פייסבוק
צילום: iStock

"מפרסמים באים לפייסבוק ואינסטגרם בשביל לטרגט כמו שלא ניתן אצל אחרות - זה לא עסק בדעיכה"

אחרי הקריסה במניה בפברואר, וקודם לכן אצל נטפליקס, בפירמה Polen צופים לשתיים עתיד בהיר, ולא מתרשמים מהסוגיות שעלו בדוחות ההם והטרידו את המשקיעים. לדבריהם, בפייסבוק התחרות מצד טיקטוק לא משפיעה על ההכנסות מפרסום, ובנטפליקס ההכנסות גדלות יותר מההשקעה בתוכן
איתי פת-יה |

לתוך השבועיים של סוף ינואר ותחילת פברואר השנה התרכזו שתיים מהירידות המשמעותיות ביותר בוול סטריט שסימנו במובן מסוים סופה של תקופה: FACEBOOK ׁ(FB) עם נתוני השימוש המאכזבים, התחרות מול טיקטוק, החולשה בקרב הדור הצעיר והאיום מצד APPLE (AAPL), ו- NETFLIX (NFLX) שסיפקה בשורה שלילית בגזרת מצבת המנויים. הראשונה קרסה 26.39% וגילחה קרוב ל-240 מיליארד דולר, בירידה היומית הגדולה בהיסטוריה במנוחי שווי, והשניה איבדה 21%. כבר בחודשים שקדמו לכך מניות טכנולוגיה רבות וקטנות יותר צללו להן במגמה מתמשכת, אבל פייסבוק ונטפליקס נמנות עם האילנות הגבוהים בהן נתלים המשקיעים. הענקיות הגדולות עם נתחי השוק הבומבסטיים שעליהן ניתן להישען. הדוחות של שתיהן הראו שלא לעולם חוסן וגם אצל החלונות הגבוהים לפעמים הזכוכית עכורה. ובכל זאת בפירמה Polen דווקא רואים דרכה עתיד בהיר.

מאז, פייסבוק הלכה וטיפחה את התדמית החדשה שלה והחליפה את שמה למטא, כלומר לא רק פייסבוק, אינטסגרם ו-וואטסאפ שאנחנו כבר מכירים, אלא הבטחה להובלת חזית המטאוורס. ועד שהחזון יקרום עור וגידים, המשקיעים מוטרדים לא רק מהשקעת העתק הנדרשת עבורו, אלא מפעילות הליבה המסורתית. אמרנו טיקטוק? בפולן חושבים שאפשר לנשום לרווחה, זה לא באמת איום, לשיטתם.

"אנו מאמינים שאפילו שכל פלטפורמות הוידאו והרשתות החברתיות מאבדות קצת מהזמן שהמשתמשים שלהן מבלים בהן לטובת טיקטוק, זה עדיין לא ממש משפיע על ההכנסות מפרסום", כך כותב מנהל ההשקעות מפולן דן דוידוביץ'. "יש סיבה לכך שמפרסמים באים לפייסבוק ולאינסטגרם: הם יכולים לטרגט באופן מאד מדויק באופן שבו פלטפורמות אחרות לא מאפשרות להן".

כמו כן, וכפי שהוסבר בדוחות פייסבוק, ישנו שינוי מדיניות הפרטיות במערכות ההפעלה של המכשירים הניידים של אפל, שמאפשרים למשתמשים לא לחלוק את המידע שלהם עם רשתות חברתיות ואפליקציות נוספות. על אותו שובל דיגיטלי למעשה בנוי שוק הפרסום המטורגט בדיגיטל. אין מידע – אין עם מה לעבוד, והמפרסמים יצטרכו לחזור לשיטות הישנות יותר, רק על גבי צג מחשב במקום על שלט חוצות או בעיתון.

בשונה מהתחרות מצד טיקטוק, בסוגיה הזו דוידוביץ' מודה שמדובר בבעיה, אך כזו שניתן לפתורה – גם אם זה לא יהיה השנה. "יש לפייסבוק קצת קושי למדוד את יעילות המודעות כי אפל פחות או יותר הקימה חומה בין פייסבוק למידע של המשתמשים שבו הייתה עושה שימוש עד כה", הוא מסביר.

על עניין חוסר הרלוונטיות מול הקהל הצעיר, עוד בלי קשר לטיקטוק כתב "כשמסתכלים על שיעור הצעירים שמשתמשים בפייסבוק או באינסטגרם – רואים שהוא כמעט זהה. אותנו זה לא מפתיע. לאינסטגרם שני מיליארד משתמשים ולפייסבוק שלושה מיליארד – זה נתח די רחב מהקהילה האינטרנטית בכל העולם".

דוידוביץ' הולך מצדו על השוואה אחרת מול אינסטגרם. לא לטיקטוק, אלא ל-  SNAP INC (SNAP) שאינסטגרם צומחת יותר מהר ממנה והיא גדולה ממנה פי חמישה. עוד אמר כי גם אם היו מעריכים את שוויה של אינסטגרם בשווי נמוך משל סנאפצ'אט – עדיין מדובר בכ-400 מיליארד דולר. בניכוי 50 מיליארד דולר מקופת המזומנים של מטא, ואפילו אם לא מייחסים לוואטסאפ או למפתחת ההדסט אוקולוס אותה רכשה כל ערך, מגיעים לכך שהרשת החברתית פייסבוק שווה 100 מיליארד דולר, כך אומר דוידוביץ', ומדובר במכפיל של 4 על הרווח שלה. "זהו לא עסק בדעיכה אלא בצמיחה. מגוחך לומר שצעירים לא נמצאים שם".

קיראו עוד ב"גלובל"

אצל נטפליקס, התחרות הצפופה עם  WALT DISNEY (DIS) ו-  AMAZON (AMZN) לא מטרידה אותו. "אנחנו לא רואים את קצב הנטישה אצלה עולה, כך שאין בעיה מבחינת הפוזיציה שלה בתחרות. גם לא רואים ירידה בשימוש של המנויים, מה שגם כן היה יכול לאותת על בעיה בהיבט התחרות. כל השווקים של נטפליקס צומחים בערך באותו הקצב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.