעניין של ביקושים מוגברים והיצע מוגבל. כתוצאה, המחירים של שבבים האמירו ותרמו תרומה נאה לאינפלציה העולמית, שאנו חווים כיום. כמו כן, למרות הקשיים הרבים של חברות השבבים בתחום הייצור, הרי שעליות המחירים הנרחבות הובילו אותן לרווחיות מוגברת ומפתיעה. ולא זו אף זו – בנוסף לרווחיות הגדולה של חברות ייצור השבבים בתקופת הקורונה, הרי שכעת החברות האמריקאיות כמו אינטל (Intel), מיקרון (Micron), אינבידיה (Invidia) ואחרות - יזכו לסבסוד נדיב של הדוד סם, שפתח את הארנק ומוכן לממן מתקני ייצור חדישים ומשוכללים.
אזהרות בשרשרת
למרות כל החדשות הטובות לענף בכלל ולחברות האמריקאיות בפרט, משקיעים רבים מודאגים מאוד. תעשיית ייצור השבבים האמריקאי נותן איתותים לא טובים בחודשים האחרונים. במקביל להכרזה של ממשלת ארצות הברית, מיקרון (Micron) הזהירה השבוע על היחלשות ממשית בביקושים לשבבים. כתוצאה, מיקרון הכריזה על הקטנה ניכרת בתחזית ההשקעות ההוניות לשנת 2023. האזהרה של מיקרון, היא רק האחרונה בשרשרת של ידיעות לא טובות לתעשיית השבבים. לפני ההצהרה של מיקרון באה אינבידיה (Invidia) בתחילת השבוע והודיעה על כך שלא עמדה בציפיות המכירות שלה, ולפני שבועיים אינטל (Intel) הפתיעה את שוק ההון עם ההכרזה על קיטון ממשי בביקושים והפסדים ממשיים לרבעון הראשון של 2022.
כל אלו הינם תוצאה ישירה וממשית לסימנים להאטה במכירות של מוצרים עתירי שבבים כמו: מחשבים אישיים וניידים, טלפונים חכמים, מכוניות משוכללות ואפילו שרתים לתחום מחשוב הענן. נראה כי הביקושים הגדולים של שבבים מתקופת הקורונה – הולכים ונעלמים. על כן, למרות ההכרזה של ממשלת ארצות הברית על תוכנית סבסוד לתעשיית השבבים האמריקאית, מניות הענף נמצאות דווקא במגמת ירידה.
תעשיית ייצור השבבים ידועה כענף מחזורי במיוחד הכוללת תקופות גאות של הרחבה והשקעות הוניות גדולות ותקופות שפל של צמצום ועודפי ייצור ניכרים. נראה כי שוק ההון מתקשה להכריע אודות עתיד הענף. הסיבה לכך נעוצה בפער הגדול שבין התחזיות של הטווח הארוך, הצופות הכפלה של הביקושים לשבבים עד סוף העשור, לבין הטווח הקצר הכולל האטה ממשית בביקושים (פוסט קורונה).
למשקיעים מומלץ שלא לתת לרעשי הרקע לבלבל אותם, ולהתמקד דווקא בטווח הארוך יותר. ראוי לבחון את מניות תעשיית ייצור השבבים באופן יותר אסטרטגי ובקנה המידה התואם את גודלם. לתעשיית השבבים העולמית לקח כ-50 שנה להגיע להיקף מכירות של חצי טריליון דולר (ארה"ב), והוא צפוי תוך כ- 10 שנים לצלוח את קו ה-טריליון דולר (ארה"ב).
תחזית זו לטווח הארוך, נשענת על יותר מביקושים נקודתיים של מגפה עולמית מפתיעה. היא מתבססת על מעבר לעולם שבו לשבבים יש דומיננטיות הולכת וגוברת בכל תחומי החיים. קשה להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית המהירה הסוחפת את העולם, ולקראת הכניסה של רכבים אוטונומיים משוכללים, הקצב רק ילך ויגבר. הביקוש העולמי לשבבים צפוי לגדול מאוד בשנים הבאות, ולהתרחב לתחומים חדשים וחדשניים.
נראה כי ההכרזות של חברות ייצור השבבים האמריקאיות נועדו יותר לצרכים פוליטיים, מול מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ופחות מבטאים קיטון ממשי ומתמשך לטווח הארוך בביקושים לשבבים. החברות האמריקאיות מיטיבות לשחק את המשחק, מנצלות את תקופת הפוסט קורונה, ומציגות מול מקבלי ההחלטות מצג של חברות מסכנות, בשוק מורכב, עם הרבה חוסר וודאות. אבל לאמיתו של דבר, חברות אלו נמצאות במקום הנכון ובזמן הנכון. הם יקבלו סבסוד נאה מהממשל האמריקאי, יקימו ויפתחו מתקני ייצור חדשים באמריקה וימשיכו להרוויח עוד שנים רבות.
בשבוע האחרון נוכחנו לראות מן הצד האחד תוכנית אמריקאית גדולה למימון וסבסוד ייצור השבבים באמריקה. ומן הצד השני, הכרזות חוזרות של חברות ייצור הצ'יפים על קיטון בביקושים וברווחיות. ההאטה בביקושים של תקופת הפוסט קורונה עלולות לבלבל משקיעים רבים, שחושבים שהענף סובל מירידה אסטרטגית וארוכת טווח בביקושים למוצריה. אבל, בחינה קצת יותר מעמיקה תגלה שהביקושים ארוכי הטווח לשבבים צפויים רק לעלות ולעלות, ואינם באמת מושפעים מהותית מהחזרה לשגרה שלאחר מגפה עולמית.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 5.גיא 15/08/2022 12:11הגב לתגובה זואינטל עברה את השיא, המחולל הכנסות העיקרי שלהם בנסיגה שרתים מגמה זהה קיימת גם בכרטיסי רשת. כל מספקי הענן בסוף יפתחו וייצרו הכל לבד. אינבידיה זה סיפור אחר יש להם טכנולגיה שאין לאחרים בענף הכי צומח ML.
- 4.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 13/08/2022 14:24הגב לתגובה זו
- 3.השקעה טובה מאד ל 5 שנים ויותר ... (ל"ת)שי לפידות 11/08/2022 14:28הגב לתגובה זו
- 2.נ.ש. 11/08/2022 12:05הגב לתגובה זוהמינרלים לייצור שבבים נמצאים במזרח הרחוק וסין שולטת ב90% מהם. כך שאני לא מבין מה הם מרוויחים מהשקעות של ארה"ב. לגבי המכירות מצב של האטה בשוק העולמי ידחה את הצמיחה של ענף השבבים
- 1.בהחלט מרחיב דעת, תודה רבה (ל"ת)איתן 11/08/2022 10:43הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
