מקבלי ההחלטות בבנק הפדרלי - יותר שחורים, יותר נשים
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן משנה את הצמרת של הבנק הפדרלי המרכזי, הפד. הנשיא מינה את שרה בלום רסקין להיות הרגולטורית הראשית בבנק. במקביל מינה ביידן לדירקטוריון של הפד שני כלכלנים אפרו-אמריקאים: ליסה קוק ופיליפ ג'פרסון. מדובר בשינוי משמעותי של צמרת הפד, בעיקר בהיבט הדמוגרפי.
הבית הלבן העביר טכנית את המינויים לסנאט. האישורים צפויים להיכנס לתוקף בקרוב, אבל רק אחרי "מלחמה" בין הדמוקרטיים שיצביעו בעד, אבל הרוב שלהם לא מוחלט על פני הרפובליקאים. המשמעות של המנויים מעבר להיבט הדמוגרפי היא גדולה - השניים האלו הם חברים במועדון של שבעה שמשפיע ומחליט על המדיניות הכלכלית של ארה"ב.
מעבר לכך, שרה בלום רסקין נתפסת כאוהדת של תחום האנרגיה המתחדשת והרפובליקאים יחששו מהגבלות נוספות על תחום הנםט והגז.
בעקבות המינויים של ביידן, הפאנל יכלול שבעה אנשים ולראשונה יהיה רוב נשי - ארבע נשים. עד כה, הפאנל הורכב משישה אנשים בלבד, כולם לבנים וארבעה מתוכם גברים. יש לזה חשיבות, השחורים, הנשים, ה"ממוצע" ייקבל מקום בהחלטות של הפד. אמורה להיות לשינויים האלו ביטוי בהחלטות והתייחסות להיבטים החברתיים.
- 4.דנה 15/01/2022 18:04הגב לתגובה זואלא אישה או שחור בגלל מגדרן וצבע עורן. גזענות מודרנית.
- 3.לילי 15/01/2022 16:54הגב לתגובה זוהבנק משרת את בעלי ההון ומפקח על בעלי ההון .
- 2.א-ב 14/01/2022 16:16הגב לתגובה זושטות המתאימה לזמן המטופש בו אנו חיים. שווין הוא ערך חשוב ונעלה אלא שהנסיון להשיג אותו בדרך של מינויים יגרום נזקים לטווח הארוך. ראו גם בארץ באוניברסיטאות "שומרות" מקום ללא מתאימים בגלל צבע עור או דת או מגדר ואז נפתח פער עצום בין מדעי הרוח והחברה למדעים המדויקים. מקצועיות ויכולות תחילה. איזון באמצעות תמיכה לו תיעדוף במשרות ועמדות מפתח.
- 1.עמוס 14/01/2022 13:09הגב לתגובה זוהעיקר שהחברים הללו מבינים בכלכלה ניהול בנק מרכזי, והם הכי טובים שיש במקצוע. לבחור מישהו בגלל צבע העור שלו או המין זה החלטה גזענית.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
