לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון, למרות שיש לה כסף לשלם
לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית (1917) רוסיה לא הצליחה לשלם את הריבית על חובה ונכנסה באופן רשמי לחדלות פרעון. רוסיה הייתה אמורה לשלם 100 מיליון דולר כריבית על שתי אגרות חוב, אחת נקובה בדולרים והשניה באירו, ב27 במאי, ולאחר חודש של "גרייס" (ימי חסד לתשלום לאחר הזמן הנקוב) היא נכנסת באופן רשמי לחדלות פרעון. חדלות פרעון משמעותה שחברה או מדינה לא מסוגלת לשלם את חובותיה, כלומר, פושטת רגל (מילולית: חדלה, כלומר מפסיקה, לפרוע את החובות).
מאז תחילת הלחימה מול אוקראינה החשש הזה ריחף מעל ראשה של רוסיה. תחילה החשש נבע מכך שחשבו שהמטבע יאבד את ערכו והכלכלה תיפגע מהסנקציות באופן שידלדל את משאביה של רוסיה. אולם הדבר לא קרה, שכן המטבע חזר להתחזק, רוסיה ממשיכה להחזיק רזרבות מט"ח גבוהות ונהנית מהכנסות עתק מעסקי הגז והנפט בעיקר. אולם עלה חשש נוסף. למרות שלרוסיה יש כסף רב אך אין לה דרך לשלם אותו, כיון שארצות המערב ניתקו אותה ממערכת התשלומים העולמית, וכן הקפיאו את הרזרבות שהיא מחזיקה בארצות הללו. כך יוצא שרוסיה הגיעה למצב של חדלות פרעון, אך חדלות פרעון טכנית בלבד בשל חוסר יכולת להעביר את הכסף.
חדלות פרעון היא כמובן מצב לא רצוי. מלבד הפגיעה התדמיתית הקשה ישנה גם פגיעה באמינות של המדינה שפשטה את הרגל וביכולת שלה לגייס כספים בשווקים הבנלאומיים. יחד עם זאת, במקרה זה יש פחות משמעות להתפתחות הזו, כיון שגם כך רוסיה כעת לא יכולה ללוות כסף בשווקים העולמיים בגלל הסנקציות. בנוסף, בדרך כלל חדלות פרעון גוררת הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, אך אין זה המצב במקרה זה כיון שגם כך רוב חברות הדירוג לא מדרגים אותה בעקבות המצב.
פקיד אמריקאי אמר אמש במפגש ראשי מדינות ה-G7 כי זוהי הוכחה לכך שהסנקציות על כלכלת רוסיה השפיעו באופן דרמטי. "החדשות מהבוקר בנוגע לחדלות הפרעון של רוסיה בפעם הראשונה מזה יותר ממאה שנה מראה עד כמה חזקים היו הצעדים שארצות הברית ובני בריתה נקטו כמו גם כמה דרמטית היא ההשפעה על כלכלת רוסיה". נעיר על דבריו שהסנקציות עדיין לא פעלו כפי שקיוו במערב, שכן רוסיה "עומדת על רגליה", המטבע חזק מתמיד, ואת הסחר עם המערב החליפו מדינות אסיה כמו סין והודו. יחד עם זאת ברוסיה כבר חסרים מוצרים רבים וחומרי גלם שמקורם במערב, וההשפעה על כלכלתה בהחלט ניכרת, אך לא ברמה של חדלות פרעון אמיתית.
- צלילה של 99%: סלינה, רשת האירוח הישראלית, לא פורעת הלוואה ומסתבכת
- חברה להתחדשות עירונית נקלעה לקשיים, הדיירים בלחץ - מה קבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה רוסיה הצליחה לשלם את הריביות על החוב בגובה 40 מיליארד דולר בו היא מחזיקה. לדברי הקרמלין רוסיה לא באמת נמצאת בפשיטת רגל אלא שהיא לא מסוגלת לשלוח את הכסף שלה לבעלי החוב בגלל הסנקציות. בקרמלין מאשימים את המערב בחדלות פרעון מלאכותית.
- 2.רבקה 27/06/2022 20:55הגב לתגובה זואם רוסיה חייבת כסף למישהו, אז הוא יכול ללכת לחברת הגז הרוסית ולפתוח חשבון של רובל. רוסיה תכניס לאותו חשבון את הסכום שהיא חייבת. ואז מי שחייבים לו יכול לבחור את מטבע החוץ שבו הוא ירצה את הכסף. מסתבר שרוסיה יודעת גם לעשות רוורס לשיטה של גז תמורת רובל!
