למה אני לא מתרגש מאזהרות הרווח של ענקיות השבבים והאם זה הזמן לקנות מניות בתחום?
בימים האחרונים, נשיא ארצות הברית ביידן חתם על תוכנית אמריקאית שאפתנית לממן מתקני ייצור חדשים של צ'יפים-שבבים, על אדמת ארצות הברית. התוכנית החדשה עברה את בתי המחוקקים האמריקאיים בתמיכה נדירה של כל מפלגות הבית (הרפובליקנים והדמוקרטים).
המשמעות של התוכנית גדולה - ארצות הברית קיבלה החלטה לנסות ולשנות את המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של מעבר מתקני ייצור בתחום השבבים למזרח הרחוק. על מנת להשפיע וליצור תנועה נגדית, ארצות הברית התחייבה להשקיע מעל 53 מיליארד דולר (ארה"ב) בסבסוד ישיר של מתקני ייצור חדישים לשבבים - באמריקה.
למרות שהמהלך האמריקאי מרשים, ראוי לשים לב כי הכספים יושקעו בענף במהלך 8 השנים הקרובות. רק על מנת לתת לנו סדרי גודל, הרי שהשקעות ההון של חברה בודדת בענף - חברת מיקרון (Micron) האמריקאית בייצור שבבים, הגיעה כבר לכ-10 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה. כך שהתוכנית האמריקאית אינה מרשימה במיוחד. ייתכן והסיבה לתוכנית של "רק 53 מיליארד" הוא החשש מגידול ממשי בהוצאות הממשלה שמוביל להגברת האינפלציה (והחוב הלאומי האמריקאי התופח).
כלומר, אולי המהלך קטן מדי ומאוחר מדי, אבל לכל הפחות זה צעד בכיוון הנכון. ארצות הברית חוששת ובצדק רב, מריכוז גדול מדי של יכולת ייצור השבבים העולמי - במדינות המזרח כמו סין, טיוואן קוריאה הדרומית וכו'. נראה שישנה תמיכה רחבה ואפילו גורפת בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון, שמדובר על סוגיה בעלת חשיבות לאומית ואסטרטגית לארצות הברית לטווח הרחוק. ראשי הקונגרס האמריקאי, ביחד עם הנשיא, הכריזו כי הם רוצים להחזיר את ארצות הברית לחזית תחום הייצור הטכנולוגי.
- הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
- בואינג באזהרת רווח: צפויה לדווח על הפסד של 4 מיליארד ד' לעומת צפי למיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית השבבים העולמית ידעה עדנה גדולה בתקופת הקורונה. אזרחי העולם שהיו מוגבלים בתנועה ובסגרים שונים, יצרו ביקושים אימתניים למוצרי טכנולוגיה; אנשים קנו הרבה יותר מחשבים ניידים ואישיים, טלפונים חכמים, מכוניות מתקדמות, מוצרי חשמל שונים וכו'. בנוסף - מגפת הקורונה, והגידול בתעבורת האינטרנט שבעקבותיה, הביאה גם לגידול משמעותי בביקושים המוסדיים הגדולים של שבבים לתעשיית מחשוב הענן העולמי.
תחום מחשוב הענן נשלט על ידי שלוש שחקנים גדולים ומוכרים: אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google). חברות אלו, עם תקציבי הענק ומוקד רווחיות ממשית בתחום מחשוב הענן, ייצרו ביקושים גדולים ומשמעותיים לתעשיית השבבים.
אבל הביקושים הגדולים בתקופת הקורונה באו במקביל גם לשינויים מרחיקי לכת בתחום הלוגיסטיקה העולמית, ולקשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית. יצרני שבבים ברחבי העולם התקשו למצוא את כל חומרי הגלם הנדרשים להם. כמו כן, בתקופת הקורונה היה מחסור ממשי בכוח אדם זמין ומיומן שיכול לתפעל את מתקני הייצור המתקדמים לצ'יפים. בנוסף, בגלל בעיות בתחום ההובלה הימית - יצרני השבבים לא הצליחו לעמוד בלוחות הזמנים של ההזמנות. התוצאה הייתה קיטון בהיצע.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
מגפת הקורונה העולמית הובילה לשילוב המעניין של ביקושים מוגברים והיצע מוגבל. כתוצאה, המחירים של שבבים האמירו ותרמו תרומה נאה לאינפלציה העולמית, שאנו חווים כיום. כמו כן, למרות הקשיים הרבים של חברות השבבים בתחום הייצור, הרי שעליות המחירים הנרחבות הובילו אותן לרווחיות מוגברת ומפתיעה. ולא זו אף זו – בנוסף לרווחיות הגדולה של חברות ייצור השבבים בתקופת הקורונה, הרי שכעת החברות האמריקאיות כמו אינטל (Intel), מיקרון (Micron), אינבידיה (Invidia) ואחרות - יזכו לסבסוד נדיב של הדוד סם, שפתח את הארנק ומוכן לממן מתקני ייצור חדישים ומשוכללים.
אזהרות בשרשרת
למרות כל החדשות הטובות לענף בכלל ולחברות האמריקאיות בפרט, משקיעים רבים מודאגים מאוד. תעשיית ייצור השבבים האמריקאי נותן איתותים לא טובים בחודשים האחרונים. במקביל להכרזה של ממשלת ארצות הברית, מיקרון (Micron) הזהירה השבוע על היחלשות ממשית בביקושים לשבבים. כתוצאה, מיקרון הכריזה על הקטנה ניכרת בתחזית ההשקעות ההוניות לשנת 2023. האזהרה של מיקרון, היא רק האחרונה בשרשרת של ידיעות לא טובות לתעשיית השבבים. לפני ההצהרה של מיקרון באה אינבידיה (Invidia) בתחילת השבוע והודיעה על כך שלא עמדה בציפיות המכירות שלה, ולפני שבועיים אינטל (Intel) הפתיעה את שוק ההון עם ההכרזה על קיטון ממשי בביקושים והפסדים ממשיים לרבעון הראשון של 2022.
