תקדים: כתב אישום על סחר במידע פנים בנוגע למטבעות קריפטו
רבות נכתב על הפיגור הרגולטורי אחרי המסחר במטבעות מקוונים, אך היום נרשם צעד נוסף בדרך להסדרת התחום, כשמנהל מוצר לשעבר בפלטפורמת המסחר בקריפטו קוינבייס הואשם יחד עם שניים נוספים, בהונאה. במה שהפך לתיק בתיק הראשון של מסחר במידע פנים הקשור למטבעות קריפטוגרפיים, כך על פי התביעה בארה"ב.
אישאן וואהי, מנהל מוצר בבורסת מטבעות הקריפטו, ואחיו ניקיל וואהי נעצרו היום בסיאטל, וצפויים להופיע בבית המשפט הפדרלי שם בהמשך היום. הם ונאשם שלישי, חברם סמיר רמני, עומדים גם בפני אישומים אזרחיים הקשורים לרשות ניירות ערך בארה"ב. על פי התובעים אישאן וואהי, בן 32, שיתף מידע סודי לגבי הכרזות עתידיות על נכסי מטבעות קריפטוגרפיים חדשים אשר הפלטפורמה תאפשר למשתמשים לסחור בהם דרכה.
ניקיל וואהי, בן 26 ורמני, בן 33, השתמשו לכאורה בארנקי בלוקצ'יין של אתריום כדי לרכוש את הנכסים, לפני ההכרזות של קויינבייס, אשר הניבו לפחות רווחים של לפחות 1.5 מיליון דולר. "הונאה היא הונאה היא הונאה, בין אם היא מתרחשת בבלוקצ'יין או בוול סטריט", אמר דמיאן וויליאמס, התובע האמריקני במנהטן, בהצהרה.
בתביעה נכתב גם שאישאן וואהי קנה כרטיס טיסה בכיוון אחד להודו לאחר שמנהל האבטחה של החברה זימן אותו למשרדים בסיאטל לפגישה. בתוך כך, פיליפ מרטין, קצין האבטחה הראשי של החברה, אמר שהחברה שיתפה ממצאים מחקירה פנימית על הסחר עם תובעים.
- איך טראמפ הרוויח מיליארד דולר בקריפטו
- הביטקוין מזנק על רקע החשש מהשבתת ממשל בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
מדען בתעשיית הפארמה קרדיט: הבלוג הרשמי של אנבידיהאנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
שותפות על נרקמת בין אנבידיה לחברת התרופות אלי לילי לייצור מחשב על, מבוסס בינה מלאכותית, במהלך שעשוי לייצר מהפכה בתעשיית הפארמה
חברת הפארמה, אלי לילי (Eli Lilly), הכריזה על שותפות עם אנבידיה (NVIDIA) לבניית מחשב־על חדש שיעמוד בשירות הפיתוח התרופתי. המערכת מבוססת על יותר מאלף יחידות DGX B300 של אנבידיה, ענקית הטכנולוגיה המפתחת שבבי GPU (עיבוד גרפי) מתקדמים ופתרונות בינה מלאכותית, והיא תיבנה במסגרת אחת ממפעלי הבינה המלאכותית הראשונים מסוגה בתעשייה.
שיתוף הפעולה יבוא לידי ביטוי בכך שכל היסטוריית הנתונים של אלי לילי, המכילים ניסויים מעשרות שנים של מחקר, כישלונות והצלחות מכל שנות קיומה, הופכים לנכס מרכזי, כאשר החברה מדגישה כי היא מושכת את "נכס המידע העמוק” שלה ומשלבת אותו עם כוח החישוב, יכולות עיבוד נתונים אינטנסיביות ולמידת המכונה וכך מתכוונת החברה לאמן מודלים על “מיליוני ניסויים” כדי לגלות תרופות פוטנציאליות, לצמצם מחזורי פיתוח ולקדם תרופות מהר יותר."
במקביל לכך, המהלך איננו רק בתחום פיתוח התרופות אלא בעצם משתלב גם בייצור, בבקרת איכות, באימאג’ינג רפואי ובניהול שרשרת האספקה. למשל, השימוש ב-digital twins (רפליקה וירטואלית של אדם או מוצר שקיים בעולם הגשמי), רובוטיקה חכמה ואמצעים חישוביים במסלולי הייצור, כל אלה מוזכרים כיישומים עתידיים בפועל של השותפות. עם זאת, הציבור הרחב ירגיש את ההשפעה המלאה של המערכת בעוד זמן. בכירים באלי לילי מדגישים כי גם לאחר גילוי מולקולה מבוססת AI, עדיין דרושות שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישור רגולטורי עד שנגיע לנקודה בה מטופלים יצרכו תרופות שנוצרו מהשותפות.
AI כשותף מדעי
היתרון המרכזי בשיתוף הפעולה הוא ההבטחה להפחית את הזמן והמשאבים הדרושים לגילוי פוטנציאלי של תרופות. היום תהליך פיתוח תרופה עשוי לארוך מעל לעשור, כשהעלויות מגיעות למיליארדי דולרים. על-פי הדיווחים, המערכת החדשה מאפשרת הרחבת ההיקף במחקר מולקולרי בדיקה של חלופות רבות יותר ובזירוז ברגע ההתחלתי ובכך “להעביר את המדע משיטת ניסוי-טעות לעיצוב מכוון של תרופות."
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בד בבד נמצא פה גם שינוי אסטרטגי בתעשייה: אלי לילי מדגישה כי היא עברה משימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר לשימוש שבו היא "שותף מדעי". המשמעות היא שאי אפשר להשאיר את המערכת רק ככלי סטטי אלא היא צריכה להשתלב בשרשרת העבודה המדעית של החברה, משלב גילוי המולקולה ועד לייצור, שיווק ואפילו ניטור לאחר אישור.