- Sassi6 28/06/2022 04:14הגב לתגובה זוהכותרת לא נכונה, "לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון", אממה ומה קרה ב-29 במאי 1998? ...ילצין מינה את בוריס פיודורוב, לאחראי למשא ומתן עם בעלי החוב של רוסיה, הממשלה ניסתה להילחם בבריחת ההון, על ידי העלאת הריבית ל-150%, לצורך משיכת משקיעים, לקניית איגרות חוב ממשלתיות (GKO) ...אך הדבר לא הועיל, הבועה התפוצצה ב-17 באוגוסט 1998, כאשר הכריזה ממשלת רוסיה, על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל, הממשלה הודיעה על דחיית פירעון החוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים, תוך עשרה ימים צנח הרובל ב-60%, לאחר השעיית פירעון התשלומים על איגרות חוב ממשלתיות ובינלאומיות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, הבנק המרכזי ברוסיה עצר את המסחר במטבע חוץ במדינה, החוב החיצוני של רוסיה לנושים הבינלאומיים נאמד ב-1999 ...ב-150 מיליארד דולר, תודה
- 1.רבקה 27/06/2022 13:18הגב לתגובה זוהאסון הוא בצד של המערב. כל פעם המערב נוקט בסנקציות נגד רוסיה, ומה מסתבר בסוף? המערב תקע לעצמו עוד גול עצמי. המערב מנוהל כרגע ע"י חבורת מטומטמים. חלקם נופשים באלפים הגרמניים בכנס של ה G7.
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר
ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה
טויוטה ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.
ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.
הגורם הסיני
עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1%
לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים,
כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.
הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות.
עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.
- ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה היום לפני 47 שנה
- טויוטה הגדולה חלשה ברכבים חשמליים - מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה מעורבת בשאר העולם
בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת,
מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
מה האינפלציה בטורקיה ומה הצפי לשנה הבאה?
טורקיה מתכננת להעלות מסים באופן יחסית מתון על מגוון מוצרים ושירותים מרכזיים, כולל דלק, כחלק מהמאמץ הממשלתי לסייע לבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה למסלול ירידה. המהלך נועד ליצור עקביות בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית -כלומר, בין פעולות הממשלה בתחום המיסוי והמחירים לבין מטרות הבנק המרכזי דרך הריבית וכלים נוספים.
התוכנית היא לעדכן היטלים ומחירים מפוקחים בקצב שמתאים ליעד האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה הבאה, העומד על 16%. זוהי גישה חדשה יחסית המתרחקת מהצמדה אוטומטית למדדים מבוססי אינפלציה. אולם זהו גם צעד רגיש מבחינה פוליטית וכלכלית, שכן שינויים במסים עקיפים משפיעים במהירות על מחירים בסופר, בתחבורה ובשרשרת האספקה.
דלק במרכז: השפעה מכרעת על כל המשק
דלק הוא מרכיב קריטי באינפלציה, משום שהוא נוגע כמעט לכל עלות במשק, החל מהובלה ולוגיסטיקה ועד למחירי מוצרים בסיסיים. כל שינוי במסים על בנזין וסולר זוכה לתשומת לב רבה ומשפיע על הציפיות לאינפלציה.
בטורקיה, מסי הצריכה על בנזין וסולר מתעדכנים בדרך כלל פעמיים בשנה לפי אינפלציית היצרן המצטברת בששת החודשים הקודמים. כעת, הכיוון הוא לעדכן את המסים בקצב מתון יותר כדי להפחית את הלחץ המחירי. כבר בתחילת 2025 נרשמה העלאה במסים נמוכה יותר מהנוסחה המקובלת, במטרה לצמצם את הלחץ על המחירים. זה מעיד על כך שמשרד האוצר הטורקי מנסה להציג קו עקבי של ריסון, גם אם בצעדים הדרגתיים.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך לא מוגבל רק לדלק; הוא כולל גם התאמות במחירים מפוקחים כמו טבק, אלכוהול, אנרגיה ולעיתים גם שירותים ציבוריים. בטורקיה, שינויים במחירים המפוקחים יכולים להשפיע במהירות על קצב האינפלציה, בין אם בהקפאה או בעדכון חד.
