סטארבקס קפה
צילום: Istock

ESG? סטארבקס תגמל מחד"פ, אבל הסכם קיבוצי כלל לא חשוב ללקוחות

לחברות יותר קל לקדם וליחצ"ן מהלכים סביבתיים, שהם רק ה-E של ה-ESG. המשקיעים, גם המוסדיים בהם תולים תקוות, לא יהיו סוכני השינוי שיטפלו בשתי האותיות האחרות אם לציבור עצמו זה פחות חשוב. בפירמה BTIG אומרים למשקיעי סטארבקס: אל תדאגו מסאגת ההתאגדות, מנתח השוק דווקא כן
איתי פת-יה |

בשלוש השנים האחרונות מספרים שוב ושוב וביתר שאת שלמשקיעים אכפת יותר ויותר מ-ESG. אותן ראשי תיבות של Environment, Social ו-Governance. המשמעות הפרקטית חמקמקה, אך בקווים כלליים: סביבה (הפחתת זיהום), חברה (בהיבט תנאי ההעסקה וערך לקהילה באזורי הפעילות), וממשל תאגידי. ואם למשקיעי הריטייל זה פחות חשוב, אז לבטח קראתם שלמשקיעים המוסדיים זה יותר חשוב. ולמה? כי הם מבינים שלצרכנים בקצה אכפת, והנה איזה סקר על בני דור ה-Z שלא יקנו את המאכל הזה או את פריט הלבוש ההוא. המקרה של STARBUCKS (SBUX) מלמד שלפעמים אפשר לוותר על ראשי התיבות ESG ולהסתפק באות אחת, E. את ההיבטים הסביבתיים הרבה יותר קל לקדם, ואז ליחצ"ן. ה-S פחות קריטי לחברות, שכן גם ללקוחות הוא פחות דחוף.

אך לפני חודש ברשת בתי הקפה אמרו כי תוך שלוש שנים יפסיקו למכור כוסות חד פעמיות, זאת אחרי שקשיות הפלסטיק הוחלפו לפני כמה שנים בכאלה מנייר. קרטון ונייר אמנם פחות מזהמים מפלסטיק או קלקר, אבל כוסות משקה מנייר לרוב מצופות בשכבה פנימית מפלסטיק, שמונעת מהן להיספג בנוזל ולהיקרע. לכן סטארבקס, כמו אחרות, הכריזו על הצעד הזה.

בשבועות האחרונים הרשת מתמודדת עם סערה בגזרת העובדים, שמבקשים להתאגד, ואילו המנכ"לים, היוצא והנכנס, מנסים למנוע זאת. עובדי הרשת בני יורק הקימו התאגדות שאמורה לכלול את כלל הסניפים בארצות הברית. באריזונה רצו להצטרף להתאגדות, סטארבקס התנגדה אך הפסידה בבית המשפט. עובדים במדינות נוספות בארצות הברית גם כן הביעו רצון להצטרף לאיגוד העל החדש. לא בכל סניף בו הנושא עלה להצבעה התקבל רוב, יש לציין, אך ב-200 מתוך ה-9,000 שהחברה מפעילה בעצמה (לא בזכיינות) כבר הוכרע לטובת ההצטרפות לאיגוד, והמאמצים נמשכים.

המנכ"ל הזמני הווארד שולץ, שעומד זו הפעם השלישית בראש החברה (סיפור הצלחתה של סטארבקס מיוחס לקדנציות הקודמות שלו), ונכנס לתפקיד אחרי התפטרותו של קווין ג'ונסון, אמר שיעצור את תכנית הרכישות העצמיות של המניות. במקום לצ'פר באופן הזה את בעלי המניות, במעין מקבילה לדיבידנד, הכסף יושקע בפיתוח החברה, ולדבריו גם בעובדים, כדי להגביר את שביעות רצונם.

את הרציונל הזה הסביר שולץ במכתב לעובדים, ובאותו היום פוטרה אחראית משמרת באריזונה. בסטארבקס טענו שהקליטה עובדים ללא ידיעתם. עוד טענה שהעלתה כדי למנוע את ההתאגדות, היא שהעובדים עשו שימוש במתקני החברה (כלומר בסניפים) אחרי שעות הפעילות, כדי לדון ולהצביע על המהלך. בקיצור, לא שקט בגזרה. אבל כמה ללקוחות בכלל אכפת מכל הסיפור הזה?

השאלה הזו מביאה אותנו להמלצת השקעה על מניית סטארבקס שפרסמה הפירמה BTIG. ההמלצה נותרה כשהיה ברמת "קנייה" אך מחיר היעד נחתך מ-130 דולר ל-110 דולר -  אפסייד של 39% על שער הפתיחה היום.

שם ערכו סקר בקרב אלף אמריקאים שנשאלו "היה וההנהלה והעובדים לא יגיעו להסכמים – כיצד הדבר ישפיע על תדירות הביקורים שלך בסניפי הרשת?". 68% אחוז מהנשאלים אמרו שלדבר אין כל השפעה עליהם (ובשפת התכלס: התאגדות? עזבו אותנו באמש'כם), 4% השיבו כי לעולם לא יכנסו לסניפים. בתווך היו 15% שאמרו שיבקרו פחות, ו-13% שדווקא התלהבו מהתרחיש הזה ואמרו שיבקרו יותר – תלוי במה האיגוד יעשה בתגובה לתבוסה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המשיבים משתי הקבוצות האחרונות, כך לפי BTIG, מקזזים אלה את אלה ובפירמה סבורים ש"לא הולכת להיות סערה צרכנית גדולה סביב סטארבקס אם לא תהיה הסכמה עם איגוד העובדים". זו רק דוגמה לכך שיש לצנן קצת את ההתלהבות לגבי האפשרות שפתאום משקיעים או גופים מוסדיים יהפכו לסוכנים לשינוי חברתי. אם הצרכנים יכעסו על השימוש בפלסטיק, אז אולי המחט תזוז. את מה שלא מטריד את הציבור, גם המוסדיים לא ישנו.

ב-BTIG אומרים בעצם למי שמחזיק במניית סטארבקס "שסיפור ההתאגדות לא יטריד אותך". אז עד כאן לעניין הזה. אך אל תמהרו לפתוח שמפניות, יש סיבה אחרת להיות מוטרדים לפי BTIG, והיא אובדן נתח השוק של החברה (40% בארצות הברית נכון לנתוני Statista ל-2020) וכן פגיעה במוניטין של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”