כל אלו הינם תוצאה ישירה וממשית לסימנים להאטה במכירות של מוצרים עתירי שבבים כמו: מחשבים אישיים וניידים, טלפונים חכמים, מכוניות משוכללות ואפילו שרתים לתחום מחשוב הענן. נראה כי הביקושים הגדולים של שבבים מתקופת הקורונה – הולכים ונעלמים. על כן, למרות ההכרזה של ממשלת ארצות הברית על תוכנית סבסוד לתעשיית השבבים האמריקאית, מניות הענף נמצאות דווקא במגמת ירידה.
תעשיית ייצור השבבים ידועה כענף מחזורי במיוחד הכוללת תקופות גאות של הרחבה והשקעות הוניות גדולות ותקופות שפל של צמצום ועודפי ייצור ניכרים. נראה כי שוק ההון מתקשה להכריע אודות עתיד הענף. הסיבה לכך נעוצה בפער הגדול שבין התחזיות של הטווח הארוך, הצופות הכפלה של הביקושים לשבבים עד סוף העשור, לבין הטווח הקצר הכולל האטה ממשית בביקושים (פוסט קורונה).
למשקיעים מומלץ שלא לתת לרעשי הרקע לבלבל אותם, ולהתמקד דווקא בטווח הארוך יותר. ראוי לבחון את מניות תעשיית ייצור השבבים באופן יותר אסטרטגי ובקנה המידה התואם את גודלם. לתעשיית השבבים העולמית לקח כ-50 שנה להגיע להיקף מכירות של חצי טריליון דולר (ארה"ב), והוא צפוי תוך כ- 10 שנים לצלוח את קו ה-טריליון דולר (ארה"ב).
תחזית זו לטווח הארוך, נשענת על יותר מביקושים נקודתיים של מגפה עולמית מפתיעה. היא מתבססת על מעבר לעולם שבו לשבבים יש דומיננטיות הולכת וגוברת בכל תחומי החיים. קשה להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית המהירה הסוחפת את העולם, ולקראת הכניסה של רכבים אוטונומיים משוכללים, הקצב רק ילך ויגבר. הביקוש העולמי לשבבים צפוי לגדול מאוד בשנים הבאות, ולהתרחב לתחומים חדשים וחדשניים.
נראה כי ההכרזות של חברות ייצור השבבים האמריקאיות נועדו יותר לצרכים פוליטיים, מול מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ופחות מבטאים קיטון ממשי ומתמשך לטווח הארוך בביקושים לשבבים. החברות האמריקאיות מיטיבות לשחק את המשחק, מנצלות את תקופת הפוסט קורונה, ומציגות מול מקבלי ההחלטות מצג של חברות מסכנות, בשוק מורכב, עם הרבה חוסר וודאות. אבל לאמיתו של דבר, חברות אלו נמצאות במקום הנכון ובזמן הנכון. הם יקבלו סבסוד נאה מהממשל האמריקאי, יקימו ויפתחו מתקני ייצור חדשים באמריקה וימשיכו להרוויח עוד שנים רבות.
בשבוע האחרון נוכחנו לראות מן הצד האחד תוכנית אמריקאית גדולה למימון וסבסוד ייצור השבבים באמריקה. ומן הצד השני, הכרזות חוזרות של חברות ייצור הצ'יפים על קיטון בביקושים וברווחיות. ההאטה בביקושים של תקופת הפוסט קורונה עלולות לבלבל משקיעים רבים, שחושבים שהענף סובל מירידה אסטרטגית וארוכת טווח בביקושים למוצריה. אבל, בחינה קצת יותר מעמיקה תגלה שהביקושים ארוכי הטווח לשבבים צפויים רק לעלות ולעלות, ואינם באמת מושפעים מהותית מהחזרה לשגרה שלאחר מגפה עולמית.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 5.גיא 15/08/2022 12:11הגב לתגובה זואינטל עברה את השיא, המחולל הכנסות העיקרי שלהם בנסיגה שרתים מגמה זהה קיימת גם בכרטיסי רשת. כל מספקי הענן בסוף יפתחו וייצרו הכל לבד. אינבידיה זה סיפור אחר יש להם טכנולגיה שאין לאחרים בענף הכי צומח ML.
- 4.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 13/08/2022 14:24הגב לתגובה זו
- 3.השקעה טובה מאד ל 5 שנים ויותר ... (ל"ת)שי לפידות 11/08/2022 14:28הגב לתגובה זו
- 2.נ.ש. 11/08/2022 12:05הגב לתגובה זוהמינרלים לייצור שבבים נמצאים במזרח הרחוק וסין שולטת ב90% מהם. כך שאני לא מבין מה הם מרוויחים מהשקעות של ארה"ב. לגבי המכירות מצב של האטה בשוק העולמי ידחה את הצמיחה של ענף השבבים
- 1.בהחלט מרחיב דעת, תודה רבה (ל"ת)איתן 11/08/2022 10:43הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון
זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים
אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.
גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.
המיקוד עובר לחלל
מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.
בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.
- ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
- אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.
