לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון, למרות שיש לה כסף לשלם
לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית (1917) רוסיה לא הצליחה לשלם את הריבית על חובה ונכנסה באופן רשמי לחדלות פרעון. רוסיה הייתה אמורה לשלם 100 מיליון דולר כריבית על שתי אגרות חוב, אחת נקובה בדולרים והשניה באירו, ב27 במאי, ולאחר חודש של "גרייס" (ימי חסד לתשלום לאחר הזמן הנקוב) היא נכנסת באופן רשמי לחדלות פרעון. חדלות פרעון משמעותה שחברה או מדינה לא מסוגלת לשלם את חובותיה, כלומר, פושטת רגל (מילולית: חדלה, כלומר מפסיקה, לפרוע את החובות).
מאז תחילת הלחימה מול אוקראינה החשש הזה ריחף מעל ראשה של רוסיה. תחילה החשש נבע מכך שחשבו שהמטבע יאבד את ערכו והכלכלה תיפגע מהסנקציות באופן שידלדל את משאביה של רוסיה. אולם הדבר לא קרה, שכן המטבע חזר להתחזק, רוסיה ממשיכה להחזיק רזרבות מט"ח גבוהות ונהנית מהכנסות עתק מעסקי הגז והנפט בעיקר. אולם עלה חשש נוסף. למרות שלרוסיה יש כסף רב אך אין לה דרך לשלם אותו, כיון שארצות המערב ניתקו אותה ממערכת התשלומים העולמית, וכן הקפיאו את הרזרבות שהיא מחזיקה בארצות הללו. כך יוצא שרוסיה הגיעה למצב של חדלות פרעון, אך חדלות פרעון טכנית בלבד בשל חוסר יכולת להעביר את הכסף.
חדלות פרעון היא כמובן מצב לא רצוי. מלבד הפגיעה התדמיתית הקשה ישנה גם פגיעה באמינות של המדינה שפשטה את הרגל וביכולת שלה לגייס כספים בשווקים הבנלאומיים. יחד עם זאת, במקרה זה יש פחות משמעות להתפתחות הזו, כיון שגם כך רוסיה כעת לא יכולה ללוות כסף בשווקים העולמיים בגלל הסנקציות. בנוסף, בדרך כלל חדלות פרעון גוררת הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, אך אין זה המצב במקרה זה כיון שגם כך רוב חברות הדירוג לא מדרגים אותה בעקבות המצב.
פקיד אמריקאי אמר אמש במפגש ראשי מדינות ה-G7 כי זוהי הוכחה לכך שהסנקציות על כלכלת רוסיה השפיעו באופן דרמטי. "החדשות מהבוקר בנוגע לחדלות הפרעון של רוסיה בפעם הראשונה מזה יותר ממאה שנה מראה עד כמה חזקים היו הצעדים שארצות הברית ובני בריתה נקטו כמו גם כמה דרמטית היא ההשפעה על כלכלת רוסיה". נעיר על דבריו שהסנקציות עדיין לא פעלו כפי שקיוו במערב, שכן רוסיה "עומדת על רגליה", המטבע חזק מתמיד, ואת הסחר עם המערב החליפו מדינות אסיה כמו סין והודו. יחד עם זאת ברוסיה כבר חסרים מוצרים רבים וחומרי גלם שמקורם במערב, וההשפעה על כלכלתה בהחלט ניכרת, אך לא ברמה של חדלות פרעון אמיתית.
- צלילה של 99%: סלינה, רשת האירוח הישראלית, לא פורעת הלוואה ומסתבכת
- חברה להתחדשות עירונית נקלעה לקשיים, הדיירים בלחץ - מה קבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה רוסיה הצליחה לשלם את הריביות על החוב בגובה 40 מיליארד דולר בו היא מחזיקה. לדברי הקרמלין רוסיה לא באמת נמצאת בפשיטת רגל אלא שהיא לא מסוגלת לשלוח את הכסף שלה לבעלי החוב בגלל הסנקציות. בקרמלין מאשימים את המערב בחדלות פרעון מלאכותית.
- 2.רבקה 27/06/2022 20:55הגב לתגובה זואם רוסיה חייבת כסף למישהו, אז הוא יכול ללכת לחברת הגז הרוסית ולפתוח חשבון של רובל. רוסיה תכניס לאותו חשבון את הסכום שהיא חייבת. ואז מי שחייבים לו יכול לבחור את מטבע החוץ שבו הוא ירצה את הכסף. מסתבר שרוסיה יודעת גם לעשות רוורס לשיטה של גז תמורת רובל!
- Sassi6 28/06/2022 04:14הגב לתגובה זוהכותרת לא נכונה, "לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון", אממה ומה קרה ב-29 במאי 1998? ...ילצין מינה את בוריס פיודורוב, לאחראי למשא ומתן עם בעלי החוב של רוסיה, הממשלה ניסתה להילחם בבריחת ההון, על ידי העלאת הריבית ל-150%, לצורך משיכת משקיעים, לקניית איגרות חוב ממשלתיות (GKO) ...אך הדבר לא הועיל, הבועה התפוצצה ב-17 באוגוסט 1998, כאשר הכריזה ממשלת רוסיה, על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל, הממשלה הודיעה על דחיית פירעון החוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים, תוך עשרה ימים צנח הרובל ב-60%, לאחר השעיית פירעון התשלומים על איגרות חוב ממשלתיות ובינלאומיות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, הבנק המרכזי ברוסיה עצר את המסחר במטבע חוץ במדינה, החוב החיצוני של רוסיה לנושים הבינלאומיים נאמד ב-1999 ...ב-150 מיליארד דולר, תודה
- 1.רבקה 27/06/2022 13:18הגב לתגובה זוהאסון הוא בצד של המערב. כל פעם המערב נוקט בסנקציות נגד רוסיה, ומה מסתבר בסוף? המערב תקע לעצמו עוד גול עצמי. המערב מנוהל כרגע ע"י חבורת מטומטמים. חלקם נופשים באלפים הגרמניים בכנס של ה G7.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
